סיטיבנק, סיטי בנק / רויטרס
"הבנקים נמצאים היום בלחץ מהאיום הטכנולוגי, וכולם מחפשים איזו טכנולוגיה לקנות ולהטמיע. אולם העובדה שבנק מבצע השקעות רבות בתחום הדיגיטל, עדיין לא הופכת אותו לבנק דיגיטלי", כך אמר גרג באקסטר, מנהל הדיגיטל הגלובלי של סיטי, במפגש העיתונאים השנתי שערכה באחרונה סיטי בלונדון.
"כדי שבנק יעבור מהפיכה דיגיטלית אמיתית, הוא צריך לשנות את ה-DNA של הארגון. לחרוש לעומק, ולהבין מה הלקוח רוצה, ולא סתם לבוא עם כסף ולבצע השקעות ורכישות בתחום". עוד הוסיף באקסטר: "הבנקים צריכים לפתוח יותר את המערכות שלהם לגורמים חיצוניים לצורך קליטת פתרונות ומוצרים, גם במחיר של סיכוני אבטחת מידע, ולכן הגברנו את ההשקעות שלנו בתחום הסייבר".
נושא מרכזי שבו עוסקים הבנקים בעולם (וכמובן גם בישראל) הוא השינויים הדרמטיים בתחום הטכנולוגיה, הנובעים מפריחת ענף הפינטק (סטארט-אפים העוסקים בטכנולוגיה פיננסית). המהפיכה הזו מהווה הזדמנות בעבור הבנקים להתייעל ולחתוך בהוצאותיהם, אך היא גם מהווה איום, שכן חברות הטכנולוגיה עשויות להחליף בעתיד את הבנקים המסורתיים.
"בחנו מה קורה לתעשיות שעברו מהפיכה טכנולוגית, ומצאנו, שחברות שידעו מראש להתאים עצמן לשינויים הפכו בעקבותיה לרווחיות ולחזקות יותר, שכן גם חלק מהמתחרות שלהן נעלמו, וגם מכיוון שהטכנולוגיה מייעלת את התהליכים ומאפשרת לשפר רווחיות", אמר באקסטר.
"הפיננסים בנויים על אמון הציבור"
בשיחה עם "גלובס" העריך באקסטר את גודל האיום האמיתי על הבנקים מכיוונן של ענקיות הטכנולוגיה דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון. "אין ספק שאנחנו מודאגים יותר מתרחיש שענקיות הטכנולוגיה ייכנסו לפעילות פיננסית מאשר סטארט-אפ. בינתיים הסימנים שהם משדרים, זה שהם מעדיפים שיתופי פעולה", הוא אומר.
למה אותן חברות צריכות את שיתוף הפעולה עם הבנקים בהינתן היכולות שלהן?
"לבנקים יש דרישות נזילות, רגולציה, תשתיות, רישוי - אני לא בטוח שחברות טכנולוגיה ירצו לעמוד בכל הדרישות האלה. לשותפות עם הבנקים יש יתרונות. ראינו בעבר חברות תקשורת מנסות להיכנס לתחום הפיננסי, וזה לא התרומם".
הרגולציה מותאמת לעולם הישן. האם היא מעכבת את המהפיכה הדיגיטלית ושומרת על הבנקים מפני האיום?
"תעשיית הפיננסים בנויה על אמון הציבור, ובשביל אמון שכזה חייבים רגולציה. הרגולציה כרגע אמנם מאיטה את תהליך החדשנות, בגלל הסיכונים, אבל בסה"כ אנחנו רואים שהרגולטורים מסתכלים על יותר הזדמנויות להיות חדשנים ולסייע בהחדרת הפינטק".
איך ישראל נתפסת בתחום הפינטק?
"אנחנו בפוזיציית לונג על ישראל בתחום הפינטק (צוחק). מעבדת החדשנות של סיטי נמצאת בישראל, ומצאנו אצלכם הון אנושי איכותי מאוד. כל תחום המובייל והביג דאטה מפותח בישראל. גם בתחום אבטחת המידע, המדינה נחשבת למובילה ולכן גם פיתחנו פעילות שכזה במעבדה שבישראל".
גושפנקא לכשרות
הדגש ששמה סיטי בתחום הפינטק מתבטא גם בניהול ההשקעות. לפעילות הבנק של אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה יש אנליסט לתחום הפינטק, ג'וש לוין, שאינו מאמין שחברות הטכנולוגיה יחליפו את הבנקים.
"בהתחלה חשבו שהפינטק יביא למהפך ולא יהיו בנקים. היום מסתמן שנראה אבולוציה ולא רבולוציה", אומר לוין ל"גלובס". "חברות הפינטק מבינות שיש להן היכולות הטכנולוגיות, אבל לבנקים יש מאגר לקוחות, והבנה ברגולציה. חברות הפינטק רוצות יותר שיתוף פעולה מאשר להחליף את הבנקים. הן רוצות בנק כמשקיע אצלן כי מבחינתן זה גושפנקא לכשרות, וגם מאפשר להן גישה למאגר אדיר של נתוני לקוחות", הוא אומר.
אז איפה בכל זאת קיים הסיכון לבנקים?
"הסיכון המרכזי לבנקים הוא שהם יהפכו ל'צינור טיפש', כלומר התשתית תישאר אצלם, אבל כל הפעולות הבנקאיות יבוצעו על ידי צד שלישי. לכן הם במירוץ להיות הכי טובים, ולהקים מעבדות, אקסלרטורים וכדומה. אלא שבפועל, הבנקים הם לא ארגונים שמאמצים בקלות חדשנות, ולכן כשהם מקימים מיזמים בתחום, זה מחוץ למשרדי הבנק, עם עובדים אחרים ותרבות ארגונית אחרת".
לוין מספר כי רוב החדשנות כיום מתרכזת בתחום התשלומים. "במובנים אלה אירופה יותר מתקדמת מארה"ב. האתגר הגדול בעולם זה המעבר ממזומן לאמצעי תשלום אלקטרוניים. באירופה וארה"ב כ-50% מהתשלומים הם עדיין במזומן, לעומת 80% בשבדיה", הוא אומר.
למה בשבדיה זה שונה?
"שבדיה התחילה מוקדם בתהליך הפחתת השימוש במזומן. זה גם עניין של תרבות ורגולציה - במקומות שבהם הכלכלה השחורה דומיננטית יותר, קשה לעשות את המעבר ממזומן לאמצעים אלקטרוניים".
איפה הבנקים נמצאים במהפכה הטכנולוגית בתחום התשלומים?
"הבנקים מבינים שזה תחום שעובר שינויים דרמטיים, אבל מבינים שזה בעייתי עבורם לצמוח שם. לכן ראינו שבנקים התחילו למכור את הפעילות הזו, או לעשות שיתופי פעולה באמצעות הקמת חברה משותפת עם חברה בתחום הטכנולוגיה".
אילו עוד שינויים עוברים על הבנקים בעולם בעקבות המהפכה הטכנולוגית?
"אנחנו רואים יותר חדשנות באירופה מאשר בארה"ב. בשבדיה ירד מספר הסניפים בכ-30%-40% מ-2008. הסניפים שנשארו באירופה הם קטנים יותר, והעובדים בסניף נמצאים שם כדי למכור מוצרים רווחיים לבנק, ולא סתם לבצע פעולות כמו הפקדת כסף. בארה"ב, לעומת זאת, המגמה הזו פחות בולטת, ויש יותר מדי סניפים".
הכותבת היתה אורחת של בנק סיטי בלונדון
אנליסט הפינטק של סיטי: רוב החברות בתחום מעדיפות להירכש על ידי הבנקים
תחום הפינטק נמצא בצמיחה מואצת. מנתוני סיטי עולה כי היקף ההשקעות הפרטיות בפינטק זינק בחמש שנים פי 5 לרמה של 19 מיליארד דולר בשנת 2015. אלא שבעוד ההשקעות הפרטיות בצמיחה, לוין מציין שכיום אין הרבה חברות בתחום שנסחרות בבורסה. לדבריו, בתחום התשלומים יש כמה חברות בודדות של חברות הנסחרות באירופה, ובארה"ב מספרן עומד על כ-15 בלבד.
מדוע חברות הפינטק לא יוצאות להנפקות, למרות ההייפ?
ג'וש לוין: "נראה שזה עדיין מוקדם. רובן עדיין ברמת סטארט-אפ. יש חברות שמעדיפות להראות קודם שיש להן מוצר לפני שהן הולכות להנפקה, ואחרות מעדיפות להירכש ע"י גופים גדולים. את פייסבוק, למשל, לא היה מי שיקנה בזמנו, אבל לחברות הפינטק יש הרבה רוכשים פוטנציאליים ובראשם הבנקים, והן מעדיפות את המסלול הזה מאשר לצאת להנפקה ולהפוך לפומביות".
מה צפוי בתחום בשנה הבאה?
" נראה שהיה קצת הייפ מוגבר סביב התחום, והטון לגבי המהפיכה נרגע קצת. כך למשל, השנה דובר הרבה על טכנולוגיית בלוקצ'יין (בלוקים טכנולוגיים המאפשרים פעילות עסקית כגון מסחר במטבעות ללא התערבות של אדם - ע.א), אבל עכשיו מבינים שהציפיות היו גבוהות מדי, ושהשימוש הטכנולוגיה הזו יהיה בצורה מוגבלת.
"בתחום הלוואות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים ללא תיווך הבנקים - ע.א), נראה כי המודל של החברות מאתגר למדי, ולטעמי הוא עובד בעיקר בסביבת ריבית נמוכה. כשהריבית תעלה, נראה יותר מקרים של דיפולט, ואז אולי נראה גם יותר רגולציה על החברות בתחום. אני מעריך שבשנה הבאה התחום יהיה ממוקד יותר, ונראה יותר התמקדות בנושאים כמו זיהוי דיגיטלי ואבטחת מידע".