אסדת גז בים התיכון / צילום: רויטרס
משרד האנרגיה נתן לשחקנים במשק הגז ארבעה ימי עבודה בלבד להגיב על שימוע לתקנות לשעת חירום במשק הגז. רק היום (א'), לאחר פניית "גלובס" לבקשת תגובה בנושא, יצאה הודעה על דחיית הדד-ליין להגשת תגובות בשבוע, "עקב פניות שהתקבלו". המועד המקורי היה הלילה בחצות.
העברת התקנות היא חלק מהתוכנית לעידוד מאגרי גז קטנים ובינוניים, שהעברתה במהירות הכרחית לשם עמידת אנרג'יאן היוונית בלו"ז שהציבה לעצמה, לסגירת מימון לפיתוח שדה הגז כריש עד סוף השנה. ולמרות זאת, שימוע כה מהיר אינו יכול לתת מענה אמיתי לסוגיות שעל הפרק.
"זה לא הסדר שסגור עד הסוף, יש בו בעיות ישימות", אומר גורם בתחום. "למשל, כלל לא ברור מתי יכריז שר האנרגיה על מצב חירום. יש מצב אחד שעליו דיברו, שבו יש ירידה באספקה מתמר. זאת ירידה לימים? לשעות? ומה אם יש לי שלוש שעות מחסור בגלל עודף ביקוש על היצע - זה מצב חירום?"
קובץ התקנות אכן אינו מפרט מתי יעבור המשק לשעת חירום ומתי ייצא ממנו ושיקול הדעת של שר האנרגיה יהיה נרחב. מעבר לזה הקובץ מתייחס לשני תסריטי מחסור עיקריים, באחד תמר הוא השדה היחיד ובשני ישנם שדות נוספים.
העיקרון הוא המשך חלוקת הגז הקיים במערכת באופן פרופורציונלי לחלוקה בחודש שבו נוצר הקשר בשנה שקדמה לו. החלוקה הראשונית היא בין יצרני חשמל ללקוחות האחרים. בקרב יצרני החשמל יוכל מנהל מערכת החשמל לקבוע אילו יצרנים יקבלו יותר ופחות לפי צרכיו. שאר הצרכנים יקבלו בהתאם למה שצרכו בשנה הקודמת, ובלבד שזה לא יהיה יותר מ-3,600 יחידות חום לשעה. בהתבסס על נתוני 2015, המשמעות היא שבשעת חירום יקבלו התעשייה והמגזר הביתי כ-5% מהגז בלבד.
התקנות קובעות עוד כי במצב חירום תוכל חברת החשמל למכור גז טבעי נוזלי שעבר גיזוז ליצרני חשמל פרטיים ב-20% יותר מהמחיר שבו רכשה את הגז. במציאות שבה יש כמה שדות גז יתקיים מנגנון מקביל: הם יוכלו למכור לשדה שנמצא בכשל גז ב-20% יותר ממחיר החוזים הממוצעים שלהם.
גורם הפעיל בתחום הגז הטבעי טוען כי התקנות לא מקפידות מספיק על צמצום הפגיעה בחוזים בין צרכנים לספקים, באופן ש"אינו משמר את חופש ההתקשרות של הצדדים". בנוסף, אמר, תקנות לשעת חירום "לא נועדו לאפשר מעורבות ממשלתית במצבי שגרה, כאשר לצרכני האנרגיה בארץ יש מספר חלופות רב - גז מקומי, גז מיובא, גז מאחסון, סולר, מזוט, פחם או גפ"מ. האם במקרים כאלה תוכרז שעת חירום? לא ברור".