גירושים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לא פעם צדדים להליכי גירושים מנסים למצוא את מרב הדרכים לפגוע בבן הזוג, לעתים רק לצורך גרימת עוגמת-נפש, גם אם הצעד לא יביא בעקבותיו הישג משפטי או כלכלי ממשי. צעד כזה הוא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בן הזוג, רק במטרה לסכל את נסיעותיו לחו"ל.
מעטים הם המקרים שבהם יש הצדקה ממשית לעיכוב היציאה מהארץ, כלומר שיש חשש אמיתי שהיציאה של בן הזוג תהיה לצמיתות או אפילו לטווח זמן של שנים, בכדי לחמוק מהתחייבויות כלכליות כאלה או אחרות. אדם שבורח לחו"ל בשל חוב, גוזר על עצמו עונש כמעט בלתי נתפס בחומרתו, הכולל ניתוק מבני משפחתו וסיכול האפשרות להגיע לארץ לכל צורך שהוא, חתונות ולוויות כאחד. כפי שסיפורו של קובי אלכסנדר, מנכ"ל קומברס לשעבר, מלמד אותנו - גם כשהגלות מרצון מרופדת היטב מבחינה כלכלית, היא יכולה להתגלות כקשה מנשוא.
אם קיים חשש להברחת הילד המשותף לחו"ל, פשוט יחסית להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילד עצמו. במקרה כזה הורה שירצה לצאת עם הילד מהארץ, יצטרך להפקיד ערבויות מספקות לחזרתו, ואין צורך במתן צו עיכוב יציאה גורף כנגד ההורה לשם כך.
מסיבות אלה בתי המשפט לענייני משפחה ממעיטים להיענות לבקשות עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוג המעורבים בהליך גירושים, ומתייחסים למניעים מאחורי בקשות אלה בחשדנות רבה. בשנים האחרונות בתי המשפט החלו לנקוט צעד רחוק עוד יותר מסתם דחייה של הבקשות - ולהטיל קנסות כספיים על צדדים שביקשו או קיבלו צווי עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוגם לשעבר בחוסר תום-לב וללא סיבה אמיתית.
כך למשל בשנת 2014, בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב חייב אישה לשלם פיצויים בסך של 50,000 שקל בגין צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציאה נגד גרושה, וגרמה לו בכך נזקים. האישה ידעה כי לצורך עסקיו הגרוש מרבה לנסוע לחו"ל, ושיקרה כשטענה כי הוא מתכוון לעזוב את הארץ לצמיתות.
בית המשפט קבע כי לא הייתה כל הצדקה לבקש את עיכוב יציאתו של האיש מהארץ, שעה שלאישה הייתה אפשרות לבקש בטוחות כלכליות מזיקות פחות, כמו בית עם בריכת שחייה בשווי של למעלה מ-7 מיליון שקל הנמצא בבעלות הגרוש.
20,000 שקל מתוך הסכום הכולל מהווים פיצוי לגרוש עבור הזמן שהוא נאלץ להשקיע בריצות ובפניות להוצאה לפועל על חשבון עבודתו כדי להסיר את הצו, וכן עבור שכר-טרחת עורך דין ששכר לשם כך. 30,000 שקל נוספים נפסקו לגרוש עבור עוגמת-הנפש שגרם לו הצו, אשר מנע ממנו להגיע לפגישה עסקית מתוכננת בחו"ל.
בחודש שעבר בית המשפט לענייני משפחה בנצרת הרחיב את היריעה עוד יותר וחייב גבר לשלם פיצויים לגרושתו על עצם הגשת הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ, אפילו מבלי שהצו הוצא בפועל וגרם לנזקים. במקרה זה הבעל לשעבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק החדש, המחייב פגישות ביחידת הסיוע לפני הגשת תביעה, אך במקביל הגיש לבית המשפט בקשה דחופה לסעד זמני של עיכוב יציאה מהארץ כנגד גרושתו, בטענה כי עד הדיון ביישוב הסכסוך, בכוונתה לטוס לחו"ל ל-3 שבועות ולזנוח אגב כך את ביתם בת ה-8 שאמורה להימצא במשמורתה בתקופה זאת.
בית המשפט קבע דיון דחוף, במהלכו התברר כי מזה 10 שנים האישה מתכננת נסיעה לחופשה עם חברה בתאילנד, וכעת הגיעה סוף-סוף לשלב הגשמת החלום. במשך החופשה הבת תהיה בהשגחת סבתה, שתסתייע גם בחברה נוספת, וכן תשהה חלק מהזמן אצל אביה, מגיש הבקשה, במסגרת הסדרי הראייה.
בית המשפט קבע כי בניגוד לטענותיו של הבעל לשעבר, האישה אינה "אם מזניחה" שבכוונתה לנטוש את הקטינה, אלא אישה שרוצה לממש את זכותה לצאת לחופשה. אם חופשה זאת תגרור בעקבותיה הגדלת היקף הסדרי הראייה של הבת עם האב, הוא יכול היה להגיש בקשה בנושא זה או בנושא שינוי גובה המזונות כתוצאה מכך - אך לא לנסות לסכל את נסיעתה של האם באמצעות בקשה חסרת תום-לב לעיכוב יציאתה מהארץ.
כדי להעביר את המסר של מורת-רוחו משימוש לרעה בבית המשפט, השופט חייב את הבעל לשעבר לשלם לאישה פיצוי של 1,500 שקל, למרות שנסיעתה לחופשה יצאה לפועל.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il