גלית גוטמן / צילום: גיא כושי ויריב פיין
על קולות נציגי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי נדחה הערר של האגודה לזכויות האזרח של תשדיר הפרסומת העוסק בין היתר בזכות לדבר ערבית ללא חשש. היום (א') התכנסה וועדת הערר בפורום של 6 חברים כדי לדון בתשדיר.
לגלובס נודע כי חברת הוועדה סוהיר נאחס, חברת נציגת המגזר הערבי,שאפיק עבד חבר הוועדה הדרוזי, יוכי פלר, יו"ר ויצ"ו ישראל ויצחק בורבא יו"ר ועדת הערר של מועצת הרשות השנייה - הצביעו נגד הערר של האגודה. השניים היחידים שהצביעו בעד היו אוה מדז'יבוז', יו"ר הרשות השנייה, שלאורך כל הדרך צידדה באישור התשדיר, ועו"ד דורלי אלמגור.
התשדיר הובא לאישור כמקשה אחת- הן של החלק הכולל את הזכות לדבר ערבית בלי חשש, והן החלק שעוסק בזכות להינשא לבני אותו המין. נראה כי נציגי המגזרים העדיפו לספוג את הפגיעה בכל מושא הזכות לדבר ערבית רק כדי שלא יינתן פתח להציג את הזכות להינשא לבני אותו מין - זכות המקובלת על בית המשפט בישראל. עם פסילתו הסופית של התשדיר נראה כי ההכרעה תתגלגל לפיתחו של בית המשפט, שכן האגודה לזכויות האזרח כבר הגישה תביעה בנושא זה.
כזכור, דווקא ביום זכויות האדם החליטה הנהלת הרשות השנייה כי הדיון בזכויות אדם איננו תחום שנמצא בקונצנזוס, ולכן אין לו מקום בברייק הפרסומות. הנהלת הרשות השנייה הורתה לזכייניות לא להעלות סרטון של האגודה לזכויות האזרח, שעסק בזכויות שמגיעות לכל אדם מעצם היותו אדם. בסרטון מככבים סלבריטאים כגון מייקל לואיס, גלית גוטמן, דפני ליף, מירה עוואד, טיטי איינהו ועוד, שמדברים על הזכויות שהם זכאים להן כמו שוויון בשכר לנשים, הזכות לביטחון אישי וכדומה.
המשפטים שבעטיים נפסל התשדיר הם משפט שאומרת מירה עוואד, זמרת ושחקנית ערביה, לגבי הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש; ומשפט שאומר סלב נוסף המתייחס לזכות להתחתן עם מי שרוצים, גם אם מדובר בהומו.
על-פי הנהלת הרשות השנייה, שהסתייעה בחוות-דעת משפטית, בעצם השימוש במשפטים אלה התשדירים עוברים על חוק הרשות השנייה, שקובע כי אין להעלות פרסומות על נושאים שאינם בקונצנזוס.
יודגש כי מדובר בסרטון מכבד מכובד ונטול אלימות, ולכן באגודה לזכויות האזרח הופתעו מפסילתו. הסרטון עלה כבר לפני כשנה - אבל רק לאינטרנט, בו, כידוע, אין מגבלות רגולטוריות של פיקוח. השנה הוחלט להעלותו גם לטלוויזיה, ואז כאמור הגיעה החלטת הפסילה של הרשות השנייה. בינתיים הועלה הסרטון לדף הפייסבוק של האגודה וזכה לשיתופים רבים.
נראה כי גם במועצת הרשות השנייה (גוף שונה מהנהלת הרשות) לא כולם הבינו את ההחלטה. כך למשל, יו"רית הרשות, אוה מדז'יבוז', שהתבטאה בנושא בדף הפייסבוק שלה, למרות שבדרך-כלל לא ניתן למצוא בו נושאים הקשורים לעבודתה: "יש לי לא מעט חברים שנלחמים על הזכות לאהוב ולהתחתן כמו שהם רוצים. כיו"רית הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אני אלחם גם על הזכות שלנם לצעוק את זה בכל מקום", כתבה מדז'יבוז'.
התבטאויות היו"רית ומהלכים נוספים הניחו את היסודות לתחושה שההחלטה עומדת להשתנות - מה גם שמועצת הרשות השנייה ביקשה מהנהלת הרשות לבחון את ההחלטה שוב. עתה נראה כי הדחיות לא ממש הואילו.
תגובתה של חברת מועצת הרשות השנייה - וועדת ערר, סוהיר נחאס :
״חופש ביטוי, שוויון זכויות וכבוד האדם וחירותו ללא הבדל גזע, מין ודת היו תמיד העקרונות שהנחו אותי בכל החלטה ובכל עמדה. התנגדותי לסעיפים שעלו בקמפיין של האגודה לזכויות האזרח ואשר הובאו לאישור ועדת הערר של במועצת הרשות השנייה היא ביסודה התנגדות לטרמינילוגיה שהקמפיין המוצע משתמש בה ובעיקר המונח חשש ״זכותי לדבר בשפה הערבית בלי לחשוש״ השימוש בשפה הערבית לא צריך שיעלה חשש ולא צריך שיפחיד את האחר.
באותו הקשר גם בנוגע לזכויות הלהט"בים. הזכות להתאהב ולהתחתן קיימת לכל אדם באשר הוא ללא קשר עם נטיייתו המינית, ולכן התנגדתי וראיתי במונחים המוצעים כתיוג. צר לי שמי שנסיח וחיבר חשב בנרטיב שונה ולא בנרטיב שאנו בחברה הערבית מאמצים, ששמירה על זכויות ודיבור בשפה הערבית הוא גורם לגאווה ולא לחשש".
תגובת הרשות השנייה הינה כי "ועדת הערר של מועצת הרשות השנייה דנה היום בערר שהוגש ע״י האגודה לזכויות האזרח בנוגע לתשדיר הפרסומת מטעמה, ששודר ללא תמורה, כתשדיר לשירות הציבור. הוועדה התירה את שידור התשדיר בכפוף לתיקונים מסוימים בו אשר יאפשרו, מחד, את העלאת חשיבותן הרבה של זכויות האדם בישראל, אך לא יביאו להעברת מסרים שנויים במחלוקת בפרסומות בניגוד לדין, מאידך.
"ועדת הערר, המורכבת מנציגי ציבור, לרבות מהמגזר הערבי, הביאה בהחלטתה זו את מכלול השיקולים הרלוונטיים וכן את האינטרס הציבורי הרחב, על כלל היבטיו, והיא מקווה כי האגודה תעלה בימים הקרובים לשידור את התשדיר המתוקן בנושא״.
האגודה לזכויות האזרח מסרה כי "האגודה מביעה צער על שוועדת הערר של הרשות השנייה לא ניצלה את ההזדמנות לחזור בה מהעמדה, שהמאבק לזכויות האדם הוא נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית. הזכות לשוויון בנישואין לכל אדם באשר הוא אדם או הזכות לדבר בשפה הערבית הן זכויות חוקתיות, שלמרבית הצער עדיין צריך להילחם עליהן בישראל. בעוד שבועיים וחצי בג"ץ ידון בעתירת האגודה נגד החלטת הפסילה של הרשות השנייה, ואנו מקווים שהוא ישלח מסר ברור לגבי החשיבות של זכויות האדם בחברה וישים גבולות לסמכות ההתערבות של הרשות השנייה בתכנים של תשדירים בעלי חשיבות ציבורית".