גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחסי המין עם הסטודנטית הסתיימו בתלונה על הטרדה ובפיטורי הפרופסור

חשיפת "גלובס": פרופסור בכיר למשפטים ששימש כשופט צבאי במסגרת שירות מילואים, פוטר לאחרונה מעבודתו כמרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, לא לפני שהכניס סטודנטית להריון

הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו

פרופסור בכיר למשפטים ששימש כשופט צבאי במסגרת שירות מילואים, פוטר לאחרונה מעבודתו כמרצה במרכז האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת גן, לאחר שתלונה של סטודנטית שלו (45), לפיה הטריד אותה מינית וקיים עמה יחסי מין - נמצאה מוצדקת, כך נודע ל"גלובס". לפי טענות הסטודנטית שנמצאו מוצדקות ושנחשפות ב"גלובס" לראשונה, בין היתר, קיים עמה המרצה הבכיר יחסי מין במשרדו במכללה וכן בבית מלון, שלח לה תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, והיא אף נכנסה ממנו להריון.

יודגש כי לפי עדות הסטודנטית, מערכת היחסים המינית בינה לבין המרצה התקיימה בהסכמה והיא אף "הוקסמה" מהמרצה, כהגדרתה. אולם, הדין הישראלי אוסר על קיום יחסי מין במצב של יחסי מרות בין הצדדים; ודאי כאשר פערי הכוח והמעמד בין הצדדים הם כה גדולים, כמו בין סטודנטית למרצה בכיר.

שמו של המרצה הבכיר שמור במערכת. לאחר התלבטויות, החליט "גלובס" לא לפרסמו, לפי שעה, בשל עובדת היותו איש משפחה ואב לילדים. עוד נציין כי תגובתו של המרצה התבקשה מספר פעמים ובמספר דרכים, אך היא לא ניתנה עד ירידת הגיליון לדפוס.

לפי המידע שבידי "גלובס", הסטודנטית התלוננה על המרצה לראשי המרכז האקדמי למשפט ועסקים לפני כחודש וחצי. עם הגשת התלונה, הופסקה השתתפות הסטודנטית בסמינר שהמרצה מעביר, וסוכם כי היא תכתוב סמינר בליווי אישי נפרד. במקביל, פתחה המכללה בהליך בירור של התלונה שערכה פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במרכז האקדמי למשפט ועסקים. פרופ' שטופלר הגיעה למסקנה בסיום הבדיקה, כי טענותיה של הסטודנטית נכונות, וכי המרצה הטריד אותה מינית. זאת, לאחר שהיא נפגשה פעמיים עם הסטודנטית, שמעה את גרסתה, וקיבלה ממנה מסמכים וראיות נוספים. כמו-כן, נפגשה פרופ' שטופלר עם המרצה הבכיר, ושמעה את גרסתו, בכתב ובעל-פה.

במכתב ששלח נשיא המכללה, פרופ' משה כהן-אליה, לסטודנטית המתלוננת ב-28 בפברואר השנה, והגיע לידי "גלובס", בישר לה הנשיא על כך שטענותיה התקבלו, ולכן הוחלט במכללה לפתוח בהליכי השעיה נגד המרצה. "עמדתה של פרופ' שטופלר היא שמערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבינך אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי", כתב הנשיא לסטודנטית המתלוננת."פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה".

נשיא המכללה הוסיף וכתב לסטודנטית המתלוננת כי "לאחר שבחנתי את הדברים בכובד ראש, החלטתי לאמת את מסקנות הבירור שערכה פרופ' שטופלר במלואן. בהתאם, ארצה לעדכנך שבימים אלו פותח המרכז האקדמי בהליך משמעתי בעניינו של הפרופסור". נשיא המכללה ציין כי המרכז האקדמי "רואה פסול בכל מערכת יחסים בין מרצה לסטודנט/ית, אף אם איננה עולה כדי הטרדה מינית. אין לי אלא להצטער על כך שהדברים לא הובאו לידיעתנו מוקדם יותר".

לפני סיום כתב הנשיא כי המרכז האקדמי אינו רשות מוסמכת לבצע חקירות, ולפיכך הבהיר לסטודנטית כי היא רשאית למצות את זכויותיה על-פי כל דין, ובכלל זה לפנות לרשויות המוסמכות לבצע חקירה כדין של המקרה.

"ביקשתי להגיע ללשכתו, אבל הוא הציע מלון - ושם קיימנו יחסי מין"

בשיחה שערך "גלובס" היום (ד') עם הסטודנטית למשפטים במרכז האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת גן שהתלוננה נגד מרצה בכיר במוסד, עולה כי היא הכירה את המרצה במסגרת לימודים של סמינריון שהוא מנחה במכללה. לדבריה, לאחר שהיא ביקשה להיוועץ עמו במסגרת הלימודים, התפתחה בין השניים מערכת יחסים אינטימית.

"יש אצלנו במכללה שעות לימוד עם המרצים, שבמסגרתן סטודנטים יכולים לבוא ולהתייעץ. רציתי לבוא אליו למשרדו כדי להתייעץ במסגרת שעת לימוד כזו, אבל הוא הפנה אותי למלון ברחוב בן גוריון בר"ג ואמר לי שנשב ונדבר שם", סיפרה הסטודנטית ל"גלובס". "נכנסתי לסיטואציה שלא יכולתי להגיד לו לא והאמת היא שגם רציתי את זה. הגעתי למלון ושם התחיל הקטע בינינו ועשינו סקס מלא. עשינו סקס אחר-כך פעם נוספת במלון ופעם אחת בלשכה שלו במכללה".

הסטודנטית הוסיפה ואמרה היום ל"גלובס" כי "פניתי אל המרצה בקטע של הערצה אליו. הייתי מוקסמת ממנו. היום הוא טוען שתכננתי לסחוט אותו ושתכננתי הכול מראש. הוא ניצל את העמדה שלו כלפיי ואת ההערצה שלי אליו. הכול מתועד, כי שלחנו המון הודעות אחד לשנייה". לדבריה, "המרצה טוען שאני פיתיתי אותו - אני לא - ובכל מקרה, בדקתי אל כל החקיקה והפסיקה, ואני יודעת שזה אסור לו. הוא כתב לי שהוא מלא אושר מזה ומאוד נהנה. מעבר לפעמים שקיימתי אתו יחסי מין, גם הייתי אצלו במשרד פעמים נוספות והיו בינינו מזמוזים ונגיעות ודיבורים, אבל לא סקס מלא. פעם אחת הוא גם הגיע אליי לדירה, והיו בינינו דיבורים ונגיעות".

לפי עדותה של הסטודנטית, התנהלה בינה לבין המרצה, התכתבות בעלת אופי מיני, ובין היתר שלח לה המרצה סרטונים בעלי אופי מיני. בשלב מסוים, הבינה הסטודנטית, לפי עדותה בפני "גלובס", כי היא נכנסה להריון מהמרצה. "מאוד נפגעתי ממנו. הוא הבטיח לי המון דברים, בין היתר שיעשה לי את העבודה הסמינריונית ושיעזור לי למצוא מקום להתמחות, והוא גם נתן לי כסף", היא סיפרה. "הוא הבטיח לי 'ים' של דברים כדי שאעשה הפלה וכדי שאף אחד לא יידע מזה".

הסטודנטית אומרת כי היא מרוצה מהאופן שבו המרכז האקדמי טיפל בתלונתה. "המכללה מאוד תמכה בי, מאוד צידדה בי, מאוד עמדה לצדי. החל מהדיקן פרופ' יעד רותם, דרך הנשיא פרופ' משה כהן-אליה, וכמובן (הממונה על הטרדות מיניות), פרופ' גליה שטופלר. הם אמרו לי שפיטרו את המרצה".

לדברי הסטודנטית, היא פגועה מאוד וסובלת קשות בשל מערכת היחסים שהתנהלה בינה לבין המרצה וההשלכותיה. "יש לי קשיים מאוד גדולים. אני לא הולכת ללימודים. אני לומדת מהבית. קשה לי להיות במכללה בגלל מה שקרה. היו מלא מבחנים שלא ניגשתי אליהם. אני מסובכת עד מעל הראש מכל הסיפור הזה. נגרמה לי עוגמת נפש, אני לא ישנה בלילות". הסטודנטית ציינה כי "חשוב לי מאוד שמה שקרה יתפרסם, וחשוב לי לדעת שהפרופ' אכן מושעה מהמכללה. בינתיים, הגשתי תלונה רק למכללה, אבל אני רוצה להגיש נגד המרצה תביעה אזרחית וגם להגיש נגדו תלונה למשטרה".

מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים נמסר: "המרצה המדובר אינו מועסק יותר. המרכז מנוע מלהתייחס לפרטי המקרה, אך מבהיר כי הוא רואה בחומרה כל מקרה של הטרדה מינית ומקפיד לפעול על-פי דין ואף למעלה מכך. אף במקרה זה כך נהגנו".

עוד כתבות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות