טקס הסמכת עורכי דין/ צילום:תמר מצפי
רבות דובר לאורך השנים על תופעת ה"משפטיזציה" שעברה החברה הישראלית ועל נזקיה. פוליטיקאים וחוקרים רבים יוצאים נגד הכמות הגדולה מדי של משפטנים בשירות הציבורי ובכלל, ונגד המעורבות העצומה של משפטנים בתהליכי קבלת ההחלטות של רשויות השלטון. ביטוי לעמדה זו ניתן למצוא בדברי שרת המשפטים, איילת שקד, בראיון ל"גלובס". לדבריה, "המשפטיזציה שעברה המדינה מאוד מטרידה אותי, ופוגעת בכלכלה. יש לנו עודף גדול במשפטנים, וחוסר מדאיג במתכנתים ובמהנדסים". באותה הזדמנות סיפרה שקד כי בגיל 19 היא התלבטה בין לימודי משפטים להנדסה, ובחרה בהנדסה. "אני קוראת לצעירים: 'לכו ללמוד תכנות והנדסה'. חסרים לנו מהנדסים ומתכנתים, והבעיה הזו הולכת ומחמירה", אמרה השרה.
הטענות נגד המשפטיזציה אינן נפסקות, אבל ממחקר חדש שערכה לאחרונה התנועה למשילות ודמוקרטיה ושנחשף היום (ד') ב"גלובס", עולה כי המשפטיזציה בשירות הציבורי רק התעצמה בשנים האחרונות, וכי יש לכך השלכות בעיתיות. לפי המחקר שנערך על-ידי עוה"ד זאב לב ושמחה דן רוטמן, מספר המשפטנים בשירות הציבורי גדל בשבע השנים האחרונות ללא כל פרופורציה לגידול בשאר המשרות והתפקידים בשירות הציבורי.
ממצאי המחקר מראים כי בין השנים 2009-2015 גדל השירות הציבורי באופן כללי בכ-18.2%. באותן השנים שנבדקו, עלה מספר המשפטנים בשירות המדינה בשיעור של כ-27% - כ-50% יותר מהגידול הכללי בשירות הציבורי וללא כל פרופורציה לעלייה בכל דירוג עובדים משמעותי אחר בשירות הציבור. כך, למשל, נרשם פער עצום בשיעור של 35% בין הגידול במשפטנים בשירות הציבורי לבין הגידול ברופאים בשירות הציבורי - שרשמו את הגידול השני בגודלו בשנים אלו בשירות המדינה. כאשר משווים את הגידול במספר המשפטנים בשירות הציבורי בשנים האחרונות לגידול במספר האחיות בשירות הציבורי, מגלים כי מדובר בפער של כמעט פי 3.
משפטיזציית יתר ועודף רגולציה
המחקר ניתח גם את התוספת בעלויות ההעסקה השנתיות לאורך השנים של סוגי עובדים שונים במגזר הציבורי. לפי הדוח, "נראה כי הגידול העצום במספר המשפטנים אינו נובע כתוצאה מהגידול באוכלוסייה או בכלל מהשירות הציבורי, אלא כתוצאה מהגידול בתופעת ה'משפטיזציה' - החל מרגולציה גוברת המחייבת יותר ויותר משפטנים לתחזוקה, וכלה בהרחבת סמכויות היועצים המשפטיים, המחייבים שכירת יותר משפטנים ויועצים לצורך יישומם".
לדברי החוקרים, גם החמרת הגישה נגד עבירות של נבחרי ציבור, כגון ההחמרה בעבירות השוחד וניגוד העניינים, מחייבת את נבחרי הציבור - בין אם במשרדי הממשלה ובין אם ברשויות המקומיות - להעסיק יותר ויותר משפטנים לצורך עמידה בכללים המחמירים - ולא פעם מחמירים מדי.
לפי הדוח, "העסקת משפטנים רבים יוצרת 'גלגל קסמים', כאשר ריבוי המשפטנים במשרדי הממשלה מוביל לעודף משפטיזציה ובחינה דקדקנית יותר, לעתים באופן מוגזם ואף ללא סמכות בחוק, של פעולות הרשות, דבר שמוביל לרגולציה נוספת ולצורך בעוד משפטנים".
לדברי עוה"ד לב ורוטמן, ריבוי של משפטנים בשירות הציבורי מוביל לעודף רגולציה משני טעמים מרכזיים: האחד - נוצר מצב של "ריבוי של עיניים בוחנות" המאפשר ויוצר בחינה מעמיקה יותר של התחום בו התווספו המשפטנים, ובהתאם מגדיל את הרזולוציה ואת הירידה לפרטים בכל תחום והחלטה שמתקבלת; השני - ישנו צורך 'להצדיק' את קיומם של משפטנים כה רבים, ולצורך כך, וביחד עם היכולת שנוצרת, מורחבות הסמכויות הניתנות לייעוץ המשפטי על-פני הסמכויות שהיו עד כה בידי גורמים אחרים.
בנוסף, כותבים החוקרים כי כפי שאומר הפתגם - "אדם עם פטיש נוטה לטפל בכל מסמר" - הרי שבדומה, מוטים המשפטנים לראות בכל עניין המובא לטיפול המשרד הממשלתי בעיה משפטית, ובכך הם הופכים את העניין לבעיה משפטית. כדוגמה מביא המחקר את העובדה שמדינת ישראל מדורגת במקום נמוך בעולם בכל הנוגע לקבלת אישורי בנייה, רישום נכסים וכו', ומצבה אף הולך ומידרדר בשנים האחרונות. מעבר לריבוי הרגולציה ולעלויות העקיפות שיוצר ריבוי המשפטנים בשירות הציבורי, הרי שישנה העלות הישירה שמוטלת על קופת המדינה כתוצאה מעודף ההעסקה של משפטנים.
הדוח מתייחס גם לעלויות השכר של המשפטנים בשירות הציבורי. שכרו החודשי הממוצע (ברוטו) של עובד בדירוג "משפטנים" בשירות הציבורי לשנת 2014 היה 17,113 שקל. בין השנים 2009-2015 הצטרפו לשירות הציבורי 1,874 משפטנים. שכרו השנתי הממוצע של משפטן חדש עמד ב-2015 לבדה על כ-384,837 שקל - כ-32,070 שקל לחודש.
לפי המחקר, כאשר מחשבים את עודף ההעסקה של משפטנים ב-2015 - כלומר את ההפרש בין עלות הגידול במספר המשפטנים בשנים אלו לבין הגידול הכללי של עלות השכר בשירות הציבורי באותן שנים - הרי שמדובר על עלות שנתית ברוטו של כ-504 מיליון שקל - זוהי אך ורק העלות השנתית הישירה בשכר ברוטו של התוספת בכמות המשפטנים בשנת 2015, מעבר לגידול הכללי.
עוד עולה מהמחקר של התנועה למשילות כי סך ההפרש בעלויות הישירות בהעסקת משפטנים, לעומת העלויות שהיו נדרשות לו היה הגידול במספר משפטנים זהה לגידול הכללי במגזר הציבורי -עמד בשנים שנבדקו על כ-448 מיליון שקל. סכום זה מבטא רק את עלות שכרם ברוטו של המשפטנים הנוספים. לפי המחקר, אם מוסיפים גם כ-30% עלויות מעסיק ישירות, הרי שהסכום עולה משמעותית על חצי מיליארד שקל.
לדברי החוקרים, "אם מביאים בחשבון שרבים מהמשפטנים במגזר הציבורי מועסקים בחוזים אישיים הגבוהים משמעותית משכרם של המועסקים בשירות הציבורי תחת "דירוג משפטנים" ובחישוב עלויות המעסיק מחשבים גם עלויות עקיפות, כגון חלל עבודה נוסף, עובדי מינהלה נוספים הנדרשים לסייע למשפטנים הרבים וכו' - הרי שניתן בקלות להעריך את עלות התוספת העודפת בכמות המשפטנים בכמיליארד שקלים בשבע השנים האחרונות בלבד".
הפתרון: הקפאה
חקורי התנועה למשילות ודמוקרטיה לא מסתפקים בהצגת הבעיה ויש להם כמה המלצות לשינוי המצב הבעייתי של עודף משפטנים ועודף משפטיזציה. ההמלצה הראשונה היא כי הממשלה תקים ועדת שרים שתכלול את שרי המשפטים, האוצר והכלכלה יחד עם גורמי מקצוע, שתבחן לעומק את הצורך האמיתי במשפטנים כה רבים בשירות הציבורי ואת עלותם למשק. עד לקבלת מסקנות הוועדה, קובעים מחברי הדוח, כי נכון לשאוף להקפיא את מספר המשפטנים בשירות הציבורי, לפחות עד שמספרם יתאזן עם גרף הגידול הכללי בשירות הציבורי.
המלצה נוספת של מחברי הדוח היא שבכל מקרה, יש לבחון את עומס הרגולציה המשפטית במשרדי הממשלה השונים, ולפעול להפחיתה ככל הניתן.
הדוח של התנועה למשילות ודמוקרטיה מבוסס על נתונים שנאספו מנציבות שירות המדינה בבקשות חופש מידע וממקורות נוספים. נתוני השכר לקוחים מדוח רשמי של משרד האוצר.
שקד: "שיטת 'הכל שפיט' פגעה קשות במערך השירות הציבורי"
שרת המשפטים איילת שקד מסרה בתגובה לפרסום ממצאי המחקר ב"גלובס" בנוגע לגידול במספר המשפטנים בשירות הציבורי בשנים האחרונות, כי: "לצערי, שיטת 'הכל שפיט' פגעה קשות במערך השירות הציבורי, שכן כל החלטה מינהלית מגיעה היום לפתחו של בג"ץ וכל סוגייה מצריכה ייעוץ משפטי".
לדברי שרת המשפטים, "במקום לפשט תהליכים ולתת לממשלה להתנהל ולנהל את המדינה, אנחנו מתעסקים בהוספת תקנים נוספים למשפטנים, תקנים המבזבזים את כספי הציבור וגורמים לסרבול המערכת".
