גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החוק מטיל על הדירקטורים אחריות שאין באף ספר"

פורום שווי הוגן על פס"ד מלרג וחלוקת דיבידנד אסורה

בדצמבר האחרון נרשם תקדים נוסף בשוק ההון המקומי. שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חגי ברנר, קיבל את טענות המנהל המיוחד שמונה לחברת התשתיות הקורסת מלרג, וקבע שדירקטוריון החברה ביצע טרם הקריסה שתי חלוקות אסורות של דיבידנדים, למרות שבאותה התקופה הציגה החברה יתרה חיובית של רווחים ראויים לחלוקה. בעקבות הפסיקה, קבע השופט שארבעה דירקטורים יפצו את נושי מלרג ב-20.5 מיליון שקל, אותו תממן חברת מנורה מבטחים, שביטחה את חברי הדירקטוריון באותה התקופה.

בעקבות פסק הדין, התכנס "פורום שווי הוגן" של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, לדיון בהשלכותיו על יישום מבחן יכולת הפירעון והקשר למבחן הרווח. את הדיון הובילו מייסדי הפורום, פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב, ונכחו בו עורכי דין ומומחים פיננסיים שייצגו את הצדדים בתיק, לצד נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המשפטים ואנשי אקדמיה.

רו"ח שוב הסביר שבחוק החברות קיימים שני מבחנים מצטברים לחלוקת דיבידנדים: יכולת הפירעון והרווח. אולם החוק קובע במפורש שלא תתקיים חלוקת רווחים אם "קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן".

ההבדל בין ישראל לארה"ב

לפי רו"ח שוב, החוק מחייב את הדירקטוריון להסתכל עד לשקל האחרון של ההתחייבות האחרונה, לפני אישור החלוקה. אבל מעבר לכך, הוא גם מציין שהמוזיקה העולה מפס"ד מלרג היא שהדירקטורים צריכים להסתכל בספקנות על הדוחות הכספיים, למרות שהם אלו שאישרו אותם.

פרופ' ברנע ציין שמקריאת פס"ד מלרג עולה שהחוק בישראל שונה מהותית מפסיקות של בית המשפט הכלכלית במדינת דלאוור בארה"ב. "שם ההגנה על נושים נעשית דרך הקובננט, במו"מ חופשי. כל עוד אין הפרה של הקובננט, אין בעיה לחלק דיבידנד מתוך רווח". הוא הוסיף כי "חוק החברות בארץ מטיל על הדירקטורים אחריות שאיננה באף ספר לימוד במימון, כאילו הדירקטורים הם שומרי סף של הנושים".

עוד ציין פרופ' ברנע שבחוק אין עקביות מזווית הראיה של הנושים. מצד אחד אסור לחברה לחלק את הכסף בקופה כדיבידנד לבעלי המניות אם קיים חשש סביר ליכולת הפירעון, אולם מצד שני מותר לה להשקיע את אותו הכסף בפרויקטים מסוכנים.

בין בעלי המניות לנושים

את פס"ד מלרג הציג בדיון עו"ד רענן קליר, שמכהן מאז קריסת החברה כבעל תפקיד מטעם ביהמ"ש. הוא סיפר שמלרג היא חברת תשתיות שהנפיקה ב-2005 סדרת אג"ח לפירעון בשנים 2007-2012. ב-2008 היא הנפיקה סדרת אג"ח שניה לפירעון בין 2010 ל-2015. הוא ציין כי "התביעה התייחסה לשלוש חלוקות דיבידנד, אחת ב-2007 ושתיים ב-2008. החברה פנתה ב-2010 בבקשה להקפאת הליכים. היא התחילה בטענה שהכול בסדר ויש לה רק בעיה תזרימית ומהר מאוד הסתבר שאין שם הרבה כסף לחלק לנושים".

עו"ד קליר הוסיף שהוא אינו רואה את פסק הדין כחדשני ופורץ דרך, אלא פשוט יישום של החוק. לדבריו, יש שני דברים שפס"ד אומר ועושה, שהם לא חדשניים אלא פשוט נעשים לראשונה בישראל. הראשון, שביהמ"ש מחיל את מבחן יכולת הפירעון לפי דרישות החוק ובוחן את יכולת הפירעון עד סוף חיי האג"ח השני ב-2015. השני, שביהמ"ש קובע שאם בוצעה חלוקה אסורה, הדירקטורים הם שאחראיים לכך.

לדעת עו"ד קליר, חשוב לשים לב שביהמ"ש קיבל את טענתו וקבע בפס"ד שכאשר דירקטור בוחן את מבחן יכולת הפירעון, הוא בעצם מחיל מבחן שמכריע במתח שבין בעלי מניות לנושים. הדירקטור צריך לבחון האם לאחר החלוקה תישאר לו כרית ביטחון שתמנע את הכניסה לחדלות פירעון, ומאחר שבדירקטוריון יושבים אנשים שנבחרו בידי בעלי המניות ולא בידי הנושים, הרי שהכרעה במתח שנוצר בין שתי הקבוצות דורשת זהירות.

חמדני: החוק תואם לכשלים שתוקנו

פרופ' אסף חמדני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הסכים עם ברנע: "לו אני משרד המשפטים, הייתי מציע תזכיר חוק שמצמצם את אחריות הדירקטורים, כיוון שיש חשש להתפתחות מגמה של החמרת יתר בהתייחסות של הפסיקה לדיבידנדים, וזאת כתגובה לכשלי שוק שהיו קיימים בעבר בשוק החוב הסחיר בישראל".

פרופ' חמדני מזהה שני כשלים בשוק החוב הסחיר שהיו בעבר ושספק אם קיימים כיום: מינוף יתר והיעדר קובננטים. לדבריו, העובדה שממחישה יותר מכל את המצב הבעייתי שהיה בשוק החוב בעשור הקודם, היא שמלרג ביצעה גיוס שני של אג"ח לאחר שכבר חילקה דיבידנדים, ולמרות זאת לא נדרשו ממנה שום קובננטים המגבילים את חלוקות הדיבידנדים בעתיד.

משום כך, חושש שחמדני שישראל תישאר עם הלכות משפטיות שיהיו בתוקף עוד 20-30 שנה ושיוצרות סיכון יתר עבור דירקטורים בחברות שמחלקות דיבידנדים, וזאת למרות שכשלי השוק כבר תוקנו.

לביקורת הצטרף עו"ד אברמי וול ממשרד פישר-בכר-חן. לדבריו, בפועל חברה אינה יכולה לייצר תזרים מזומנים חזוי אמיתי וראוי לעשר השנים הבאות, גם אם הנפיקה אג"ח לעשר שנים. משכך, הוא מאמין שהתשובה לבחינת יכולת הפירעון טרם החלטה על הדיבידנד, נמצאת בחוו"ד שהגיש פרופ' ברנע לביהמ"ש בעניין אי.די.בי, ולפיה יכולת פירעון נמדדת בנזילות גבוהה לטווח הקצר ובערך נכסי נקי (NAV) חיובי מובהק לטווח הארוך.

עו"ד אופיר נאור ממשרד נאור-גרשט, שמתמחה בייצוג מחזיקי אג"ח נגד חברות בקשיים, הסביר כי בראייה של העדפת נושים אסורה, הרי שחלוקת דיבידנד היא חמורה עוד יותר. "אנחנו לא מדברים על נושה אחד שקיבל ונושה אחד שלא, אנחנו מדברים על כלל הנושים שלא קיבלו והעדיפו את בעלי המניות. זה נוגד באופן אינהרנטי את דיני החברות". לדבריו, כשקוראים את פסק הדין, רואים חשדנות רבה לחשבונאות. לדבריו, על החשבונאות לשפר את דרכה ולהפוך אמינה יותר באמצעות הצגת מבחן רווח פשוט שיקבל יותר נקודות מביהמ"ש.

מחקר: חברות שמחלקות דיבידנד מרווחי שערוך - מסוכנות יותר

במסגרת הדיון בפורום שווי הוגן, הציג נדב שטינברג מבנק ישראל, מחקר שערך לאחרונה ושעתיד להתפרסם בקרוב בנוגע לדיבידנדים מרווחי שערוך. המחקר מתייחס לחברות שהיה להן חוב סחיר בשנים 2008-2013 - תקופה סוערת שבה כשליש מהחברות שהנפיקו אג"ח, נדרשו להסדר חוב.

לדברי שטינברג מהמחקר עולה כי "הסיכוי של חברה שחילקה רווחי שערוך להיכנס להסדר חוב בשנים שלאחר מכן, גבוה פי שלושה משל חברה דומה שלא עשתה זאת".

לדעת שטינברג, ממצאי המחקר מעלים שני הסברים אפשריים. הראשון, שחברה שמחלקת דיבידנדים מרווחי שיערוך, מגדילה משמעותית את הסיכון שלה. ההסבר השני, שייתכן ומדובר בחברות יותר בעייתיות, אבל שהבעיות שלהן טרם השתקפו בדוחות החשבונאיים ובינתיים ממהרים ההנהלה והדירקטוריון לחלק דיבידנדים לפני שהקשיים יתגלו.

שטינברג גם בחן את השאלה האם תשואות האג"ח של החברות שמחלקות דיבידנד מרווחי שיערוך, גילמו בדיעבד את הסיכון העודף שנבע ממהלך זה. אלא שלדבריו התשובה היא שלילית. מהמחקר עולה שדירוג החוב של חברות לא נפגע באותה התקופה בעקבות החלטתן לחלק דיבידנדים מרווחי שיערוך, והאג"ח שלהן גם לא נסחרו במרווח גבוה יותר משל חברות שלא פעלו כך. "בעצם נראה שהשוק לא מתמחר את אותו סיכון מוגבר שאנחנו מוצאים בחלוקת דיבידנדים מרווחי שיערוך" הוא הדגיש.

עוד כתבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז / צילום: מד''א

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● צה"ל בגל תקיפות בלבנון אחרי פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל ● כוחות קרקעיים נכנסו לדרום לבנון • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי