גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד גלובס-פרומתאוס: פתיחת שנה חזקה לישראליות בנאסד"ק

מדד גלובס-פרומתאוס פתח את 2017 עם עלייה של 4.9% - והצליח להכות את מדדי ההשוואה ■ הנשיא דונלד טראמפ נתן תנופה למניית מגל, המפתחת גדר ביטחון "חכמה" ■ סלקום ופרטנר נהנו מעליות חדות בסוף 2016

גיל שויד / צילום: יונתן בלום
גיל שויד / צילום: יונתן בלום

בדומה לדצמבר, גם בינואר נרשמו עליות בשווקים העולמיים, אבל הפעם הצליח מדד גלובס-פרומתאוס, המשקלל את מניותיהן של כ-120 חברות ישראליות שנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב, להכות את מדדי ההשוואה, הודות לתשואות בולטות במניותיהן של חברות אלה. בעוד מדד גלובס-פרומתאוס פתח את 2017 עם עלייה מרשימה של 4.9%, מדד הנאסד"ק השיג תשואה חיובית של 4.3%, ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה שלילית בשיעור של 2.7%.

העליות בנאסד"ק לא פסחו על מדד הנאסד"ק ביוטכנולוגיה, שעלה ב-5%. מדד ת"א ביומד המשיך את המגמה ששלטה בשוק הביוטכנולוגיה בישראל ב-2016 - וירד ב-5.8% בחודש שעבר. לעומתם, תת-מדד גלובס פרומתאוס מדעי החיים השיג תשואה אפסית, כשטבע ממשיכה את השנה הקשה שעברה עליה, עם ירידה של 8% בינואר - בין השאר, על רקע דחייתם של ארבעה פטנטים הקשורים לקופקסון על ידי בית המשפט בארה"ב.

חברה נוספת שבלטה לרעה בחודש שעבר היא אלקוברה, שהתרסקה ב-50% בעקבות הוראת ה-FDA להפסיק את הניסוי במוצר הדגל שלה לטיפול בהפרעות קשב. מנגד, סינרון בלטה לטובה, עם עלייה של 14% בינואר, כשקרן ההשקעות ברנדס הגדילה את החזקותיה בחברה בעוד 2.6% - וכעת מחזיקה ב-10.4% מסינרון.

בשוק הטכנולוגיה הורגשו בחודש שחלף עליות נאות בכל המדדים, אבל תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה הכה את מדדי ההשוואה עם נסיקה מדהימה של 8.7%. לעומתו, מדד הנאסד"ק טכנולוגיה עלה ב-7%, ואילו מדד ת"א טכנולוגיה רשם תשואה חיובית של 2.8%. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות חוו חודש מצוין עם עליות מרשימות. ביניהן ראוי לציין את צ'ק פוינט, שמנייתה עלתה ב-17% בינואר. החברה הכתה את התחזיות ברבעון האחרון של 2016, וסיימה את השנה עם הכנסות של 1.74 מיליארד דולר ורווח של 725 מיליון דולר.

חברה מעניינת נוספת במדד היא מגל מערכות אבטחה, המפתחת גדר ביטחון "חכמה". מנייתה רשמה עלייה של 41% בינואר, והשלימה זינוק של 60% מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, על רקע החלטתו לבנות חומה בגבול עם מקסיקו.

סלקום ופרטנר רחוקות מהשיא

שתי חברות סלולר שנכללות במדד גלובס-פרומתאוס הן סלקום ופרטנר - שתיים מחברות התקשורת הבולטות בישראל, שנסחרות גם בארה"ב. הטלטלות בשוק הסלולר בישראל בשנים האחרונות קיבלו ביטוי גם במניותיהן של חברות אלה, שנחתכו בחדות בעקבות התחרות העזה במקביל לפגיעה ברווחיותן.

מתרשים השינויים בשערי המניות עולה מיד כי יש קורלציה כמעט מלאה בין העליות והירידות בשערי המניות של שתי החברות, וכפי הנראה, השוק אינו מבדל ביניהן. ואכן, כפי שמסבירים כלכלני פרומתאוס, "השתיים דומות מאוד. גם סלקום וגם פרטנר נשענות בכבדות על תחום הסלולר ביחס לשאר המגזרים, אף ששתיהן מפעילות אסטרטגיה דומה של התרחבות לתחומי תקשורת נוספים - תחילה כספקיות אינטרנט ללא תשתית, ובהמשך בכניסה לשוק הטלוויזיה - מהלך שבו סלקום הקדימה את פרטנר, וגם הוא נעשה עם מינימום השקעה בתשתיות תקשורת. כל זאת, על רקע העובדה ששתי החברות דומות מבחינת היקף המנויים, וכמובן פועלות באותו שוק ועם אותה רגולציה".

ברבעון האחרון של 2016 נרשמו עליות חדות במניות פרטנר וסלקום. פרטנר עלתה בכ-28%, ואילו סלקום עלתה ב-38%. למרות העליות החדות, מניות שתי החברות נמוכות עדיין בכ-70% מהשיא שרשמו בשלהי 2010. את ההסבר לעליות ולירידות ניתן לייחס לפגיעה ברווחיות החברות, שנגרמה מהירידה בפרמטר התפעולי המרכזי שמפרסמות חברות הסלולר, והוא ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU).

אייל שבח, שותף בפרומתאוס וראש תחום טכנולוגיה ותקשורת, אומר כי ב-2010 ה-ARPU של פרטנר היה 148 ושל סלקום 144, ומאז נחתך ה-ARPU של פרטנר ל-66 ושל סלקום ל-63. "ירידה זו ב-ARPU הביאה לירידה של כ-2.9 מיליארד שקל בהכנסות פרטנר ושל כ-2.5 מיליארד שקל בהכנסות סלקום ביחס לשנת השיא של כל חברה (2011 ו-2010, בהתאמה) - כלומר, ירידה של כ-41% ו-37% מהכנסותיהן באותה שנה בהתאמה", ציין שבח.

לדבריו, ירידה זו תורגמה במלואה לשורת הרווח לפני מס, שכן בתחום הסלולר, העלות השולית של כל שקל בהכנסה ממנוי היא 0. כתוצאה מפגיעה זו נאלצו החברות לעבור תהליך התייעלות מאסיבית.

בשוק הסלולר צפויה התייקרות

האירוע הבולט של התקופה האחרונה בענף הסלולר, וזה שצפוי להשפיע גם בתקופה הקרובה, קשור לרכישתה של חברת גולן טלקום. לפי ניתוח שביצעה מחלקת המחקר של פרומתאוס, על בסיס הדוחות המידיים של סלקום ושל אלקו בנוגע לרכישת החברה, הרי שכדי שגולן טלקום תוכל לשלם את הוצאותיה התפעוליות, לשרת את חובותיה, שהתהוו בעקבות רכישתה, ולהרוויח שיעור רווח מינימלי של 5%, עליה להעלות את ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) מכ-52 שקל לכ-63 שקל (לא כולל מע"מ). מדובר בעלייה של כ-20%.

לשם השוואה, על פי דוחות הרבעון השלישי של 2016, ה-ARPU של הוט מובייל, סלקום ופרטנר היה 50, 63 ו-67 שקל בהתאמה.

"ניתן לפיכך להעריך שהמחירים בשוק יעלו משמעותית", ציין שבח. "אם סלקום ופרטנר ירצו לשמור על אותו פער תחרותי, המשמעות היא עליית ARPU של כ-20%, או 13-14 שקל בחודש אצל כל אחת מהן. התוספת לרווח הנקי של כל אחת מהחברות צפויה להיות במקרה כזה 300-400 מיליון שקל בשנה - מה שמסביר את העליות במניית החברות בתקופה האחרונה".

המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות שנרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ, ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות

פרומתאוס

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

"כבר לא נלחצים מלחימה ורצים למכור": המשקיעים שבלב העליות בבורסת ת"א

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?