חברת AVIS תשלם 7,000 שקל ללקוחה שרכשה ממנה רכב ואשר טוענת כי הוטעתה בעת רכישת המכונית באשר למצב השלדה של הרכב.
הסיפור התחיל בשנת 2015, אז קנתה התובעת רכב מסוג "יונדאי I-25" משנת ייצור 2012, עבורה שילמה 61,000 שקל. לטענתה, במעמד הקנייה הוצגה בפניה בדיקת רכב המעידה על תקינותו של הרכב, לרבות העובדה כי הרכב לא נפגע בשלדה.
עוד היא טוענת כי היא סיכמה מול נציג המכירות כי תבדוק את הרכב במכון, וכי אם תצוץ בעיה כלשהי, החברה תעניק לה פיצוי, או שתתקן את הרכב.
לטענתה, זמן קצר לאחר מכן היא ביצעה בדיקה במכון, שם עלה כי לרכב יש פגיעה בשלדה. הלקוחה פנתה לאוויס, אך זו סירבה לפצותה.
אוויס טענה להגנתה כי היא אפשרה ואף המליצה לתובעת לבדוק את הרכב עצמאית במכון מורשה, וכי דוח הבדיקה שבוצע על-ידי מכון בדיקה מורשה מטעמם הוצג בפניה, ובו אף היה רשום - כך לטענת החברה - כי הרכב ניזוק בשלדה כתוצאה מתאונה, אך "המשמעות לכך היא שולית".
עוד נטען כי הוצעו ללקוחה פיצויים, אולם היא זו שסירבה לקבלם, משום שלא היו "הולמים לתנאיה".
הרשם הבכיר בנימין בן-סימון בחן האם הלקוחה חתמה על מסמכי הרכישה, לאור טענתה כי החתימה שהתנוססה על ההסכם לא הייתה שלה. לשם כך, חתימותיה על גבי מסמכים שהציגה חברת המכוניות הועברו לבדיקת מומחה מטעם בית המשפט, וזה קבע כי בניגוד לטענת הנתבעת, המסמכים שהוצגו לבדיקתו לא נחתמו על-ידי התובעת.
"כמו כן, לא מן המותר לציין כי על גבי טופס גילוי נאות אשר הוצג על-ידי הנתבעת לא מופיעה כל חתימה על-ידי התובעת. משכך, ובהתחשב באמור בפסקה הקודמת, סבורני כי טופס זה לא הוצג לתובעת על-ידי הנתבעת בעת המכירה... כיוון שהגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הציגה את טופס הגילוי נאות בפני התובעת, לרבות הטפסים האחרים, הרי שאין לי אלא לציין כי הנתבעת לקתה ליקוי חמור בעניין זה, ומחדלים אלה מהווים נדבך מרכזי באחריותה של הנתבעת כלפי התובעת", ציין בפסיקתו.
עם זאת, הרשם הבכיר קבע כי הלקוחה יכלה להתרשם מטופס הבדיקה שהוצג בפניה, בו אכן צוינו פגיעות שהיו ברכב עקב תאונה שעבר. עוד הוא התייחס למחיר ששילמה הלקוחה בפועל הנמוך בכ-10,000 שקל מהמחירון הרשמי של המכונית, ועל כן התרשם כי היא לא ניזוקה כלכלית.
בסופו של דבר הרשם פסק ללקוחה פיצוי של 4,000 שקל בגין ההטעיה ועוד 3,000 שקל עבור הוצאות משפט. (ת"ק 34967-02-16).