כחלון יש לי
השליט הצרפתי המיתולוגי נפוליון בונפרטה אמר לפני כ-200 שנה כי אינו רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים ואחראיים, וכי הוא רוצה גנרלים שיש להם מזל. השר משה כחלון, הוא שר אוצר עם מזל. יש מי שיגידו כי "המזל הולך עם הטובים", והכוונות של כחלון להקטנת הפערים בחברה הישראלית הן בהחלט טובות ואף חריגות בנוף הציני המקומי.
בניגוד לשרי אוצר אחרים, דוגמת קודמו בתפקיד יאיר לפיד, אשר נקלעו למשרד האוצר בסביבה כלכלית משברית ונאלצו לגייס מבוקר עד ליל מקורות למימון פעילויות חיוניות במשק, במשמרת של השר כחלון ישראל נהנית מעודפי גבייה משמעותיים, ושר האוצר יכול לחלק סוכריות לציבור בקלות יחסית - ובלי שחברות דירוג החוב (האשראי) הגלובליות יזרעו פחד בליבו בכל האמור להפחתת דירוג החוב הלאומי, כפועל יוצא ממתן הטבות במיליארדים.
הממשלה ה-34 של ישראל תחגוג בקרוב יום-הולדת שנתיים, ומתחילת ימיה היא פועלת להקלה פיסקאלית מבוקרת (על-ידי הורדות מיסים והקטנת הגירעון בתקציב). המציאות הפיסקאלית המשופרת במשק, היא פועל יוצא של מדיניות פיסקאלית אחראית של ממשלות עבר, אשר הקטינו בהתמדה את יחס החוב-תוצר של המדינה.
בהינתן המצרפים והנתונים הפיסקאליים הנוכחיים, ניתן וצריך לשלב הילוך נוסף בקטר הפיסקאלי לצד הקטר המוניטארי (הריבית) שמוביל את המשק בשנים האחרונות, ושמופעל על-ידי בנק ישראל, וכך אכן מנסים לבצע במשרד האוצר.
ההימור הפוליטי המסוכן והיומרני של כחלון, שבמסגרתו כרך את גורלו הפוליטי בהפחתת מחירי הדירות בישראל, הוא הפוך מהמהלך הנוכחי להפחתת המסים. עוד לפני שהתוכנית יצאה לאוויר העולם, כבר ברור כי מדובר בתוכנית כלכלית טובה אשר יעדיה יושגו בוודאות.
כל ניסיון להתחכם ולחקור בזכוכית מגדלת את הלאקונות בתוכנית הכלכלית, במאמץ למצוא בה פגמים, הוא קנטרני וקטנוני בבסיסו, שכן מדובר בתוכנית כלכלית פשוטה, צנועה, טובה ואנושית, אשר תיטיב עם אוכלוסיות גדולות ומגזרים הכמהים זה שנים לסיוע מן המדינה, ומצאו עצמם נרמסים על-ידי קבוצות-לחץ פוליטיות בעלות השפעה גדולה על חלוקת התקציב הלאומי. אמנם תמיד ניתן לאתר תמהיל מעט שונה של הטבות במסגרת אותם מיליארדים שהוקצו לתוכנית זו, אולם ניגוח התוכנית הוא עקר וחסר טעם.
כחלון למד מהניסיון המר שלו עצמו, שכן כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד שר האוצר, בחודש אוקטובר 2015, הוא הפחית את שיעור מס ערך מוסף ב-1%, מ-18% ל-17%. הפחתת המע"מ הקטינה את הכנסות המדינה בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה, באופן פרמננטי. אולם, היא הייתה כמעט שקופה כלכלית עבור מרבית שכבות האוכלוסייה, שכן בעלי עסקים רבים בחרו להותיר את המחירים ללא שינוי, ולנצל את הפחת המע"מ להגדלת הרווחיות.
כמאמר המשפט כי "רק החיה עם האוזניים הארוכות אינה לומדת מן הניסיון", אזי הפעם, כאשר התפנו לאוצר כ-4 מיליארד שקלים, בחר השר לתרגם את עודפי הגבייה לתוכנית הטבות ייעודיות לאוכלוסיות אשר שלחו את מפלגת כולנו לכנסת ישראל.
במצגת של התוכנית הכלכלית שהוצגה אתמול (ג') בלטה בהיעדרה המילה "רפורמה", שנהגו בעבר להצמידה לכל תוכנית כלכלית קטנה כגדולה. הסיבה שהמילה רפורמה נעדרה מן המצגת של תוכנית "נטו למשפחה" היא כי אכן לא מדובר ברפורמה כלכלית, אלא בשינוי כיוון ערכי בסדר העדיפויות הלאומי, המיועד לחזק את החלשים העובדים, ולתרום לסגירת פערים בחברה הסובלת מפערים כלכלים בלתי נסבלים.
בעוד בארה"ב עמל הממשל החדש, בראשותו של הנשיא דונלד טראמפ, על רפורמה רחבה במערכת המס, שכמוה לא נראתה בארה"ב כ-30 שנה (הפחתת המס ליחידים ולחברות שיחזרו לייצר בארה"ב), ובשל כך ספק אם רפורמה כזו אכן תתממש, במשרד האוצר של ישראל 2017, חושבים חיובי ופרקטי, ומטפלים במצוקות הציבור בשיטת הסלאמי. במציאות הישראלית שבה ממשלות מתקשות לסיים את הקדנציה שלהן, ומשילות היא משאלת-לב לפעמים, מוטב לפעול בשיטת הסלאמי ולא במתכונת של "תפסת מרובה לא תפסת".
כעת נותר לצפות כי ראש-הממשלה הממודר, לא ימנע מן הציבור את פרוסת הסלאמי הנוכחית מנימוקים של אגו ופוליטיקה, וכי כחלון עצמו יפרוס עבור העשירונים התחתונים והביניים, עוד ועוד פרוסות סלאמי בעתיד הלא רחוק.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.