אורי יוגב / צילום: איל יצהר
משרד האנרגיה ורשות החברות החלו לקדם מהלך משותף להתייעלות אנרגטית בחברות הממשלתיות, במטרה להביא אותן לחיסכון של עד 20% בצריכת החשמל. במסגרת זאת הודיע לאחרונה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, לחברות הממשלתיות, כי המשרד יממן באופן מלא סקרי אנרגיה בתחומיהן, כדי לבחון את פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית שלהן.
במקביל שלח יו"ר רשות החברות, אורי יוגב, מכתב בנושא לחברות, בו הוא קורא להן לקדם את החלטות הממשלה על הפחתת צריכת החשמל ב-17% עד 2030 ולעמידה ביעד של 10% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2020. בלב המכתב מנסה יוגב לעודד את החברות להתקין על גגות ושטחים שברשותן מתקנים סולאריים בשיטת מונה נטו.
לאחר סקירה קצרה של החלטות הממשלה בנושאי הפחתת פליטות מייצור אנרגיה, מפרט יוגב את המשמעויות הכספיות של התקנת מתקנים סולאריים. השורה התחתונה של דבריו היא תשואה של 840%-1,227% על ההון, בתסריט שבו החברות מממנות 20% מהמתקנים ממקורותיהן והיתר בהלוואות. יוגב מציין כי הכלכליות של המתקנים נובעת בין השאר מכך שתעריף החשמל שמשלמים גופים גדולים נקבע לפי שעות שיא ושפל, כאשר בשיא מגיע המחיר עד 1.23 שקל לקוט"ש.
על-פי התחשיב שמציג יוגב, עלות כל קילו-ואט מותקן היא 4,000 שקל, עם משך חיים של 25 ועלות שנתית לתחזוקה וביטוחים של 100 שקל. ירידת יכולת הייצור השנתית המחושבת היא 0.5%, אף שהמסמך מציין כי מדובר בהנחת עבודה מחמירה, ובמציאות שחיקת יכולת הייצור יכולה לעמוד גם על 0.1%. פאנלים בהספק קילו-ואט תופסים 10-15 מ"ר ומייצרים 1,750 קילו-ואט שעה במחיר של 46-56 אגורות לקוט"ש.
"ניתן לראות שטווח הרווח הנקי למ"ר הוא בין 502 שקל למ"ר ל-1,061 שקל למ"ר על השקעה של 4,000 שקל!!", כתב יוגב בהתלהבות. דבריו של יוגב, אגב, נכתבו עוד טרם התברר כי המכרז הסולארי החדש שנסגר החודש יספק למשק חשמל במחיר של 19.9 אגורות לקוט"ש - המחיר הנמוך ביותר הניתן כיום על-ידי יצרני חשמל בכל הטכנולוגיות.
"לפי תוצאות החישוב לעיל", ממשיך יוגב, "כל 1,000 דונם פנוי עשוי להניב רווח נקי שבין 502,420 אלף שקל ל-1.06 מיליון שקל. ניתן לבצע פרויקטי אנרגיה בשיטת PFI, שאחד ממאפייניה הוא מימון זר בשיעור גבוה. במקרה כזה, הפרויקט צפוי להניב תזרים חיובי כבר מתחילתו".
בהתחשב בכך שכיום יש מכסה פנויה של 600 מגה-ואט לחשמל סולארי במנגנון מונה נטו - לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת בתמורה לחשמל זול בעת הצורך - ממליץ יוגב לחברות הממשלתיות לבצע עבודת מטה למיפוי וזיהוי פוטנציאל המתקנים הפוטו-וולטאיים בשטחים מתאימים שברשותם.
פעילות מואצת במגזר הפרטי
במסגרת המהלך של רשות החברות ומשרד האנרגיה שלח לפני חודש מנהל תחום אכיפה ופיתוח במשרד, דודו ויצמן, מכתב לחברות, בו הוא מבקש מהן להגיש לו עד 21 במארס את דוחות צריכת האנרגיה שלהן ל-2015, כדי שהמשרד יוכל לתעדף את החברות שבהן פוטנציאל ההתייעלות גדול במיוחד. עד כה נענה לקריאה רק מיעוט מקרב החברות, ומהמשרד נמסר כי לאחר איסוף המידע המלא יידרשו כמה שבועות כדי לנתח אותו ולהגיע למסקנות.
מהלך ההתייעלות האנרגטית בחברות הממשלתיות הוא המשך לתוכנית ההתייעלות שהציג המשרד לפני חודשיים, הכוללת בין השאר מענקים בסך 300 מיליון שקל לפרויקטים בתחום. במהלך השנה שעברה מימן המשרד בשיתוף פעולה עם משרד הפנים סקרי התייעלות אנרגטית ל-55 רשויות מקומיות, ובשנה הקרובה ימומנו סקרים ב-16 רשויות מקומיות ערביות.
במקביל לקידום מהלכי ההתייעלות במגזר הציבורי, מדווח המגזר הפרטי באופן שוטף על מהלכי התייעלות אנרגטית במפעלים ובמוסדות, בהשקעות של מיליוני שקלים. היום דיווחה חברת וורטקס אנרגיה על חוזה לביצוע התייעלות אנרגטית במלון מלכת שבא באילת, שבמסגרתו היא תתקין במלון מערכות חימום חדשניות. בעשור הקרוב יחסכו המערכות למלון כ-400 אלף שקל בשנה בצריכת גפ"ם וחשמל.
חברה אחרת בתחום היא SmarTap הישראלית, בניהול אסף שאלתיאל, שהמערכת שפיתחה בשיתוף אינטל ואמזון הותקנה במלון שרתון תל אביב, והביאה לחיסכון של 30% בצריכת המים ו-8% בצריכת חשמל. המערכת אוספת נתונים על מערכת המים, כמו לחצים, טמפרטורה וספיקה, ומאפשרת שליטה בכל אלה לשם שימוש אופטימלי והפחתת בזבוזים.
חברה ישראלית נוספת העושה חיל בתחום ההתייעלות האנרגטית היא Grid4C, שנוסדה ומנוהלת ד"ר נועה רושין-רמיני, הפועלת מיוסטון טקסס ונחשבת למובילה בתחום ניתוחי ביג דאטה וביצוע אופטימיזציות להולכה וצריכת חשמל. החברה הוקמה לאחר שרושין-רמיני כתבה אלגוריתם בהזמנת דליה אנרגיות, החוזה בדיוק רב את הצריכה החזויה של לקוחותיה ומאפשרת ייצור בכמות הנכונה, באמצעות כלים של 'האינטרנט של הדברים' (IOT) בדרך של מיליארדי קריאות של מיליוני מונים חכמים, הנעשות במרווחים של 15 דקות.
כיום עובדת החברה עם ספקי חשמל בארבע יבשות, ביניהם חברת החשמל הגדולה ביוסטון טקסס, ונותנת שירותים ליותר ממיליון בתי-אב בארה"ב, המייעלים את צריכת החשמל הביתית שלהם. אחד היתרונות של הטכנולוגיה הוא היכולת לזהות אנומליות ברמת רגישות גבוהה, ולהתריע בפני לקוחות על מכשירי חשמל שאינם מתפקדים כהלכה, גם ברמת המכשיר הבודד בבית הלקוח. מחיר ההתייעלות, במקרה זה, הוא פגיעה מסוימת בפרטיות, והוא מותנה כמובן בהסכמת הלקוח מראש. לאחרונה נבחרה רושין-רמיני לאחת מ-20 הנשים המשפיעות בתחום ה-IOT בארה"ב.
הבוקר קרא פורום יצרני החשמל הפרטיים לשר האנרגיה לקדם הקמת תחנות כוח מונעות בגז בהיקף 6,200 מגה-ואט עד 2025, בהתבסס על גידול אפסי בייצור חשמל מתחדש ועל דברים שנכתבו בתוכנית ההתייעלות האנרגטית של משרד האנרגיה.
על-פי התוכנית, במצב של עסקים כרגיל תגדל צריכת החשמל ב-2030 ב-62% לעומת 2015, ותסתכם ב-96 טרה-ואט שעה. התוכנית מניחה כי עלות ביצוע ההתייעלות האנרגטית עד אז תהיה 24.3 מיליארד שקל, בעוד התועלת מההתייעלות תעמוד על 79.9 מיליארד שקל.
בפורום מתייחסים לכך כאל אישור לתחזיתם לצמיחת צריכת החשמל ב-3.8% בשנה בעשור הקרוב, משום שלא ניתן לסמוך על ביצוע ההשקעות הגדולות הנדרשות להתייעלות אנרגטית. "לאור זאת, אנו קוראים לממשלה להסיר בדחיפות את החסמים המונעים תכנון והקמת של תחנות כוח פרטיות", מסר יו"ר הפורום עמוס לסקר.