גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יפרחו מאה מובילאיי

זה הזמן ללמוד מפורטוגל של המאה ה-15 ומהולנד של המאה ה-16

כמעט לפני 11 שנה, וורן באפט העניק תעודת בגרות בהצטיינות מיוחדת לכלכלה הישראלית הישנה. הוא שילם אז 4 מיליארד דולר תמורת 80% ממניות ישקר לבית ורטהיימר. כנראה לא היו לו סיבות להתחרט. 7 שנים אחר כך הוא רכש את שאר המניות ב-2 מיליארד דולר.

השבוע הגיע תורה של הכלכלה החדשה. קריאת ההשתאות, שנשמעה משני עבריו של אוקיאנוס אחד ולאורך חופו של אוקיאנוס שני, למשמע עסקת המכירה של מובילאיי לאינטל, אישרה כי ישראל רחוקה מאוד מן המעמד של "בוגרת". היא עדיין צומחת, ועדיין גומאת מרחקים, בקלות רגל של איילה צעירה.

יזם טכנולוגיה ישראלי שבסיסו בדרום קוריאה מספר (מחר, בגליון G, מוסף סוף השבוע של "גלובס") מה גדולה השתוקקותה של אחת הכלכלות המצליחות ביותר של זמננו להידמות לישראל. אומת ההזנק (Startup Nation) היא המופת הלא מושלם, המעורר השראה ומסעיר את הדמיון. ישראל מוכיחה שאין צורך בהתקדמות ליניארית; שבמקום לכבוש את כל המכשולים, אפשר לקפוץ מעליהם, או לעקוף אותם.

כמעט לא היה שום דבר יצירתי בין הסוסיתא, רכב הפיברגלאס והקרשים של סוף שנות ה-50, לבין טכנולוגיית המכונית-ללא-נהג של מובילאיי. האם אפשר לעבור ממטוס בוכנה אל חללית בדרך למאדים? ספק, אבל קצת פחות ספק ממה שהיה לפני שבוע.

חזון, העזה, חרדה

אינטל כמובן קיבלה עליה סיכון לא מבוטל ברכש השני בגודלו בתולדותיה. ערך השוק של מובילאיי גדול כמעט פי 30 ממכירותיה; והמכירות משתוות רק ל-1% ממחזור אינטל. מלהיטותה של אינטל לרכוש, ולשלם פרמיה של 34% (ביחס לשער הסגירה של מניית מובילאיי בסוף השבוע שעבר), נודפים ניחוחות של חזון ושל העזה, אבל גם של חרדה. היא אינה בטוחה שהיא קוראת את עלי התה של העתיד. היא זוחלת בשעה שמתחרותיה הקטנות בהרבה מדלגות במהירות.

יתר על כן, שוק הרכב האוטונומי אינו מבטיח תוצאות מיידיות לאיש. הוא מעורר עניין עצום, אבל הנחת אינטל שהיקף השוק יעמוד על 70 מיליארד דולר בתוך 15 שנה רחוקה מוודאות. בתולדות הטכנולוגיה העלית כבר פגשנו ענקים נבוכים, המשלמים שכר לימוד מופקע, כדי לקבל שיעורים בנושאים הנשגבים מבינתם.

הסוחרים ובעלי הבתים

יהיו ההסתייגויות אשר יהיו, ליצירתיותה הכלכלית של ישראל ניתנה השבוע טפיחה פנומנלית על השכם. כאשר וורן באפט הופיע בגבעות הגליל המערבי, ושקל 4 מיליארד דולר על ידי הוורטהיימרים, נזכרנו בהרצאה שנשא דויד בן גוריון 51 שנה קודם.

זה היה ב-1955. מפא"י עתה זה נחלה ניצחון ברור בבחירות לכנסת השלישית, אבל הייתה זקוקה לשותפות קואליציוניות. שותפתה העיקרית בממשלה היוצאת הייתה מפלגת הציונים הכלליים, אחת הסבתות של הליכוד. היא נחשבה למפלגת הסוחרים ובעלי הבתים. היא הפסידה כמעט את חצי כוחה בבחירות, ולא היה לה חשק מיוחד להישאר בקואליציה כשותפת זוטרה מאוד.

בן גוריון סר אל ישיבת סיעתה במצב רוח של התרסה אירונית. הוא רצה להוכיח, שאין חלופה למגזר הציבורי ולהתערבות ישירה ומסיבית של המדינה בפעילות הכלכלית.

לא ראיתי תור גדול לזה

"אני יודע שיש דעה שיש הון פרטי, שהוא יפתור את כל השאלות", אמר בן גוריון לחברי הכנסת של הציונים הכלליים. "באופן אובייקטיבי יש, בוודאי יש בבנקים באמריקה די כסף שיספיק לכל דבר בארץ ישראל, אבל אינני מאמין שבעלי הון יהודים או לא יהודים - גם יהודים וגם ציונים - עומדים בתור להביא את הונם לארץ. הסתובבתי קצת בכמה ארצות, בייחוד באמריקה, לא ראיתי תור גדול לזה.

"ואני יודע שאומרים: המשטר שלנו. אני יודע שבאמריקה אפשר לעשות עסקים טובים, לא פחות מאשר בארץ ישראל, אפילו יהיה משטר לא רק של ציונים כלליים, אלא גם של 'חירות'. איזה משטר שלא יהיה כאן - אפשר לעשות באמריקה עסקים יותר טובים, ועושים עסקים יותר טובים, ואין זה המניע היחיד.

לפעמים, כאשר אני שומע אתכם שאתם מאמינים בזה שהמניע היחיד יכול להיות רק רווחים - אין זה מניע. יש ארצות שיכולות להביא רווחים יותר גדולים. אפשרויות כאלה שישנן באמריקה - זמן רב לא יהיו כאלה בישראל. גם יש ארצות אחרות שיש משטר אחר מאשר יש פה".

זה נאום שכדאי לקרוא במלואו (http://tinyurl.com/bengurion1955), מפני שהוא מעניק הקשר היסטורי מרשים לעסקת מובילאיי. 60 שנה לאחר התרסת בן גוריון, ש"בעלי הון אינם עומדים בתור להביא את הונם לארץ", אפשר להגיד בדיוק נמרץ את ההיפך. ב-1955, התוצר המקומי הגולמי של ישראל היה שווה פחות או יותר לסכום שאינטל השקיעה השבוע בחברה ישראלית אחת ויחידה. המספרים הניתנים כאן אינם נומינליים. הם מביאים בחשבון אינפלציה דולרית מצטברת של 800% ויותר.

הננסיות הענקיות

אילו רגלינו היו עומדות באמצע המאה ה-15, למשל, ההיי-טק של ישראל הזעירה היה מופנה עכשיו לבניית אוניות מפרש משוכללות, בדרך הבלתי נמנעת ליצירת אימפריה ימית. לשם התחילו לפנות ארצות זערוריות, עם חוף ארוך, עם עורף עוין ועם אנרגיה יוצאת דופן של סקרנות ושל העזה.

חישבו נא על פורטוגל של סוף ימי הביניים, או על הולנד של תחילת העת החדשה. עם אוכלוסייה פעוטה, שהצטופפה ברצועה צרה על שפת ים, הן הפכו לגבירות אימפריאליות, עם מושבות באפריקה, בחופי הודו, בדרום מזרח אסיה וביבשת אמריקה. טכנולוגיה מתקדמת הייתה המפתח, וסיבה אחת לשקיעת פורטוגל ולעליית הולנד הייתה ריגול תעשייתי.

האופציה הפורטוגלית-הולנדית כמובן אינה קיימת. אימפריות קלאסיות חלפו מן העולם. אבל ישראל של ימי מובילאיי זקוקה לחזון לא פחות מן הננסיות הענקיות של המאות ה-15 וה-16. האנרגיה היצירתית שלה, התקדמותה הטכנולוגית והעזתה האינטלקטואלית מעניקות לה את הזכות לשאוף למעמד בינלאומי, החורג הרבה מן ההיקף הטריטוריאלי שלה.

יש לה עכשיו ההזדמנות להציב לעצמה יעדים רדיקליים סבירים בהחלט. אומת ההזנק יכולה להכפיל את ההכנסה הפרטית, לחלק משאבים, להיחלץ מן המעמד המחפיר של הארץ המפותחת בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר (כמעט 25% מילדיה, על פי נתוני ה-OECD).

כאשר אינטל התחילה לייצר שבבים בישראל, בשנות ה-90, גאוני החרם הערבי בלבנון מצאו תשובה פטריוטית: הם הציעו להחרים את מוצרי אינטל. הנה כי כן, אינטל לא התרשמה במיוחד. באיזו מידה החדשות האחרונות יגיעו אליהם, ואיזה רושם הן יעשו, קשה לדעת. אבל ברור בהחלט שהם זקוקים לטלטלה גדולה.

גם ישראל זקוקה לטלטלה. סדר העדיפויות העיקרי שלה אינו כרוך בשיטור של אוכלוסיות עוינות. עתיד ורוד בהיר מזומן לה אם יפרחו בה 100 מובילאיי. ההישג של השבוע אינו ממצה את הפוטנציאל. הוא רק רומז על שיעורו. הוא שובר כלים, או מה שהאמריקאים קוראים "משנה משחק".

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורד בכ-2% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות