המספרים שמאחורי הסכם הגירושים / צילום: רויטרס
החלטות קשות ממתינות לנציגי הצדדים בשיחות הברקזיט. כמה, אם בכלל, תהיה בריטניה מוכנה לשלם כדי לפרוע את דמי החבר שלה? כמה מהגרים הם יותר מדי בשביל הבוחרים הבריטים? מכמה סחר חופשי תוכל בריטניה להמשיך ליהנות אחרי הפרידה? האם כלכלת בריטניה תמשיך לצמוח? נציגי בריטניה והאיחוד יעקבו אחרי האינדיקטורים הללו בשנתיים הבאות כדי להגיע לפשרה.
הנה חלק מנתוני המפתח שיעמדו לנגד עיני צוותי המו"מ בשנתיים הבאות.
הגירה
ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, פירשה את הצבעת הברקזיט ביוני שעבר כקריאה לריסון ההגירה לבריטניה, שלפי שעה אינה מנותקת מהאיחוד. בריטניה היא היעד השני בפופולריות שלו בקרב המהגרים אחרי גרמניה באיחוד האירופי, ומיי מאותתת שהיא תטיל הגבלות חדשות.
עם 2.2 מיליון אירופים שעובדים בבריטניה, בנקאים, חברות טלקום וחקלאים מזהירים את הממשלה שלא ללחוץ יותר מדי על המקור החיוני הזה של כוח אדם מיומן.
מסחר
ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי פוגעת בגישה של בריטניה לשוק הגדול ביותר שלה, שקונה 45% מהיצוא הבריטי. האיחוד האירופי יודע שיש לו יתרון בהתמקחות בחזית הזו, למרות שניתוק הגישה של בריטניה לשוק האחיד יפגע גם בחברות אירופיות, שתלויות בלקוחות בריטים.
אם בריטניה תעזוב את האיחוד ללא עסקת סחר או תקופת מעבר, היצואנים שלה יהיו חשופים למכסים של ארגון הסחר העולמי אחרי שנים של מסחר ללא מכסים.
תמיכה באיחוד האירופי
יציאת בריטניה תשאיר חור בתקציב האיחוד האירופי, אלא אם היא תסכים לשלם משהו תמורת כמה ויתורים של האיחוד. בריטניה היא התורמת השנייה בגודלה לתקציב האיחוד, והחור שהיא תשאיר אחריה יצטרך להתמלא על ידי קיצוצי הוצאה או הגדלת תרומתן של יתר המדינות.
תקציבי האיחוד פרוסים על פני טווחי זמן ארוכים, מה שאומר שהמדינות לא חייבות לכסות מיד את ההתחייבויות שלהן. לכן, ייתכן שבריטניה תידרש לפרוע התחייבויות קודמות שלה.
מבט לעתיד
ציון הדרך הראשון יהיה אם בריטניה תהיה מוכנה לשלם "חשבון גירושים" שעלול להגיע לכ-50 מיליארד ליש"ט. דוברים אירופים אומרים שהבריטים יצטרכו לסלק את חובם לפני שהשיחות יגיעו לעסקת סחר, אבל ממשלת מיי מערערת הן על גובה הסכומים שפורסמו, והן על החוקיות שלהם.
הנתונים הללו מייצגים את התרחיש הטוב והגרוע ביותר שיהיה תלוי ב-א. אם האיחוד מקבל מבריטניה מקסימום או מינימום התחייבויות ותקבולים. ב. השיעור המדויק של התחייבויות האיחוד שבריטניה אחראית להן (12%-15%).
אחת הבעיות של מיי היא שלבוחרים הבריטים יש ציפיות מנוגדות מהברקזיט. הם רוצים פחות הגירה, ושמירה על יתרונות החברות באיחוד, כמו סחר חופשי.
כעת צריכים האיחוד ובריטניה לפצח את המספרים כדי לנסות להשיג יתרון על פני הצד השני, או להבטיח את העסקה הטובה ביותר לשני הצדדים. הרבה יהיה תלוי בכישורי ניהול המו"מ של מיי ובמידת הרצון של האיחוד להרתיע מדינות אחרות שחושבות על נטישה.
