מעצרם השבוע, לאחר חקירה סמויה שהתנהלה, לדברי המשטרה, במשך כשנה ומחצה, של 6 החשודים (ובהם גם עורכי דין) בפרסומים פוגעניים, מאיימים וכו' במרשתת, עורר בי... תקווה? תקווה שמא פרשה עגומה ומתמשכת מתקרבת לסיומה הנכון.
תקווה שאולי, למרות מה שחשבנו עד כה על מחלקת הסייבר במשטרת ישראל, יש על מי לסמוך בכל הנוגע להתפרעות - ממש כך - ברשת האינטרנט.
עורך דין מייצג לקוחות בדרך-כלל במסגרת סכסוכים שיש להם מול אחרים. הוא עצמו אינו מעורב בדבר. כך קל לו יותר לייצג נאמנה את שולחיו. לא אלה היו פני הדברים אל מול שני הבלוגרים המפורסמים שנעצרו השבוע, בינתיים ל-10 ימים.
לאחר שבמהלך תקופה ארוכה הגיעו אליי פונים רבים אשר טעמו מנחת זרועם של שני אלה, התעוררתי בבוקר חורפי אחד, בשלהי שנת 2015, כשבבלוג קיקיוני כלשהו התנוססה רשימה - פרי עטה של אחת, "אילנה סתיו" (ככל הנראה, שם בדוי), שכותרתה "אמיר טיטונוביץ תדמיתן בשכר לשדולת הפמינאציות: הקדמה לחירטוטי המוח של קרני פרלמן ודפנה ברק-ארז על 'משפט שיתופי וטיפולי'".
אודה ולא אבוש: הופתעתי. לא הבנתי במה חטאתי ומדוע זה מצא מאן דהו לנכון לכנות אותי "תדמיתן בשכר של שדולת הפמינאציות".
"חטאי" התמצה בכך שיום-יומיים קודם לכן התפרסמה ב"גלובס" סקירה שכתבתי לספר חדש, מעניין וחשוב, העוסק בדרכים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום שלא בבית המשפט דווקא.
זו לא הייתה הפעם הראשונה בה פרסמתי ב"גלובס" סקירה של ספר חדש. הספר עסק בנושא חשוב ומבורך. המחברת היא ד"ר קרני פרלמן. את דברי ההקדמה לספר כתבה שופטת בית המשפט העליון, ד"ר דפנה ברק-ארז. תהיתי באיזו אג'נדה פגעתי.
תוכנה של הרשימה היה לא פחות נורא מכותרתה. ניכר היה עליה שהיא נכתבה על-ידי מי ש"אין לו אלוהים". לצד כינויה של מחברת הספר "פקאצה מטורללת" ולצד הגדרתו של הספר "הזוי ובידיוני", תוארה בה שופטת בית המשפט העליון כ"מאווררת הנרתיקים". אני הואשמתי שם בהכנת "כתבת תדמית מטורללת". לא נעלבתי למקרא הדברים. חייכתי.
מאחר שאת שמי אייתו שם נכון, לא כעסתי גם למקרא הדברים, שלפיהם "אמיר טיטונוביץ בשביל כסף יעשה הכול. אמיר טיטונוביץ האידיוט. אמיר טיטונוביץ זבלן מוח מקבל בקשיש לכתבות תדמית פמינאציות. אמיר טיטונוביץ מקדם ספרי פמינאציה והגות של זונות מגדר" ועוד ועוד.
חייכתי. כן, חייכתי. חיוך מר. נזכרתי באותם מסכנים שדברים שכאלה יכולים להרוס להם את החיים. כפי שקבע שופט המעצרים בהחלטתו לעצור את החשודים, בינתיים ל-10 ימים: "מעשה פגיעה שכזה יכול לזעזע את עולמו של אדם. פגיעתה של עבירה כגון העבירה המיוחסת כאן בכבודו של אדם או בשמו הטוב יכולה בנסיבות מסוימות להיות חמורה שבעתיים מפגיעה פיזית".
מאוחר יותר, כבר לאחר שהגשתי נגד שני הבלוגרים העצורים תביעת לשון הרע (בסכום נכבד) מטעמה של עמיתה למקצוע, שלטענתה, "נאנסה" על-ידם במשך תקופה ארוכה, מיהר "מישהו" (שוב, בכסות פיקטיבית) ופרסם דברי נאצה אודותיי.
הוא לא הסתפק בכך והציג ברבים תצלומים ערוכים (פוטומונטאז'), בהם נראינו, עורכת דין ואני, בתנוחות שונות: באחת עמדה היא מעליי, בבגדי סאדו-מאזו מינימליים, אוחזת ברצועה, הקשורה בקולר לגרוני, שעה שאני, בתחתונים בלבד, עומד על ארבע למרגלותיה; בשנייה כבר "נחנו", עורכת הדין ואני, ככל הנראה לאחר מעשה האהבה, במיטה שמצעיה מכוסים במילה "גלובס", מעשנים את הסיגריה של אחרי.
גם נציגי מערכת המשפט (השופטים), אשר בפניהם הגיעה התביעה (וערעורי השניים על החלטות שניתנו לרעתם), לא קופחו. מיד לאחר מתן החלטה כזו או אחרת פורסמו אודות השופט דברים קשים, והוא הוצג כמי שאינו מבין דבר במשפט וכמי שאת החלטתו נתן מטעמים מושחתים כאלה ואחרים.
בסופו של דבר הבינו שני הבלוגרים שמוטב להם להסיר את הפרסומים הרבים והנוראיים ולהתנצל. להפתעתם של רבים, הם עשו כן (שלא כבמקרים רבים אחרים, בהם הם נעמדו על רגליהם האחוריות, גם לאחר שהוגשו נגדם תביעות משפטיות).
ועכשיו המעצר. לאורך הזמן הגיעו לאוזניי השערות, שלפיהן בעוד שהשניים מציגים את עצמם כחסרי כל - הרי את הדברים הנוראיים הם מפרסמים, תמורת תשלום נאה, בשליחותם של בעלי אינטרסים כאלה ואחרים. השערות שלפיהן דווקא שני אלה הם "תדמיתנים בשכר", המנהלים קמפיינים שליליים עבור אחרים.
בדיונים על הארכת מעצרם לא מצאתי הכחשה גורפת ומפורשת מצדם של הפרסומים, אף שרבים מהם נעשו תחת שמות של אחרים ("אילנה סתיו", "עדנה קרנבל" וכו'). כן מצאתי בדיוני הארכת המעצר של ששת החשודים שנעצרו קביעה שיפוטית, שלפיה די בראיות שאספה המשטרה במהלך חקירה סמויה וארוכה, כדי לקבוע כי מדובר בחשדות למעשים חמורים עד בלי די, שנעשו על-ידי אנשים מסוכנים "ברף הגבוה ביותר האפשרי", כלפי מאות (כן, מאות) קורבנות עבירה.
והעבירות שעלו על הפרק? פגיעה בפרטיות ("קשה לדמיין מקרים חמורים יותר של פגיעה בפרטיות כמו אלה שנחשפו בפניי", כך שופט המעצרים), מירמה, עבירות מין (גם בפוטומונטאז', כפי שנעשה במקרה שלי), הטרדה מינית, זיופים, איומים, סחיטה באיומים, קבלת דבר במירמה, העברת מידע כוזב במחשב, הפרעה לשירות הציבורי, זילות בית המשפט - "ועוד עבירות מסוג פשע ברף הגבוה".
דרכם של מעצרים שכאלה, שהם מתבצעים בקול תרועה רמה. רבים מהם מסתיימים בקול ענות חלושה. מאחר שחומר החקירה חסוי, ולא הוצג אפילו בפני החשודים ובאי-כוחם, אין לדעת מה יעלה בגורל החקירה הזו.
לא בלתי סביר יהיה לנבא כי בחקירה, המתנהלת מזה כשנה וחצי בנוגע למאות נפגעים, יימצאו ראיות מספיקות להרשעה מהדהדת. עם זאת, ההיסטוריה - במיוחד זו הנוגעת לשני הבלוגרים המפורסמים - מלמדת כי זה לא נגמר כל עוד זה לא נגמר.