פיתרון חנייה מודרני / צילום: חברת יעז- יזמות ובנייה
*** הכתבה בשיתוף יעז יזמות ובנייה
ככלל, ניתן לחלק את פתרונות החניה שאינם חניוני בתים לשלושה סוגים מרכזיים - מכפילי החניה, מתקנים חצי אוטומטיים ומתקנים אוטומטיים מלאים, כאשר מידת המורכבות והתחכום עולה בהתאמה בכל אחד מהמכשירים. בעזרת תומר רייפמן, סמנכ"ל בחברת יעז המתמחה בייזום וביצוע פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית במיוחד בתל אביב, נרחיב מעט באשר לכל אחד מהפתרונות המרכזיים, נכיר את העדפות הצרכנים בתחום, ונבין מדוע בניגוד לרציונל ככל שהפתרון מתקדם יותר כך הוא מושך פחות את הדיירים.
מכפילי החניה - מתקנים מכנים פשוטים לאחסון של שניים או שלושה רכבים. המתקנים מהווים סוג של פתרון נקודתי, "סגירת פינות", למקרים בהם חסרות חניות ספורות בחניונים עיליים או תת קרקעיים, או במקרים בהם היזם רוצה להימנע מהליך של חפירה נוספת לטובת יצירת פתרונות חניה בודדים. היתרון המרכזי של המכפילים הוא בכך שהם קלים לתפעול ומאחר והמנגנון שלהם פשוט מאוד, ולרוב נטול תקלות, וגם אם אילו מתרחשות, הרי שקל מאוד לתקנן. מאחר ומדובר בפתרון נקודתי לשניים או לשלושה מקומות חניה, הרי שהפעלתו מיידית וזמן ההמתנה בעבורו הן ביציאה והן בכניסה הוא מינימלי. עלות הפתרון הינה כ-40 אלף שקל למקום חניה.
מתקנים חצי אוטומטיים - פועלים במתכונת של מחסנית או כוורת בעלת 9 תאים (לעיתים אף יותר), כאשר הכניסה אליה נעשית מהתא האמצעי למטה ומשם ינווט הרכב בעזרת מחשב אל מקום חניה באחד משמונת התאים הנותרים. סוג אחר של מתקנים חצי אוטומטיים משתמש במעלית המורידה את הרכב מטה ומשם הנהג מוביל את הרכב למקום החניה המוגדר.
פתרון זה מתבקש בפרויקטים בהם השטח קטן ומוגבל. הוא נבחר על ידי היזם בכדי להימנע מיצירת ראמפות חניה שיבזבזו מקום חניה יקר ויידרשו מהיזם לחפור לעומק ולהיכנס להרפתקאות כלכליות ולעיתים אף להסתכן בהגעה למי תהום. מאחר ומדובר על פתרון המשלב מכניקה ומחשב הוא מורכב יותר מהמכפילים הפשוטים, אך גם כמות התקלות בו גדולה יותר. העלות הממוצעת למקום חניה יחיד במתקן שכזה עומדת על כ-60 אלף שקל.
מתקנים אוטומטיים - הפתרון המתוחכם ביותר, המאפשר למעשה חסכון אינסופי בחניה. הנהג ממקם את הרכב על נקודה ספציפית, יוצא ממנו, מפעיל את המתקן, אשר מוריד את הרכב אל מקום חניה פנוי בתוך תא ספציפי מתחת לקרקע. החיסכון בעומק החפירה אינו מסתכם רק בשל ניצול מקסימלי של המקום. להבדיל משאר המקרים בהם הנהג נמצא פיזית בחניון, כך שגובה קומת מרתף טיפוסית הינה כ-3 מטר, הרי שבמקרה בו הנהג אינו יורד יחד עם הרכב מטה, גובה קומה אינו עולה על כ-1.8 מטר.
אולם ככל שהפתרון משוכלל יותר, כך פוטנציאל הבעיות הטכניות בו רב יותר. בנוסף, זמן ההמתנה לרכב גבוה יותר ובשעות העומס, עת דיירים רבים מחכים לרכבם, עלולה לארוך גם 20 דקות ואף יותר. כמו כן, בשל מורכבותו הטכנית העלות הממוצעת לחניה נאמדת בכ-120-150 אלף שקל.
מעדיפים פתרון פשוט
כאמור, ברוב התחומים, ככל שהמוצר מתוחכם ומשוכלל יותר, עולה הרצון והביקוש של הלקוח לזכות בו, לא כך בתחום פתרונות החניה בענף הבנייה בכלל ובהתחדשות העירונית בפרט. רייפמן מספר כי ככל שפתרון החניה המוצע לדייר, שמרני ופשוט יותר, שביעות רצונו תעלה ואילו אותם פתרונות ממוכנים מתוחכמים אינם אלא סוג של פשרה והכרח בפרויקטים בהם לא ניתן לספק לדיירים את אותה חניה על קרקעית או תת קרקעית "רגילה". לדבריו "ההעדפה תהיה לחניה צמודה ופשוטה אליה ניתן להיכנס וממנה ניתן לצאת ללא עזרה של גורם טכנולוגי כזה או אחר. יחד עם זאת, החשש מחניות שאינן קונבנציונליות נובע בחלקו מחוסר מודעות באשר למהות הפתרון וככל שיבינו שמדובר על הכרח, הפתרונות יושרשו ויתקבלו על ידי התושבים".
היכן מיוצרים המתקנים?
"לרוב המתקנים מגיעים מגרמניה, מה שמצריך להיערך מבחינה לוגיסטית ולתאם מבחינת זמנים את מועד ההגעה שלהם. מדובר בשוק מתפתח, וקיימות גם אופציות במזרח ויש גם יצרנים מקומיים, אך ההעדפה לרוב היא למוצרים מגרמניה, גם מאחר והתחום מאוד מפותח שם וגם משום שהיזמים המקומיים מעדיפים לרכוש מוצר עם אבא ואמא הכולל חותמת איכות מוכחת.
לאתר החברה