גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
בעוד כולנו ממתינים בציפייה דרוכה לפסק דינו של בית המשפט העליון בשני ערעורי מזונות ילדים (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15), בית הדין הרבני בחיפה פרסם השבוע פסק דין אשר מאמץ את עקרונות השוויון והצדק לקביעת שיעור דמי המזונות לילדים מעל גיל 6.
הדיינים הרב דניאל אדרי-אב"ד, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי דנו בתיק 1013601/2 בשאלה מהו סכום מזונות הילדים הראוי כאשר להורים יש משמורת משותפת וזמני שהות שווים לחלוטין.
להורים יש 3 ילדים, תאומים בני 13 וילדה בת 6. כמקובל כיום, להורים יש הגדרה של משמורת משותפת, אך בתא משפחתי זה גם זמני השהות שווים לחלוטין.
בתחילת הדרך קבע בית הדין הרבני מזונות זמניים של 3,500 שקל + 1,250 שקל (מחצית מהמשכנתא) ומחציות עד לתקרה של 1,000 שקל.
שכר האם הוא 7,300 שקל נטו. שכר האב - 11,400 שקל נטו (האב התפטר מעבודתו, אך הדיינים לוקחים בהחלטתם, בצדק, את שכרו הקודם).
פסק הדין סוקר בהרחבה את הגישות השונות הקיימות כיום במחוזות בתי המשפט השונים ובבתי הדין הרבניים בקביעת סכום המזונות, והדיינים מציינים בפסק דינם מספר דברים חשובים ועקרוניים:
לעמדת הדיינים, בפירוש תקנות מועצת הרבנות הראשית נחלקו גדולי הפוסקים, האם חיוב האב עד גיל 18 הוא אבסולוטי, או שלאחר גיל 6 חובת האב היא מדין צדקה. בהתאם לדעת רוב הדיינים, קובעים הדיינים בתיק זה כי נראה שהחיוב עד גיל 18 נועד רק לאותם אבות אשר מונעים את הצרכים החיוניים מילדיהם ומתאכזרים אליהם. לגבי כלל האבות הנורמטיביים, הרי מעבר לגיל 6 חובת האב היא מדין צדקה, כלומר חלוקת הנטל הכלכלי בין האב לאם צריך להיות בהתאם לחלוקת זמני השהות והשתכרות של כל אחד מההורים.
בכך קובעים הדיינים כי אבות אשר מגדלים וזנים את ילדיהם ודואגים בעצמם לכל מחסורם - אין תקנת הרבנות הראשית חלה עליהם. פרנסת הילדים היא החשובה מכל, אך אין זה אומר שעל האב לשלם כל חודש מזונות, והרי בימים שלו האב משלם בעצמו על כלכלת ילדיו.
בנוסף, הדיינים מציינים כי העברת כספי המזונות לאשה מדי חודש בחודשו לא תמיד פותרת את הדאגה לילדים, מאחר שפעמים רבות נשמע בבית הדין קולם של האבות, שהאישה מקבלת מזונות ובכסף זה דואגת רק לעצמה לצרכיה ולבילויים שלה, אבל לילדים לא מגיע מהמזונות דבר, והאישה מזניחה את הילדים. וכך, כספי המזונות לא תמיד מגיעים ליעדם. נמצא שיכול להיות שהאב ישלם מדי חודש בחודשו כתקנת הרבנות הראשית, אבל לילדים לא תהיה בכך תקנה.
גם לנושא ההטבות השונות, אשר כיום מוענקות רק לאם, כגון קצבת הילדים, מענק לימודים, הנחה בארנונה, לעתים השתתפות של משרד השיכון בשכר דירה למשך 3 שנים ובתנאי שלא הייתה לה דירה שנמכרה, הנחות במעונות היום של ויצ"ו, נעמת ואמונה - מתייחסים הדיינים וקובעים כי יש לקחת סכומים אלה בחשבון בקביעת סכום מזונות הילדים.
הדיינים מסכמים ואומרים שכאשר יש משמורת משותפת (הכוונה היא לחלוקת זמני שהות שווה או קרובה לכך), וכל אחד מההורים דואג לצורכי הילדים, אין טוב יותר מזה, ובכך ודאי מתקיימת תקנת הרבנות שכן כל הורה דואג לכל מחסור הילד כאשר הוא נמצא איתו.
בהתאם לזאת כותבים הדיינים בפסק הדין, כי "בבואנו לחייב בדמי מזונות, יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם, בכלכלת הילדים ביגוד, בילויים והוצאות המדור, כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות, והאב אינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות".
בסופו של דבר, לאור הקביעות העקרוניות החדשות לחישוב סכום מזונות ילדים, ולאור חלוקת זמני השהות השווה יחד עם הפערים המהותיים בשכר ההורים, הדיינים פוסקים כי האב ישלם 1,750 שקל עבור כל שלושת הילדים, שליש מהמשכנתא ומחצית הוצאות חריגות.
אין ספק כי מדובר בפסק דין בו באים לידי ביטוי עקרונות השוויון והצדק. אנו תקווה שבעתיד גם עבור ילדים מתחת לגיל 6 ייקבעו אותם עקרונות, ובעיקר שבית המשפט העליון יאמץ גם הוא עקרונות אלה ויקבע בערעורים המונחים לפניו הלכה חדשה ומחייבת, בה מזונות ילדים ייקבעו לפי חלוקת זמני השהות וההכנסות של כל אחד מההורים - הלכה שתסיים את הכאוס בנושא מזונות הילדים.
■ הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"