גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על טעויות משלמים ביוקר

איך חברות מתקנות טעות בדוחות כספיים?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חברת פריורטק  אמנם מוכרת יותר כבעלת השליטה בחברת קמטק, המפתחת מערכות בדיקה למעגלים מודפסים ולתעשיית השבבים, וכן כבעלת השליטה בפי.סי.בי, המייצרת מעגלים מודפסים, אבל היא גם מחזיקה באמיטק, שלה פעילות בסין - Access. אמיטק עצמה מפתחת מצעים על בסיס אורגני, ו-Access מייצרת מצעים אלקטרוניים על בסיס הטכנולוגיה של אמיטק.

פריורטק מחזיקה ב-38% מ-Access (דרך החזקה משורשרת באמיטק). בדוחות האחרונים (לשנת 2016) מדווחת פריורטק על שינוי שיטה חשבונאית ביחס להחזקה ב-Access, וזאת בשל כוונה לממש את ההחזקה הזו בטווח של השנה הקרובה. ברגע שמדובר בחברה שמועמדת למימוש, היא מוגדרת חשבונאית כנכס שמיועד למימוש, והיא מוצגת כנכס שוטף במאזן. מעבר לכך, ההחלטה על הפסקת הפעילות הזו גוררת טיפול ב-Access כאילו היא פעילות מופסקת, ואז החלק של פריורטק ברווח או הפסד מוצג בתחתית דוח הרווח והפסד כרווח "חיצוני" ליתר הסעיפים בדוחות הכספיים.

ואולם, זה לא רק הכוונה למכור את ההחזקה וההצגה החשבונאית השונה. במקביל דיווחה פריורטק כי התגלו טעויות בדוחות של חברת Access, שמסתכמות ל-100 מיליון שקל - סכום גדול ביותר, שמגיע מכמה "מקורות": ירידת ערך נכסים ב-Access; ירידה משמעותית בערך המלאי; ירידה בערך הנכסים הלא-מוחשיים (הוצאות פיתוח שהוונו בעבר) ורכוש קבוע. החלק של פריורטק בטעויות האלה מסתכם בכ-37 מיליון שקל, והסכום הזה מתחלק על פני השנים הקודמות, מכיוון שמנהלי Access הסבירו כי ירידת ערך הנכסים (כלומר, ההפסד של 100 מיליון שקל) מיוחסת לכמה שנים.

זאת הסיבה שההפסד לא נזקף רק ל-2016 - השנה שבה התגלתה הטעות - אלא לכמה שנים בדרך של הצגה מחדש: מציגים את השנים הקודמות מחדש (מתקנים את הטעות), כאשר ההשפעה על הדוחות המעודכנים (דוחות של 2016) היא בעצם על היתרה של ההון והעודפים לשנים קודמות, ונוסף על כך, יש השפעה על השנה הנוכחית ועל 2015.

והנה המספרים: עד 2014 כולל, ההשפעה של הטעויות האלה מסתכמת ב-15.3 מיליון שקל; ב-2015 ההשפעה של הטעויות האלה הסתכמה ב-19.2 מיליון שקל; וב-2016 הטעויות האלה גרמו להפסד של 2.8 מיליון שקל. בסך הכל מיוחס לפריורטק הפסד בסך 37.3 מיליון שקל.

התיקונים מדאיגים את המשקיעים

ההפסדים האלה, ובכלל תיקוני טעויות והצגה מחדש, מעוררים דאגה של המשקיעים, שכן המשמעות שלהם פשוטה: הדוחות הקודמים לא היו נכונים, ובמקרה הזה, הדוחות האמיתיים ל-2015 היו צריכים (בזמן אמת) לכלול הפסד נוסף של 19.2 מיליון שקל, ההפסד ל-2014 ולשנים קודמות (הפסד מצטבר) מסתכם ב-15.3 מיליון שקל - כלומר, הדוחות שהסתמכנו עליהם, היו שגויים.

על רקע זה, הנהלת פריורטק מדווחת במסגרת הדוחות הכספיים כי היא פעלה להבין את פשר הטעויות וערכה בדיקה: "עם קבלת הממצאים והנתונים הכספיים, דרשה החברה הסברים מפורטים לתיקונים והסיבות להתהוותם, לרבות הקשר עם מצגים קודמים של Access. החברה קיימה פגישות ובירורים עם Access וכן הסתייעה ביועצים חיצוניים. לאור ממצאי הבדיקות האלה, החברה בדעה כי התוצאה המצטברת של ירידת ערך הנכסים, כפי שהוצגה בפניהם על ידי Access, משקפת באופן נאות את ערכם של הנכסים הנידונים ליום 31 בדצמבר 2016.

"בעקבות הבירורים שערכה, סבורה החברה כי רק חלק מירידות הערך ניתן לשייך לשנים קודמות, וחלק אחר יש לייחס לשנת 2016. כך, ירידת ערך של פריטי מלאי מסוימים יוחסה על ידי Access לתקופות שבהן חומרי גלם אלה הועברו לרצפת הייצור, אף שעדות ברורה לצורך בגריעתם של חומרים אלה נמצאה רק לקראת סיומה של שנת 2016".

עוד עולה מהבדיקה כי מוצרים שסופקו ללקוחות אחרי מועד פרסומם של דוחות כספיים של Access לתקופות קודמות, נכללו בעבר בין יתרות המלאי שלה. זוהי טעות חשבונאית גדולה - רישום כפול - גם של מכירה ללקוח וגם השארה של הסחורה במלאי. זה פשוט רישום של רווחים שלא באמת היו לחברה.

כמו כן, מתברר שחברת Access פשוט היוונה עלויות פיתוח לנכסים (בסכומים מהותיים), ועכשיו מתברר שלא מדובר באמת בנכסים, אלא בהוצאות. היוון של הוצאות מו"פ אפשרי רק אם יש פיתוח וברור שיש מוצר ויש היתכנות כלכלית. רק במקרה זה ניתן להוון את ההוצאות האלה לנכס (נכס לא מוחשי). אחרת, העלות נרשמת בדוחות הכספיים כהוצאה. כמובן שחברות היו מעדיפות להוון את ההוצאות ואז לרשום פחות הפסדים או יותר רווחים, אבל יש תקינה חשבונאית שמורה בדיוק מתי ואיך לרשום את ההוצאות ואת הנכסים הלא-מוחשיים.

מתברר ש-Access היוונה עלויות פיתוח לנכסים לא-מוחשיים בתקופות דיווח קודמות, אבל החברה עברה שינוי של מיקוד עסקי - ולכן יש צורך למחוק את הנכסים.

ההשפעה של הטעויות האלה על דוחות קודמים אמורה להיות מלאכה מורכבת מאוד. איך יודעים באיזה שנה למחוק את הנכס הלא מוחשי, איך יודעים איזה מלאי למחוק ומה היה ערכו?

על רקע זה, החברה עשתה קיצור דרך (מקובל): "החברה סבורה שקיים קושי מעשי לבצע אומדנים אלה, בהתייחס לפריטי מלאי ונכסים בלתי מוחשיים שהופחתו, בראייה לאחור, ולשקף בכל תאריך מאזן לתקופה קודמת את האומדן שהיה צריך בהתאם לנסיבות ששררו לתאריך המאזן לתקופות קודמות. כמו כן, סבורה החברה כי אין זה מעשי לקבוע את ההשפעות הספציפיות של כל ירידת ערך לכל אחת מהתקופות הקודמות המוצגות, למעט סכומים לא מהותיים, ולכן החברה זקפה את התיקונים ליתרת הפתיחה של העודפים למול יתרת הפתיחה של ההשקעה בחברת Access, המוצגת בשיטת השווי המאזני ליום 1 בינואר 2016".

כלומר, בביאור אמנם פורטו ההשפעות לשנת 2016 ולשנת 2015, אבל כל ההשפעה על שנים קודמות התרכזה בסעיף אחד - יתרת העודפים (שבמסגרת ההון העצמי).

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

רשות הספנות והנמלים: לאחסן כלי רכב בנמלים רק לשלושה ימים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם