חיפושי גז במים הכלכליים של לבנון / צילום: רויטרס
מדינת ישראל פנתה לארה"ב ולאו"ם במטרה ללחוץ על לבנון לשנות את המכרז שהיא מתכננת לחיפושי גז ונפט בחמישה בלוקים ימיים. זאת משום ששלושה מהבלוקים נמצאים בגבול הימי עם ישראל וחופפים לשטח ימי שנמצא במחלוקת בין המדינות, בשטח של 800 קמ"ר. במקביל, חזרו במשרד המשפטים לקדם את הצעת חוק אזורים ימיים שמתגלגלת כבר שנים וקובעת בין השאר את הטריטוריה הימית של ישראל ובתוכה השטח שבמחלוקת.
לאחר שנים רבות של הכנות ודחיות, פירסמה ממשלת לבנון לפני חודש וחצי קריאה לחברות חיפושי גז ונפט להגיש מועמדות לשלב המקדים במכרז החדש. סוף חודש זה הוא המועד האחרון של חברות לגשת לשלב המוקדם, והחברות שיעברו אותו יוכלו להתמודד במכרז על רישיונות החיפוש, שיהיה הראשון מסוגו במדינה השכנה. לבנון קיימה הליך מקדים לחברות גז ונפט כבר ב-2013, אותו עברו 46 מ-52 חברות שניגשו. ההליך הישן כבר אינו בתוקף, כך שחברות שעברו אותו ועדיין מעוניינות להתמודד ייאלצו לגשת מחדש.
פוטנציאל ל-2,700 BCM של גז טבעי
לבנון מעריכה כי במים הכלכליים שלה ניתן למצוא 850 מיליון חביות נפט ולא פחות מ-2,700 BCM גז טבעי, כמות מקבילה לפוטנציאל של ישראל, כולל השדות שכבר נמצאו. בכנס הגז EMGC, שנערך בשבוע שעבר בניקוסיה, קפריסין, התייחס מנהל תחום הגז והנפט במשרד האנרגיה הלבנוני וויסאם אדמונד צ'בט, לסיכויים למצוא גז ונפט בבלוקים המוצעים במכרז. לדבריו, לבלוק 1 יש פוטנציאל גבוה-בינוני למציאת דלקים פוסיליים, בבלוק 4 יש פוטנציאל בינוני לגז, נפט ואולי קונדסנט, בבלוק 8 פוטנציאל גבוה לגז וקצת קונדסנט בעוד בלוק 9 הוא בעל סיכויים גבוהים במיוחד לגילוי גז, נפט וקונדנסט וכך גם בלוק 10. רוב הגז שיימצא, הוסיף, מיועד ליצוא.
בממשלת לבנון מקווים לקבל הצעות סופיות של חברות המתמודדות על החיפושים בבלוקים בספטמבר ולהכריז על הזוכות בנובמבר.
במהלך הכנס נשאלו נציגי לבנון אם הבלוקים אינם חופפים לשטח שבמחלוקת ונענו שכמעט ולא. בכנס לחברות גז ונפט בסוף פברואר אמר שר האנרגיה הלבנוני סיזר אבי חליל כי "ממשלת לבנון נחושה להמשיך בהליך המכרז עד להכרזה על זוכים", למרות המחלוקת עם ישראל על השטח הימי. "לבנון אימצה קריטריונים שקופים במטרה לבצע מיקור חוץ לחיפושים בבלוקיים הימיים שלה", הוסיף.
"שטח הפקר"
הצעת החוק לאזורים ימיים החלה להתגלגל כבר בסוף העשור הקודם, ובתחילת 2014 גנז אותה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שקיבל את נימוקי ההתנגדות של שר האנרגיה לשעבר, משה שחל, לחוק. שחל טען כי העברת החוק תחייב את ישראל לקבל על עצמה את האמנה הבינלאומית למשפט ימי, ותכפיף את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג בכל מחלוקת שתיווצר בין ישראל לאחת משכנותיה, כמו המחלוקת עם לבנון.
"אמנת משפט הים", אומרת עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, מנהלת היחידה הימית של אדם טבע ודין, "קובעת כללים שכפופים להסכמות בין מדינות. יש סכסוך כזה שנמשך כבר הרבה מאוד זמן בין טורקיה לקפריסין היוונית. אם מתחשבים בכללי האמנה, ומתייחסים לקפריסין כמדינה, יוצא שהגבולות הימיים שלה בעצם סוגרים את כל המעבר הימי של טורקיה. טורקיה הבהירה שהבעלות היא טורקית ולמיטב ידיעתי אין דרך דיפלומטית לטפל בזה".
להצעת החוק יש היבטים סביבתיים ולכן ארגוני הסביבה היו מעורבים רבות בהכנתה ובתגובות אליה. הארגונים דרשו כי חוק התכנון והבנייה הישראלי יחול על השטח הימי של ישראל, כדי לכפות כללים לשמירה על הסביבה. ההצעה המעודכנת שופרה בהיבט הזה. היום פורסם כי במסגרת הדאגה לסביבה סיכמו השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, על כך ששטייניץ יהיה ממונה על הפיקוח בשטחי המים של ישראל.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "בהצעת חוק האזורים הימיים יש היבטים חיוביים מן הבחינה הסביבתית, שכן היא מבטיחה ודאות באשר לתחולתם של חוקי הסביבה במים הכלכליים, ובהם מתבצעים קידוחי הנפט והגז. עם זאת, המשרד אינו שבע רצון מן ההסדר התכנוני המוצע, אשר אכן אינו נותן הגנה מספקת לסביבה, ואינו מבטיח כי מי שיוודא כי היא לא תיפגע הוא המשרד להגנת הסביבה ולא משרד האנרגיה, שמתוקף תפקידו רואה לנגד עיניו כאינטרס מרכזי את צורכי האנרגיה והקידוחים. תגובות המשרד להצעה הועברו למשרד המשפטים.
"אף שניתן להצביע על התקדמות בפתרון המחלוקות בין משרד האנרגיה למשרד הגנת הסביבה, אין עדיין הסכמה מלאה בין השרים לעניין הצעת חוק אזורים ימיים. למרות כל זאת, יש לציין שכמעט כל גרסה של חוק תשפר את מצב שטח ההפקר המשפטי-סביבתי הקיים היום".
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, התייחס לנושא בכנס Ceraweek ביוסטון ואמר: "שלחנו בתחילת פברואר מכתב רשמי לאו"ם שבו הובעה מחאתנו על התנהלותה של לבנון, שפרסמה מכרז על שטחים במים הכלכליים שלה שחורגים בחלקם לתוך קצה המים הכלכליים של מדינת ישראל. מדינת ישראל תשמור על זכויותיה והיא פתוחה גם לדיאלוג בהקשר זה".
