אור יהודה. "בתי המשפט תומכים בהצעות הפסדיות. זו בעיה" / צילום: איל יצהר
האם המכרזים שמפרסמים גופים ציבוריים מצליחים לקיים את המטרות שלשמן קמו, דוגמת שוויון ויעילות כלכלית? זו היתה השאלה הפותחת במושב שהתקיים בוועידת הנדל"ן של "גלובס". את הפאנל הנחה רון שטיין, כתב "גלובס", בהשתתפות עו"ד עירן בן משה, מנכ"ל גלובס מכרזים.
עו"ד ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, אמרה כי "חלק מהמטרות כמו שקיפות וטוהר המידות מושגות בשביל להרגיע. תנאי סף בכניסה למכרז בכלל לא משיגים שוויוניות. הם פוגעים בשחקנים הקטנים, יוצרים חיבורים מלאכותיים בין קבלנים או אנשים שרוצים להציע מוצר בשביל להשתתף במכרז, החסרונות רבים מהיתרונות".
לדברי עו"ד שלום זינגר, שותף במשרד זינגר דנה ושות', "יש שלוש הגדרות למכרזים, והפסיקה היתה באופן חסר פרופרציות לכיוון השוויון, כאשר המטרה העיקרית של המכרז נדחקת למקום השני. לכן אומר - השוויון לא מושג. מי שמנצח במכרז הוא מי שביורוקרט טוב יותר".
עו"ד שלומי צרפתי, מנהל אגף הרכש בחברת החשמל, אמר כי שקיפות ושוויון הן מטרה, אבל התחרות עצמה היא שאמורה להביא את האיכות והמחיר המיטבי.
"חברת החשמל", ציין, "מפרסמת אלפי מכרזים בשנה ולמדנו לעשות זאת בשקיפות וביעילות. במכרז תקבל מוצר טוב או שירות טוב במחיר המיטבי, אם תעודד את השירות בצורה מיטבית".
- לא אחת נשמעות טענות שאנחנו רפובליקת בננות. אתם מזהים מדינת עולם שלישי במכרזים?
פיני יעקובי, יו"ר קבוצת YSB-י.ש. אחים יעקובי, השיב כי אינו סבור שמטרת מכרז היא שקיפות. "מטרה של מכרז היא המכרז", הוא אמר, "המטרה היא לעשות מכרז שבנוי נכון, והאנשים המתאימים שיתחרו עליו. הבעיה היא לפעמים שההליך המכרזי הפך להיות חשוב ביותר וזה לא מסייע לפרויקט. אפילו בחברת חשמל זכה מישהו שאחרי שנה זרקו אותו כי לא יכל לעמוד בזה. צריך להיזהר לא לקדש את ההליך במקום את המטרה של מכרז שוויוני".
שוחט: "בחרתי לא לכהן כיו"רית ועדת המכרזים בעיריית אור יהודה כדי למנוע את הלחצים. אנחנו לא רפובליקת בננות, יש ניקיון כפיים בתוך המכרזים עצמם".
צרפתי: "לפני חודשים אחדים שינו את התקנות ואנחנו חייבים לשלב עסקים קטנים ובינוניים. אני יושב בראש ועדת המכרזים, ואנחנו משנים את תנאי הסף מדי פעם כדי לאפשר לעסקים כאלה להשתלב. יועצים משפטיים לא קובעים תנאי סף מסחריים. יש ישיבה של כלכלנים שבוחנים מי בסופו של דבר יתנו לנו הצעה מיטבית".
"מקבלים הצעות נמוכות מהאומדן"
אביקם בלר, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, הוסיף כי "עורך המכרז יכול לפסול אותו, ולצערנו בתי המשפט לא תמיד תומכים בזה. בנושאים של מכרזי כוח אדם, שבהם ספק לא יכול לשלם שכר או לתת תנאי עבודה על פי הקבוע בחוק - בתי משפט תומכים בהצעה ההפסדית. זו בעיה לא פשוטה. בצד הכלכלי אני לא בטוח שמכרז הוא הדרך להשיג את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר", הוא טען.
צרפתי: "גם אנחנו מקבלים הצעות נמוכות מהאומדן. במקרה כזה אנחנו קוראים למציע, מזמינים אותו לשימוע, סוקרים לפניו את כל הפעילות שאנחנו דורשים ממנו לביצוע העבודה. עסקים שלא יודעים לאן הם נכנסים תופסים את הראש ומסירים את ההצעה. אם אין לו אפשרות לשפר, אנחנו עוברים הלאה למציע שכן מסוגל לבצע. מציע שמפסיד ובוחר לעבוד עם חברת חשמל בשביל הרזומה שלו, ויודע שלא ירוויח מספיק או בכלל במכרז הזה, אנחנו בוחרים לעשות שימוע הזה בשביל להימנע מהמצב".
שוחט: "אחרי השימוע אנשים מתחייבים. ואז אנחנו מקבלים חריגות, פרויקטים נתקעים, המכרזים מובילים להתארכות זמנים בביצע פרוייקטים, לסרבול ולא אחת אנחנו נפגשים בבתי משפט עם הזוכים או עם המפסידים".
בלר: "עורכים הרבה מאוד שימועים, אבל לא בהכרח מקבלים אחרי השימוע מה שרוצים. התוצאות של ההליכים האלה לא תמיד מתיישבות עם הרצון ומגיעים לבתי משפט, זה חלק מההליך המכרזי".
יעקבי: "אני לא אומר שגופים קטנים לא עובדים לפי החוק, אבל גופים גדולים לא יכולים להרשות לעצמם לחרוג בכל מה שקשור מסביב לבטיחות למשל. על כל ארבעה עובדי שטח יש שישה פקחים, והדברים האלה מסרבלים".
- משתמשים הרבה בפטורים ממכרז. אתה חושב שצריכים להיות יותר?
בלר: "זו שאלה מעניינת. אין לי תשובה חד משמעית לזה אבל בפירוש יש נושאים שבהם חייבים לעשות שימוש בפטור ממכרז, לא הכול 'מכרזי'. לא כל דבר אפשר למכרז או גם אם תעשה מכרז תגיע לתוצאה הטובה ביותר, יש דברים כמו נושאים שקשורים בתכנון שאני לא חושב שלמישהו כדאי לקחת עו"ד שייצג אותו, יוציא מכרז וינסה לקבל את ההצעה הכי נמוכה".
צרפתי: "הכי קל במקרים מסוימים לעשות שימוש בפטור ממכרז, כמו פטור מומחיות כזו או אחרת. למשל כשיש רק יצרן אחד לחלפים לטורבינות, אנחנו מוצאים פטור ממכרז. בסופו של דבר אנחנו יודעים לעשות אבחנה בין הליך תחרותי כפטור לבין הליך פומבי".
שוחט: "ספק יחיד הוא סוג של פטור שאנחנו משתמשים בו הרבה. בנושא של יועצים משפטיים, ביולי נכנס נוהל של יועצי אמון - נותני שירות שהם על בסיס אמון, מעקף כדי להשיג את האנשים שאנחנו רוצים לעבוד איתם".
- ההנחיות לגבי מכרזים נוגדות את הטבע האנושי? את רוצה להקיף את עצמך בעובדים שבאותו הראש איתך?
שוחט: "אני רוצה אנשים שאיתם אני יכולה להביא את המדיניות שלי בצורה הטובה ביותר. לא כל דבר הוא שוחד פוליטי, ואם אני רוצה סביבי את האנשים המקצועיים שעומדים בקריטריונים, הזכות הזו נלקחת ממני וגם מסרבלת את כל הנושא, זה מתגלגל לשירות ולטובת התושב. התושבים מצפים מאיתנו לנראות, מה שמעניין את התושב זה מראה העיניים - הכיכר והכביש שלו. המכרזים הם מריחה אחת גדולה, גזילת זמן. הביורוקרטיה השתלטה".
- אולי אנחנו שוק קטן מדי?
צרפתי: "אנחנו לא שוק קטן. אנחנו רואים שבמכרזים שלנו משתתפים שחקנים מכל העולם, מכל המדינות. אם בעבר זה היה בתחום האנרגיה מאירופה, היום אנחנו מוצאים סינים שהביאו להפחתה משמעותית במחיר. גם יצרנים מקומיים שייעלו את העבודה ויודעים להתמודד עם שחקנים גלובליים זוכים בלא מעט מכרזים שלנו. מפעל כבלים בדרום זכה אצלנו במכרז של יותר מ-200 מיליון שקל אחרי שהתמודד מול שחקנים מסין".
"צריך לשחרר יותר"
יעקבי: "אני חושב שצריך לתמוך בתעשייה המקומית, גם אם זה עולה יותר. מעבר למקומות עבודה וכיו"ב, ברגע שלא תהיה אפשרות לספק ייצור מקומי זה יעלה ביוקר. היתה לנו אפשרות להביא משהו מטורקיה והחלטנו לשלם יותר כי אנחנו חושבים שזה חשוב לספק עבודה לגורמים פה בארץ. גם מבחינת זמינות".
- איך נשפר את המצב בישראל?
שוחט: "נתחיל בזה שבאמת הרבה שנים מאז שיצא חוק חובת המכרזים אף אחד לא נתן את הדעת אם הוא משיג את המטרה שלו. מה שאני מציעה זה שיש תחומים שאפשר להוציא מחוק חובת המכרזים, בעיקר כשהמטרה שלנו זה השירות לתושב. לשחרר יותר".
זינגר: "אני חושב שצריך לתקן את תקנות המכרזים, להגמיש הרבה יותר. להתאים את המכרזים וכללי המכרזים לסוג ההתקשרות הספציפי, לתת אפשרות הרבה יותר בולטת לצורך להפריד בין תנאי סף לבין התחרות במחיר".
יעקבי: "צריך לשנות את הפוקוס בקשר למטרה של המכרז - לא הדרך היא המטרה, אלא המטרה היא לערוך מכרז שמי שייבחר לבצע אותו, יעשה אותו באיכות ובמחיר הכי טוב ללקוח. צריך להוריד הרבה ביורוקרטיה, זה עולה לתושב וצריך למצוא את המידתיות בלי לפספס את המטרה".
צרפתי: "אצלנו בשורה התחתונה מעודדים שקיפות, עושים מפגש עם החברה לעסקים קטנים ובינוניים, כל זאת על מנת להכניס יותר מציעים. פעם מכרזים היו נחשבים תפורים, והיום בכל מכרז מופיעים מספרי טלפון של האנשים הרלוונטיים, וכל פנייה נענית בזמן הקצר ביותר".