אחרי שהמדינה השיבה ביום שלישי לעתירות שהוגשו בעניין תחילת שידורי תאגיד השידור במהלך חודש ינואר, היום הגיבו לכך שני הארגונים שהגישו את העתירות.
כזכור, ביום שני תיקנה הכנסת את חוק השידור הציבורי והסירה ממנו את הסעיף שמאפשר לתאגיד להתחיל לשדר כבר בינואר. בהתאם לכך, תשובת המדינה לבג"ץ יום לאחר מכן גרסה כי כעת תשובתה לעתירות, שהתבססו על הסעיף שהוסר, אינה נדרשת עוד.
בתגובה לכך הגישה היום (ה') קבוצת העותרים הראשונה - יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, עו"ד אלדד יניב ועמותת "הצלחה" - עתירה נוספת. העותרים, המיוצגים בידי עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול התיקון, "מאחר שהוא פוגע בחופש העיתונות ובחופש העיסוק ונחקק לתכלית בלתי ראויה". תכלית זאת, לטענתם, היא סיכול ההליך המשפטי שבו החלו העותרים עם עתירתם המקורית, שדרשה מהמדינה לאפשר לתאגיד להתחיל לשדר ב-1 בינואר.
במקביל, השיבו העותרים לתגובת המדינה לעתירה המקורית, ובעניין זה הם טוענים כי "התיקון לחוק איננו יכול לרפא בדיעבד, באופן רטרואקטיבי, את אי-החוקיות שבהתנהלות שרי התקשורת והאוצר, וזאת בהתאם לפסיקתו רבת-השנים של בית המשפט העליון".
גם מגישי העתירה השנייה, ארגון העיתונאים של ההסתדרות, השיבו היום לתגובת המדינה. גם בארגון, אותו מייצגים עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, טוענים כי שינוי החוק שבוצע ביום שלישי האחרון לא יכול לפטור את המדינה מלנמק את העובדה שלתאגיד לא ניתן אישור להתחיל לשדר ב-1 בינואר, למרות הצהרת המוכנות שלו.
"במצב בו אין מנמקים את אי-האישור לעלות וגם אין מנמקים את הצורך בתיקון החוק (התיקון היה נטול דברי הסבר), הרי שנוצרת (או עלולה להיווצר) עננה עכורה מעל התאגיד, שגם פוגעת בחופש העיתונאי של כלי השידור ושל עיתונאיו וגם מייצרת אי-ודאות לעיתונאים שפוגעת בביטחונם התעסוקתי כלפי עתיד", נכתב בתגובה.
עוד טוענים בארגון כי במצב שנוצר, ולנוכח התנהלות המדינה בנושא, ראוי שהוצאות המשפט ישולמו לארגון על-ידי אוצר המדינה.