גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפליית אבות: "לפעמים הלך הרוח בארגון משפיע יותר מהחוק"

"כל עוד החוקים האלה לא מגובים בעידוד מצד הארגונים עצמם, ספק גדול אם תהיה להם אחיזה במציאות"

פיטורין בהריון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פיטורין בהריון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

דוח הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2016, שפורסם בתחילת השבוע, העלה נתון מפתיע: 13.6% מהתלונות על אפליה שהגישו עובדים גברים בשנה זו נגעו להיריון של בת זוגם. הנתון הזה מעלה שתי שאלות: מה לגברים וליחס מפלה בגין היריון ומדוע התרבו התלונות?

השוטר שתבע זכויות שוות לאמהות

אחד מפסקי הדין המכוננים בנושא של אפליית גברים על רקע היריון ולידה ניתן באוגוסט 2003, בעניינו של השוטר אלכסנדר מוסקלנקו. השוטר, שהיה אז נשוי ואב לילדה קטנה, ביקש לנצל את זכות היתר שניתנת במשטרה לנשים המועסקות במשרה מלאה והן אמהות לילדים בני פחות מ-13 - לסיים את יום העבודה שעה אחת קודם. בקשתו של מוסקלנקו נדחתה. תחילה טענה המשטרה שזכות היתר נתונה לשוטרות בלבד ומאוחר יותר טענה שלפי החוק זכאי שוטר ליהנות מזכות היתר הנתונה לשוטרת בתנאי שלאשתו נתונה זכות כזאת במקום עבודתה, ואילו לאשתו של מוסקלנקו לא הייתה נתונה זכות כזאת.

בתביעה שהגיש מוסקלנקו לבית הדין לעבודה בבאר-שבע, הוא טען בין היתר שתכלית החוק היא להעמיק את תפיסת ההורות של בני הזוג בתא המשפחתי, לראות את שני בני הזוג כנושאים שווים בנטל הטיפול בילדים ולהקל על נשים להצטרף למעגל העבודה. בית הדין האזורי קיבל את הטענות הללו, אך המדינה הגישה ערעור לבית הדין הארצי וטענה כי זכותו של הגבר לנצל את זכות היתר הנתונה לעובדת במקום עבודתו מותנית בכך שזכות כזאת נתונה גם לאשתו במקום עבודתה. ברוב דעות של השופטים ורדה וירט-לבנה, סטיב אדלר ונציגי הציבור, ונגד דעתו של השופט שמואל צור, הערעור נדחה.

בפסק הדין של בית הדין הארצי קבעו השופטים כי תכליתו של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה היא לאפשר לעובד לממש זכות שניתנת לעובדת במקום עבודתו, בתנאי שבת זוגו אינה מנצלת אותה זכות. עוד קבעו השופטים כי עדיפה פרשנות תכליתית של החוק על פני פרשנות מילולית הנסמכת על ניסוחי חברי הכנסת שעסקו בחקיקתו (וניסחו את הסעיף הרלוונטי בלשון נקבה). יתרה מכך, נקבע שעדיפה פרשנות המקדמת שוויון במקום עבודתו של בן הזוג. "תכלית החקיקה הייתה ליצור שוויון בין בני הזוג במעמדם כהורה עובד ולאפשר להם לנצל את הזכויות הקיימות במקום העבודה לפי רצונם. ירצו בני הזוג - תנצל האישה את הזכויות; ירצו - יעשה כן הבעל", כתבו ואפשרו למוסקלנקו לצאת מעבודתו שעה אחת קודם לצורך טיפול בבתו.

עובדים מודעים יותר

בחוק קבועות היום לגברים כמה זכויות סביב הנושא של היריון ולידה. עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה וראש האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, ועו"ד אורן גרוס, ממשרד נעמי לנדאו ושות', מפרטים אותן: ראשית, גבר שאשתו בהיריון רשאי להיעדר עד 7 ימים על חשבון ימי המחלה שנצברו לו, וזאת לצורך טיפולים או בדיקות הקשורות בהיריון. כמו כן, עובד זכאי להיעדר מהעבודה עד 5 ימים לאחר הלידה - שלושת הימים הראשונים ינוכו ממכסת ימי החופשה שלו, והיומיים הנותרים - על חשבון ימי המחלה הצבורים לו. עוד נקבע שהיעדרות מהעבודה של אישה או גבר לרגל תקופת לידה והורות לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

- מדוע דווקא עכשיו מתגלות ועולות התופעות הללו של אפליית אבות וגברים בכלל?

לנדאו וגרוס: "אמנם החוק המקורי של עבודת נשים הוא משנות החמישים, אך המחוקק מעדכן אותו, ובצדק, חדשות לבקרים. לדוגמה, ההוראה לגבי היעדרות של עד 5 ימים אחרי הלידה נכנסה רק ב-2016. לפיכך, בעת האחרונה גברים זכאים לזכויות רבות יותר מבעבר. בנוסף, אפליה תמיד הייתה קיימת, השינוי הוא במודעות של עובדים. היום, יותר מתמיד, הם עומדים על הזכויות שלהם, יודעים מה מגיע להם ודורשים זאת".

מעבר לכך, הם אומרים, "טרמינולוגיה יוצרת מציאות. בשנת 2016 הוחלף בחוק המונח 'חופשת לידה' במונח 'תקופת הלידה וההורות', מתוך הבנה שלידה, עם כל הכבוד לשוויון, רק אישה עוברת, וגם המילה 'חופשה' לא מתאימה. ההורים החדשים לא ב'חופשה', הם מטפלים ברך הנולד. המונח החדש הוא יותר שוויוני וטומן בחובו גם את זכויות האב".

- מה צריך לעשות עובד המופלה בגין ההיריון של אשתו או בגין אבהותו?

"ראשית, עליו לפנות לאחראי שלו או למנהל מקום העבודה כדי לעמוד על זכויותיו. אם הוא עובד מדינה, בכל משרד ממשלתי יש ממונה על עבודת נשים, שמטפלת גם בזכויות הגבר על רקע היריון ולידה של בת זוגו. ניתן גם לפנות לממונה על עבודת נשים בנציבות שירות המדינה או לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אם כלו כל הקצין, אין מנוס מהגשת תביעה לבית הדין לעבודה למימוש הזכויות".

רוח המפקד בארגון

לדברי לנדאו וגרוס, למרות התיקונים בחוק והרחבת זכויות הגברים הנוגעות להיריון ולידה, יש עוד מקום לשיפור. "לדוגמה, בגין היומיים שעובד רשאי כיום לקחת על חשבון ימי המחלה שלו, הוא זכאי לתשלום רק של 50% משכר יום העבודה שלו, ולא רק זאת, היומיים הללו יירדו מהמכסה של 7 ימים שהוא זכאי להם מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג). כלומר, אין 'גם וגם'. אם מטרת החוק היא לקדם שוויון במימוש ההורות בין בני זוג באמצעות מתן הזכות לצאת לחופשה במהלך ההיריון של בת זוגם ולאחר הלידה, ולעודד מעורבות של אבות בגידול הילדים, אין לכך סיבה".

אבל מעבר לתיקוני חקיקה, לנדאו וגרוס מציינים את חשיבות הארגונים ביישום הזכויות. "הבעיה היא שכל עוד החוקים האלה לא מגובים בעידוד מצד הארגונים עצמם, ספק גדול אם תהיה להם אחיזה במציאות. הרי פעמים רבות מה שישפיע על עובד לבחור אם לנצל את זכותו לחופשת לידה או ל'שעת הורות', או כל חוק אחר שאמור לעזור לו לאזן טוב יותר בין המשפחה לקריירה, הוא לא החוק אלא הלך הרוח בארגון, שמושפע בראש ובראשונה מרוח המפקד, כלומר, המעסיק.

"אנו עדים לכך שבחברות וארגונים שהם פרו-איזון בין בית לקריירה ומביאים תפיסה זו לידי ביטוי בכל תקופות חייו של עובד ולא רק סביב תקופת הלידה, העובדים מרגישים בנוח לממש את זכויותיהם ולא חוששים שמא המעסיק לא יראה זאת בעין יפה. במקומות אלה העובדים אינם מודאגים מכך שבחירתם 'תעלה' להם ביוקר ותפגע במעמדם בארגון. באותם מקומות המעסיקים מכבדים את עובדיהם, מכירים בזכותם לשלב בין עבודה למשפחה ולכן מוכנים להתגמש, ללכת לקראתם ולהתאים את מקום העבודה למאה ה-21. בתמורה הם זוכים לעובדים שמחים יותר, אכפתיים ומחויבים יותר לארגון. רק כך אפשר יהיה להוציא חוקים כאלה מהכוח אל הפועל".

עוד כתבות

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית 'התפוצצה'"

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

הצבת מיגוניות בתחנות הסעה ביישובי קו העימות על ידי הקרן לידידות / צילום: רענן כהן, הקרן לידידות

בעקבות ההסלמה בצפון, הקרן לידידות תציב 123 מיגוניות באזור

המיגוניות יוצבו בתחנות הסעה שטרם מוגנו ב־42 יישובים, בהם נהריה, מעלה יוסף ומעלות תרשיחא ● עלות הפרויקט עומדת על 6.7 מיליון שקל, והוא נעשה לבקשת ראשי הרשויות באזור ● ישראל מתגייסת

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

כפיר תשבי ורענן רז / צילומים: בן חכים, רועי שור

היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, אוואלור נרכשה על ידי ענקית הסייבר זיסקיילר בעבור 350 מיליון דולר ● בראיון ראשון לאחר ההכרזה, המייסדים רענן רז וכפיר תשבי מספרים על תחילת הדרך: "צחקו שלא נדע איך לאיית סייבר באנגלית", ועונים על השאלה האם יש בועה בענף

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?

ערן וולף. פרש מתפקיד מנכ''ל מימון ישיר אחרי 18 שנה / צילום: גבע טלמור

בגלל הריבית והמלחמה: ההפרשות להפסדי אשראי של מימון ישיר הוכפלו

חברת המימון לרכב הגדולה בישראל הפרישה אשתקד כמעט רבע מיליארד שקל להפסדי אשראי, בעיקר בגלל השפעות הריבית הגבוהה ● ברבעון הרביעי גרמה המלחמה להחרפת קשיי הלווים והגבייה, והרווח כמעט נעלם

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

אתר בניה בישראל / צילום: שלומי יוסף

השרים כבר חגגו, אבל רק 1,000 עובדים זרים הגיעו לישראל

מספר עובדי הבנייה הזרים שהגיעו מתחילת המלחמה עומד על כ-1.5% בלבד מהכמות המתוכננת, אך שרי הפנים והבינוי והשיכון כבר חגגו בקבלת פנים

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס טוענת שהמניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה שסוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, חברות ביטוח ורשתות מזון

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה