גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' דוד פסיג: "אם לא נתכונן, יכולה להיות כאן קריסה של תרבות"

בוועידת הנדל"ן של "גלובס" קרא העתידן פרופ' דוד פסיג לגורמי התכנון בישראל לחשוב לטווחים רחוקים הרבה יותר מאשר 20 שנה קדימה

דוד פסיג / צילום:איל יצהר
דוד פסיג / צילום:איל יצהר

"הכוח שמניע את הישראלים הוא מורכב מאוד, שונה לחלוטין מיתר העולם וקשור להיסטוריה שלנו", טען השבוע פרופ' דן פסיג בוועידת פסגת הנדל"ן של "גלובס". לדבריו, אוכלוסיית העולם גדלה לבלי היכר עד כה, אך ספק אם גידול זה ימשך. "בקונטקסט היסטורי, לפני כ-60 אלף שנה היו כ-10,000 איש בעולם. אט אט המין האנושי הלך וצמח, ובמהלך 1800 שנים העולם הגיע למיליארד איש. למין האנושי לוקח 130 שנה בלבד להכפיל את עצמו ולאחר מכן רק 30 שנה לעשות זאת שוב", הסביר פסיג.

פוגרומים היו קיצוניים אך ניתנים לחיזוי

לעומת זאת, בישראל פסיג רואה דווקא מגמה הפוכה לעולם. אך חוסר ההבנה של אותה מגמה לא מטיב עימנו. "השאלה היא היכן מדינת ישראל, במגמה הזאת", אומר פסיג. לדבריו, ההערכה המדעית היא שלפני כ-3000 שנה, בתקופת דוד המלך, על פני האזור הזה חיו כ-300 אלף איש. בתקופה שלפני חורבן בית ראשון, לפני 2500 שנה, כבר הגיעה האוכלוסייה באזור לכמיליון נפש.

לפני כ-700 שנה, בתקופת תור הזהב, היו בעולם כמיליון יהודים. 70% מהם גרו בספרד; ההערכה היא שלפני 200 שנה העם היהודי בעולם מנה כ-3 מיליון איש. בהמשך, מסביר פסיג, קרה משהו בלתי רגיל ותוך 140 שנה בלבד, העם היהודי בעולם כבר מנה 18 מיליון איש. באירופה האוכלוסייה גדלה מ-200 מיליון ל-500 מיליון, והעם היהודי הכפיל עצמו פי שישה.

"אי אפשר להמשיך להתנהל במדינת ישראל במעין תגובה למתרחש, זה ממש מסוכן. במיוחד במורכבות גבוהה מאוד של מערכות שלנו אנחנו חייבים לחשוב לא 20 שנה קדימה, אלא 100 שנה קדימה", טוען פסיג ואומר כי מאורעות, דוגמת השואה היו קיצוניים, אך היו ניתנים לחיזוי, לפחות בעוצמות חלשות יותר. "אנחנו היום יודעים שאין מערכת שגדלה בקצב כזה מבלי שתהיה ריאקציה כנגדה. אני לא חושב שמישהו היה מסוגל לדמות ריאקציה בצורה של שואה איומה, אבל ריאקציה בצורה של פוגרומים קשים, לא היה קשה לצפות. ואז באה ריאקציה (השמדת 6 מיליון יהודים בשואה. א"ש) שעדיין מניעה אותנו עד היום והולכת להניע את מדינת ישראל בכל המאה 21".הנתון הנוכחי הוא כ-14 מיליון יהודים בכל העולם. אם לא היתה השואה, טוען פסיג בהסתמך על מחקרים, הערכות הן שמספר היהודים היה נע סביב כ-30 מיליון. "זה מה שמניע את מדינת ישראל. שיעורי הגידול הגבוהים של האוכלוסייה לעומת העולם המערבי הם כי אנחנו בשלב של התאוששות שהוא הכוח שמניע את ההתפתחות במדינת ישראל", הוא אומר, "אנחנו דוחפים, ואנחנו בונים, מחפשים תשואה, רוצים ריגושים ולא מסתפקים במועט - אלו באים מתוך אותה התאוששות. ואכן זו הפעם הראשונה, זה 2500 שנ ה, שהקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם יושבת במדינת ישראל. בעוד 35-40 שנה העם היהודי שיישב בישראל יהווה 70% מהיהודים בעולם. אנחנו לא קולטים ולא מבינים את גודל השעה ההיסטורית שלנו. אנחנו מנתחים דברים בעזרת ביקושים. צריך לראות את המהלך הכללי ולספק פתרונות לפני שהבעיה נוצרת".

לדברי פסיג, הנתונים מגובים במגוון מקורות. "לפי האו"ם, בסוף המאה ה-21 בישראל יהיו 24 מיליון איש. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגב, נהיה 24 מיליון תושבים כבר בשנת 2065", הוא מוסיף.

כאמור, פסיג לא חושש להיות נביא זעם. "אם לא נתכונן זו יכולה להיות קריסה של תרבות. זה לא רק עניין של מחירים שימשיכו לעלות, אלא זו מהפיכה חברתית של ממש. ישראל היא מדינה שבה חציון האוכלוסייה עומד על גיל 32. גיל צעיר מאד. זה גיל שמביאים בו ילדים, גיל שיוצר ביקושים לדירות ומוצרים, ומגדיל את הצריכה".

על מנת להמחיש את דבריו הביא פסיג לדוגמה את חברת נת"ע, המבצעת את הקמת הרכבת הקלה בגוש דן. לדבריו, הוא הוזמן לחוות את דעתו על הפרויקט ואלו התגאו בפניו כי הם חושבים במונחים של 30 שנה קדימה. פסיג מספר כי הוא לא הבין כיצד אפשר לחשוב רק 30 שנה קדימה, כאשר מדובר בפרויקט ל-200 שנה. "המשמעות היא שאנשים יהיו כמו סרדינים בקרונות הרכבת הקלה", אמר פסיג והזכיר כי "כשבן גוריון התייעץ עם אחד הסטטיסטיקאים כמה אנשים יהיו כאן במדינה בשנת 2000, העריכו כי יהיו כאן לכל היותר מיליון איש".

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?