ירקות בשוק תל אביב / צילום: תמר מצפי
לא מעט מילואימניקים ואנשי קבע נהנים בשנים האחרונות משלל הופעות תרבות, הצגות תיאטרון וסרטי קולנוע בהנחות לא מבוטלות, בסבסוד המדינה; במשך שנים נהנים תושבי יהודה ושומרון, חרדים ומגזרים נוספים מסובסידיה בתעריפי התחבורה הציבורית (שגם כך מסובסדת במיליארדים רבים); גם מחירי הירקות והפירות כמובן מסובסדים ברובם, דרך מחירי המים המופחתים לחקלאים ועוד שלל הטבות שמעניקה המדינה לחקלאים מדי שנה.
ובכל זאת, למרות הסובסידיה בתרבות, בתחבורה, במים ועוד, אף אחד לא חשב לנטרל את אותם מוצרים או מגזרים ממדד המחירים לצרכן המתפרסם בכל חודש, מדד שבוחן בכל חודש 1,300 מוצרים ושירותים בכ-3,200 חנויות, עסקים ומשקי בית ב-100 יישובים שונים. בסוף בסוף, אותם אנשים חיים וצורכים במדינת ישראל, והם אכן שילמו פחות על תרבות (תרבות ובידור מהווים 5.9% ממדד המחירים), על תחבורה (16.9% ממדד המחירים), על ירקות ופירות (2.9%) ועוד - אז למה להתעלם מהם במדד שבוחן את יוקר המחייה כאן בארץ?
ולכן, אפשר בהחלט להבין את ההתמרמרות במשרד האוצר מהחלטת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על החרגת דירות מחיר למשתכן ממדד מחירי הדירות. ודאי לאחר שהתברר שההשפעה הנוכחית של הוצאת הפרויקטים הללו עצומה (וגם גורמת לפקפק בנוסחה עצמה, אבל זה לא המקום לדון בכך).
לפי נתוני הלמ"ס, מדד מחירי הדירות בגרסתו הישנה (עם נתוני מכירת דירות מחיר למשתכן) היה מצביע על ירידה של 1.5% בחודש דצמבר (נובמבר-דצמבר). אולם, ההחלטה להפחית את משקל הדירות הללו מהנוסחה הפחיתה בדיעבד את הירידה של דצמבר ל-0.5% בלבד - עדכון שמחק את החגיגות הגדולות של האוצר לפני חודש, לאחר שאז דיווחה הלמ"ס על ירידה היסטורית חריגה של 1.2% במחירי הדירות (אפשר רק לדמיין את עוצמת החגיגות, לו הלמ"ס הייתה מעדכנת בשבוע שעבר שהירידה התגברה בדיעבד ל-1.5%).
האבסורד הגדול הוא שמה שהכריע את הפור והביא להחלטת הוועדה המייעצת בלמ"ס להוצאת דירות מחיר למשתכן ממדד מחירי הדירות בישראל היא המגבלה על מכירת אותן דירות מסובסדות במשך 5 שנים, מה שהופך אותן לדירות "בעייתיות" שאינן נמצאת דה-פקטו בשוק הרחב.
באוצר בסה"כ ניסו בזמנו להתגבר על הביקורת על התוכנית, ולהותיר ספקולנטים מחוץ לכללי משחק. רק שעכשיו הם מגלים, כי כללי המשחק דופקים בעיקר אותם.