מעבר חציה עם חיישנים / צילום: אלון רון
מי שרוצים להטיס מטוס צריכים קודם כל להתנסות בסימולטור טיסה, ומי שרוצים לנהל עיר, מרמת מנהל אגף ועד לראש עירייה, רצוי שישחקו לפני כן בסימסיטי, סימולטור ניהול הערים האגדי של מפתח המשחקים וויל רייט. יריד החדשנות האורבנית Muni-Expo שערך בשבוע שעבר מרכז השלטון המקומי הציע מבחר טכנולוגיות, מתקדמות פחות ומתקדמות יותר, המנסות לנער את התדמית הישנה של הערים ושל העיריות, ולהציג ממשקים דיגיטליים מקוונים ופתרונות אורבניים מגוונים שמקשרים בין העירייה, התושבים והעיר עצמה, על רחובותיה וכבישיה, בנייניה והחפצים שנעים בה, ממכוניות ועד פחי אשפה.
לפעמים מדובר בלדחוק החוצה ניירת, פשוטו כמשמעו. "נכסים כמו אולמות ספורט, כיתות, בתי ספר ואולמות להופעות שווים הרבה מאוד כסף. כיום, מערך התחזוקה והניהול של מתקנים ונכסים ציבוריים בהרבה ערים מתבצע בדף ועט או בטבלאות אקסל, במערכות מאוד מיושנות", אומר רון הייבלום, מייסד-שותף ומנכ"ל onh, שמספקת פתרונות ניהול ואחזקה למתקנים ציבוריים ב-70 ערים בארץ.
השיטות המיושנות מקשות על התושבים לנצל את המשאבים הללו, שאמורים לעמוד לרשותם. "כשאתה תתקשר לעירייה ותרצה להזמין את המתקן - ישלחו אותך לאב הבית, למנהלת, יריצו אותך בין כל מיני מקומות, במקום לפתוח את התוכנה, לדעת איפה יש שעה פנויה בקטגוריית המתקנים שרלוונטית אליך, ובשנייה לתת לך פתרון. גם התחזוקה וגם הניהול מתבצעים באותם כלים, ואין דרך לשמור ולתעד את המידע לצורך ביקורת ציבורית ופנימית. היום אולם כדורסל מתנהל בדף ועט, בטבלה שנתית. אם מישהו שינה בטבלה משהו לפני חודש - אין לזה זכר. אני לא יודע מה היתה התפוסה, מה היה הניצול. גם בתחזוקה - בגינות משחק לילדים עובר סוקר עם דף ועט, בסוף החודש נערמים אצל הקבלן אלפי דפים ואנחנו לא יודעים מה קורה שם. אנחנו נותנים מערכת שעובדת מהרגע שהאדם בשטח ואנחנו יכולים לנתח מידע, לזהות טרנדים, להפיק מסקנות לעתיד ולעשות בנייה עתידית לפי שימושים".
באופן דומה, מובקס מנהלת נסיעות עבור רשויות מקומיות. "האפליקציה לוקחת את מערך ההיסעים ומטפלת בו כמו תהליך עבודה מובנה. אנחנו מפעילים על גבי מפה אלגוריתם חכם, שיודע לבצע אופטימיזציה של מסלולים, להתאים כלי רכב לקווים מסוימים ולהתחשב באילוצים שהחברה קובעת, כמו מספר הנוסעים", מסביר איתן בן מאיר, סמנכ"ל מכירות של מובקס. "אם פעם חברות ההיסעים היו קובעות את הקווים בהתאם לאינטרסים שלהן, היום הלקוח אומר לחברה מה הוא רוצה וחוסך הרבה כסף. עד היום בסוף כל חודש הקבלן מגיש חשבוניות והרשויות צריכות לבדוק אותן בתהליך שהוא כמעט בלתי אפשרי - כי חלק גדול מהנסיעות הן לא מתוכננות, ואז לך תשאל מי עשה אותן ולמה - אנחנו נותנים הרבה כלי שליטה ובקרה על המערך הזה, ובסוף התהליך יודעים לסגור את ההתחשבנות".
"נגיש לנוסע בכיסא גלגלים"
טכנולוגיה לא חייבת להיות מורכבת כדי להיות שימושית ומוצלחת, כמו הקולרים המופעלים סולארית וספסלים ציבוריים ועמודי הצללה ותאורה עם שקעי ההטענה לטלפונים סלולריים, כולם מחברת שחם אריכא, או אורות האזהרה של מעברי החציה של חברת יאג. "מעברי חציה לא מרומזרים הם אחת הבעיות הקריטיות שיש היום בישראל - כ-20% מההרוגים הולכי הרגל נפגעים במעברי חציה", אומרת נגה שגיא, מנהלת השיווק של יאג מקבוצת ארגיל. החברה מתקינה במעברי חצייה מנורות לד שמזהות באמצעות חיישני תנועה כניסת הולכי רגל למרחב מעבר החצייה, ומהבהבות עד שהוא יוצא ממנו: "ככה זה לא מאבד את תשומת הלב של הנהג, זה פועל רק כשיש גורם בתוך מעבר החצייה. אחרת הנהגים הופכים להיות אדישים לזה".
בכל הקשור לתחנות האוטובוס, בהנחה שבכלל יש תחנה ושיש שילוט, השילוט לא תמיד ברור, מלא ומפורט, כשהוא אנלוגי הוא לא מעודכן לזמני האמת של האוטובוסים והרכבות, וגם כשהוא דיגיטלי הוא לא מאפשר תכנון נסיעה של יותר מקו אחד. החלופה השימושית היא אפליקציות התחבורה הציבורית, אבל היא תלויה בטלפון הסלולרי ובאוריינות של הנוסע.
חברת אורבן דיגיטל מעבירה את המידע אל קירות התחנה, מסביר המנכ"ל יובל רמני: "מוצר הדגל שלנו הוא שלט אינטראקטיבי שבו אתה יכול לראות את כל הקווים שעוברים בתחנה, ללחוץ על כל קו ולראות את תחנות העצירה שלו, מתי אתה הולך להגיע לתחנה הבאה.
"השלט מתעדכן בעברית, בערבית ובאנגלית, נגיש לנכים בכיסא גלגלים - אם אתה לא מגיע לגובה שלו, אתה יכול להוריד אותו לגובה שלך. יש גם כפתור להקראה. יש תכנון מסלול מחובר לגוגל - אתה יכול להכניס כתובת והוא יתן לך מסלול. יש אזור הודעות, שמפעיל יכול לשלוח הודעות לנוסע - אם עכשיו יש הפגנה וסגרו את הכביש, והאוטובוסים לא עוברים, זו הדרך לעדכן את הנוסעים".
השלטים ממומנים על ידי משרד התחבורה, אינם מציגים פרסומות ופרושים כיום בתחנות מסוימות ביבנה, אשדוד, באר שבע, ערד, עפולה והכרמלית בחיפה. בחברה מפתחים כיום חיישנים ומצלמות להתמודדות עם נסיונות השחתה של השלטים.
להלשין על חונים
ל-IoT ("האינטרנט של הדברים"), בסך הכל מילת קוד לחפצים ומכשירים שמחוברים לרשת, יהיו תפקידים רבים בערי העתיד. אחד מהם יהיה לייעל את השימוש בחניות.
"אנחנו פורשים סנסורים על חניות על הכביש ובחניות פתוחות", מספר יוסי גופר, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי באורד, שהתקינה מערכות כאלו בין השאר בניו יורק, בהמבורג ובמוסקבה. "החיישנים לא זקוקים לתשתיות, ההתקנה מאוד פשוטה. הם יודעים לדבר זה עם זה, מעבירים את האינפורמציה למוקד העירוני, והוא יודע להוציא החוצה בשילוט אלקטרוני הכוונה לנהגים באיזה רחוב יש חניה וכמה. יש גם אפליקציה שהנהג מוריד, והיא מראה לו איפה יש חניה פנויה, ואפשר לממשק את זה עם אפליקציות ניווט.
"זה מקטין את נפח התנועה, כי 30% מנפח התנועה נוצר ממחפשי החניה, שאני מכווין אותם מיד לחניה, וגם מוריד את זיהום האוויר. במוסקבה, שם התקנו את המערכת, היתה ירידה של 64% בעבירות חניה ועלייה פי 5 בשימוש במקומות החניה, וההכנסות של העירייה מחניה עלו בהתאם".
ועוד בענייני חניה, תושבים שפועלים נגד חניה אסורה על מדרכות, על מעברי חציה ובחניות שמורות לנכים, ממלאים את פייסבוק בתמונות של חניות אסורות. עכשיו, אפליקציה סלולרית מחברת אותם עם אגפי הפיקוח העירוניים. "קייפסטר היא אפליקציה עם פלטפורמה לווידאו שאי אפשר לזייף אותו, את הזמן ואת המקום שבהם הוא צולם, כך שהוא קביל כראיה בבית משפט", מספר אוהד מייזליש, מנכ"ל ויזם קייפסטר.
"אנחנו מאפשרים לכל אזרח לעזור בצמצום עבירות חמורות, הדגש שלנו זה עבירות חניות נכים. אנחנו עובדים עם כמה רשויות בארץ, בהן רמת גן, עכו וכפר סבא. היועצים המשפטיים של העיריות בחנו ואישרו את המודל שלנו. העיריות מעודדות את התושבים להשתמש באפליקציה, התושבים מעבירים להן את הדיווחים והן יתנו דוח לבעל הרכב".
בשלב הנוכחי השימוש באפליקציה בחינם, ובהמשך קייפסטר תגבה תשלום מהעיריות שישתמשו בשירותיה.
אבל לא צריך לחכות לתושבים כדי לאתר עברייני חניות נכים, מספר יוסי גופר מאורד. מערכת חיישני החניה שהחברה שלו מתקינה יודעת גם להעניש עבריינים: "במקומות שמוגדרים כחניית נכים החיישן יודע את זה, ולנהג שמורשה לחנות שם יש באוטו תג נכה עם שבב שהחיישן יודע לקרוא. "כשמגיע מישהו בלי התג הזה וחונה בחניית נכים, נשלחת התרעה למוקד העירוני על חנייה אסורה. מגיע לשם פקח, או אם יש מצלמה היא מצלמת ונשלח קנס בדואר".
שיתוף ציבור: "האם הקהילות שאנחנו רוצים לשמוע באמת מיוצגות"
ניסיון לשיתוף פעולה משמעותי בין תושבים לעיריה אפשר לראות במיזמי שיתוף ציבור בירושלים. "הרבה פעמים אין הלימה בין איך שהעירייה מבצעת פרויקט פיזי לבין מה שהתושבים רוצים ורמת שביעות הרצון שלהם", מספרת שרון בנד, מתכננת ערים וחברת צוות חדשנות עירונית ירושלים.
"החלטנו להבין איפה התהליך לא עובד כמו שצריך, וגילינו שאחת הבעיות היא בתהליך של שיתוף הציבור, החל מאיך הוא נעשה, האם הוא באמת מייצג את הקהילות שאנחנו רוצים שיהיו מיוצגות בפרויקט, כמה אנשים השתתפו בתהליך, באילו מתודולוגיות השתמשו, האם ניהלו קונפליקטים כמו שצריך, מי נחשף לתהליך, מי מאשר אותו ואיך זה משתקף בהנחיות שיוצאות למטה העירוני.
"החלטנו שאנחנו יוצרים תורה הרבה יותר אינטגרטיבית. המערכת האינטראקטיבית שאנחנו בונים תאפשר למי שמתכננים את תהליכי שיתוף הציבור בפועל לעשות עבודת אנליזה והכנה עם עצמם, לנהל סיכונים, לחשוב כמה קונפליקטים אמורים להיות בתהליך הזה, כמה הוא מורכב, כמה הוא צריך להיות גדול, האם אפשר להסתפק ביידוע הציבור ולתת לו לבחור מבין אלטרנטיבות פשוטות או שצריך לעשות תהליך מקיף והוליסטי שכולל כל מיני סוגים של אוכלוסיות ושיש בו סכנה של קונפליקטים ודברים כאלה, לאשר עם מי שצריך במערכת העירונית, ולצאת לתהליך בצורה מתוכננת.
"אחרי ביצוע תהליך שיתוף הציבור הם יוכלו להוציא תיעוד מסודר, שהיום מאוד חסר בתהליכים כאלה, כשכל מקבלי ההחלטות יוכלו לראות את כל שלבי התהליך. בהמשך אפשר גם יהיה לנהל את הביצוע ואת השיווק של התוצרים בחזרה לאוכלוסיה".
מנתחים פידבק של תושבים
חברת זנסיטי מציעה דרך לקבל משוב ורעיונות גם מאזרחים שהאקטיביזם שלהם מתמצה בתלונות ופוסטים ברשת. "אנחנו אוספים ומנתחים פידבק של תושבים בקנה מידה רחב", מספר המנכ"ל איל פדר לוי. "המטרה שלנו היא שהעיר תתנהל לפי צרכי התושבים שלה, אז אנחנו אוספים כל מה שהתושבים חושבים, רוצים וצריכים מהרשתות החברתיות, המוקד העירוני, כל מקום שמביעים דעה, ומציגים מדד בזמן אמת למקבלי ההחלטות ברשות. יש לנו אפשרות לעשות סקרים אקטיביים, אבל הרובד הבסיסי הוא לקחת מה שאנשים ממילא משתפים באופן ציבורי, כי אנחנו יודעים שאנשים כותבים מה שכואב להם. מי שמשמיע את קול שלו, אנחנו נותנים לקול הזה ביטוי אצל מקבלי ההחלטות".
- איך אתם מונעים מטוקבקיסטים שתולים להשתלט על השיח? קבלן שרוצה הפשרת קרקע ישלח טוקבקיסטים ופרופילים פיקטיביים שיגידו, "ממש חשוב שיבנו בשטח הזה מגדל".
"כל הניתוח שלנו מבוסס על למידת מכונה. יש כל מיני פרמטרים שנכנסים לתוך הניתוח, ואם אנחנו רואים דברים שלא נראים אמיתיים, שנראים רפטטיביים מדי, שנראים פרופילים מזוייפים, אנחנו יודעים לתת להם משקל יותר נמוך מדברים שנראים מבוססים".
החברה מתחילה לעבוד עם אילת וכפר יונה, ונמצאת במגעים מתקדמים עם רשויות נוספות. "בדמואים ובבדיקות שאנחנו עושים לקראת הלקוחות הראשונים, אנחנו בודקים על אילו תחומים התושבים מדברים - כמה על חינוך, כמה על תברואה, כמה על ביטחון - ומה שביעות הרצון שלהם מהתחום. אנחנו יכולים ממש מהר להראות לרשות איפה האזורים שכואבים לה יותר ומה האזורים החזקים שלה. באחת הרשויות יש בעיה קשה בתחום התברואה, שכמעט כולה סובבת סביב זה שלא מחזירים את הפחים למקום. אפשר להגיד לאנשים, 'תקפידו להחזיר את הפחים למקום', ואוטומטית הגברת את שביעות הרצון של האנשים פי עשרות מונים".