גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מאז בחירתו של טראמפ השווקים עברו מקיצוניות לקיצוניות"

כך אמר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש, בדיון שהועבר אמש בשידור ישיר בדף הפייסבוק של מיטב דש ובאתר "גלובס"

"מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב השווקים עברו מקיצוניות לקיצוניות" - כך אמר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש, בדיון שהועבר אמש (ד') בשידור ישיר בדף הפייסבוק של מיטב דש ובאתר "גלובס", אשר לקחו בו חלק גם איל סגל, מנכ"ל תכלית תעודות סל, ורפי ניב, מנכ"ל מיטב דש קרנות נאמנות.

זבז'ינסקי הסביר כי "בהתחלה, אחרי הפחד הגדול מבחירת טראמפ, השווקים התנהלו כאילו כל ההבטחות שהוא הבטיח יתקיימו. אבל לאחר מכן, ככל שהשווקים ראו שלא כל כך קל לממש הבטחות והמציאות שונה, השווקים פסלו כמעט לגמי את ההבטחות שלו, והתחילו להתנהג על סמך נתונים כלכליים, שלמזלנו היו חיוביים. עכשיו השווקים שוב התחילו להתייחס להצהרות של טראמפ, בהמתנה לרפורמת המס עליה הכריז ורפורמות כלכליות אחרות. לממש אותן במלואן יהיה מאוד קשה ומעכשיו השווקים יתייחסו לכך בפרופורציה הנכונה".

סגל הוסיף בעניינו של טראמפ כי "בניגוד לקודמו ברק אובמה, טראמפ קיבל כלכלה במצב מצוין, צומחת ועם אחוז אבטלה מאוד נמוך", וניב ציין כי "הנתונים הכלכליים בארה"ב טובים, ובינתיים יש שם עליות על סמך צפי להמשך שיפור בכלכלה".

- גם בסין ראינו בזמן האחרון שמתפרסים נתונים כלכליים חיוביים, איך זה יכול להשפיע על המתרחש בעולם?

לדברי זבז'ינסקי, "הזיכרון של השווקים יחסית קצר, אבל באמצע 2015 השווקים ממש רעדו והסיבה העיקרית לכך הייתה בעיה בסין עם כלכלה שהתחילה להיחלש. מאז הנתונים השתפרו והשווקים התחילו לעלות. הכלכלה שם התייצבה והביקושים גדלו, וברגע שהביקושים שם גדלים כל העולם נהנה. אבל בגלל הזרמות הכספים מהממשלה, רואים שם בועות. הבנק המרכזי והממשלה ערים לזה ולאחרונה התחילו לצמצם תמריצים ולהתחיל לעלות ריבית. בפרק זמן של כמה חודשים נתחיל לראות שהכלכלה הסינית מתחילה אולי להיחלש".

סגל אמר כי "במשבר של 2008 כל הכלכלות המערביות סבלו מפגיעה קשה בפעילות הכלכלית, ואפשר לומר שחלק מההתאוששות של הכלכלה העולמית מעבר להורדת הריבית היה העובדה שסין כמשק צומח המשיכה לצמוח בקצבים מאוד גבוהים".

ניב הוסיף כי "בנימה קצת פחות אופטימית בעניין סין, ארה"ב מצפה שסין תשפיע על צפון קוריאה, ומערכת היחסים המורכבת בין ארה"ב לסין תושפע מצפון קוריאה, בה יכולה סין להשתמש ככלי משחק מול ארה"ב וצריכים להיות ערים לכך".

- גם אירופה ממשיכה לספק חדשות, ובשבוע האחרון ראינו עליות בשווקים אחרי סיבוב הבחירות בצרפת. מה צפוי לנו שם בהמשך?

ניב סבור כי "אירופה במצב כלכלי טוב יחסית אבל הסיכונים עדיין קיימים, אנחנו עדיין לא יודעים את השלכות הבחירות באנגליה וספרד. אבל הכלכלות במצב הרבה יותר טוב מאשר היו לפני שנתיים".

סגל הוסיף כי "אם נלך שנה וחצי אחורה, לא ידענו אם גוש האירו הולך להתפרקות או לא אחרי שהבריטים החליטו להתנתק מהגוש. מאז ראינו שבספרד הצביעו נגד עזיבת הגוש, בצרפת כנראה נראה את אותו דבר בחודש הבא בסיבוב השני של הבחירות, ויש סימן שאלה לגבי איטליה".

- רמות אינפלציה וריבית נמוכות מלוות אותנו כבר תקופה ארוכה, מתי צפוי שינוי?

לדברי סגל, "הריביות עולות לאיטן, באירופה הן עדיין לא בכיוון של עלייה, ויהיו צריכים לכך עוד שיפור כלכלי. הורדת הריבית החלה כמלחמת מטבעות, וארה"ב הייתה הראשונה להבין זאת ובמשך כמה שנים מאוד נהנתה מכך. בשלב הזה שתי עליות ריבית צפויות בארה"ב הן לא משמעותיות. לגבי אינפלציה, גם בארה"ב וגם באירופה היא התחילה להרים ראש, במובן החיובי כי זה מאותת שהמשק חי, אבל היא לא גבוהה מדי כך שתגרום בצורך בהעלאת ריבית".

לגבי הארץ הוסיף סגל כי "אנחנו ברמת אינפלציה מאוד נמוכה, והנגידה מאוד לא רוצה להעלות את הריבית כי זה יגרום להתחזקות מטבע, כך שיש פה מילכוד שמושפע במידה מכך שהמצב הכלכלי פה טוב".

המשתתפים בפאנל גם נשאלו על הנעשה בזירת המאקרו המקומית, ובין היתר התייחסו לתכנית הכלכלית "כלכלה נטו" עליה הכריז בשבוע שעבר שר האוצר משה כחלון. זבז'ינסקי סבור כי "בסך הכל התכנית כתכנית היא ראויה ומכוונת למגזרים שצריכים את זה, כך שהמטרות הן טובות, הבעיה שאני רואה בה היא שאין לה כל כך מקור מימון. לתת כסף זה יחסית קל, אבל צריך למצוא מאיפה להביא אותו. כרגע אין באמת עודפי גביית מסים לאורך זמן שיוכלו לממן תכנית כזו לאורך זמן ולא רק לשנתיים".

לדברי סגל, "הכוונה של התכנית טובה, אבל אני חושב שכשיש עודפי הכנסות ממסים, צריך לבחור להשקיע את זה בצמיחה - כמו בתשתיות שיעזרו לכולם ויחזקו את הפריפריה, לא צריך להעביר את הכסף בצורה פופוליסטית מכיס לכיס כדי להגיד שתומכים באותם אוכלוסיות. אפשר גם להוסיף כסף למדען הראשי, ומגדיל חינוך טכנולוגי בפריפריות. צריך להתאמץ ולחשוב יותר, ולא לשלוף ואז אותו כסף יביא צמיחה אמיתית".

ניב התייחס לרכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בשנים האחרונות ואמר כי "בסופו של דבר מה שקובע את העוצמה של השקל מול הדולר זה האיתנות של הכלכלה הישראלית. ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח על חוזקת השקל יכולה להיות עם השפעות קצרות טווח, אבל בסופו של דבר לא זה מה שקובע את המגמה".

- מתי נגיע לנקודה בו יהיה כדאי לקנות דירה בישראל?

ניב: "לתזמן את שוק הדיור זה קצת קשה. אין ספק שמחירי הדיור בישראל גבוהים והיום קשה מאוד לקנות דירה בישראל ומי שלא חייב לקנות דירה שלא יקנה. התהליכים בנדל"ן מאוד ארוכים, זה לא שמחר המחירים ירדו ב-20%, ונראה שאם יהיו ירידות הן יהיו מתונות, וזה גם טוב למשק כי ירידה מהירה במחירי הדירות יכולה לגרום פה לבעיות בבנקים וגם לאנשים שלקחו התחייבויות גדולות".

- מה השווקים העדיפים להשקעה היום?

ניב: "אני נגד בחירת אזורים גאוגרפיים כבחירה מועדפת להשקעה. אם אני משקיע במדד הגרמני, אני לא משקיע באירופה, אלא בחברות שרוב הפעילות שלהן היא של ייצוא. באופן כללי, אירופה מתומחרת בזול ביחס לארה"ב, אבל רמת הסיכון שם יותר גבוהה. בארה"ב המחירים גבוהים, שם הייתי שם משקל חסר, ובישראל השונות הרבה יותר גדולה, אבל אפשר למצוא עדיין מספר חברות שבמחירים סבירים, אבל הרמה הכללית אחרי תשע שנים של עליות היא רמת מחירים גבוהה".

- שוק האג"ח מתאפיין כבר זמן רב בתשואות נמוכות, לאן השוק הולך?

סגל סבור כי "קשה לראות עלייה משמעותית אם בכלל בתשואות האג"חים כל זמן שהריבית לא עולה. בארץ, לא נראה משהו שמאיים על האג"חים בצורה משמעותית, מצד שני גם לא רואה ירידת תשואות וכנראה נשאר בסביבת התשואות הנמוכות עוד זמן".

ניב ציין בנושא כי "השוק הקונצרני בישראל התנפח למימדים גדולים מאוד והכסף הזול עודד את החברות לגייס. רמת המינוף עלתה משמעותית והיא קרובה לזו שהייתה ב=2007. כל זה יכול להימשך כשיש צמיחה והריבית נמוכה, כשהמצב ישתנה יהיה יותר קשה למחזר את החוב. המרווחים באג"ח בדירוגים בינוניים ומטה הם מאוד קטנים ויש עיוות בהערכת הסיכון. אני הייתי מוותר על תשואה ומתרכז באג"חים באיי פלוס ומעלה. שוק האג"ח יכול לספק לנו הפתעות שליליות".

- האם פעילות השיא בשוק הקונצרני צפויה להימשך?

זבז'ינסקי אמר כי "קשה לדעת מה זה יסתיים, והטריגר לכך יכול להגיע מכל מקום, העניין שכרגע המשקיעים מקבלים פיצוי נמוך מדי בשביל הסיכון שהם לוקחים על עצמם בהשקעה באג"ח אלה. לכן אירוע כלשהו יכול לגרום לטלטלה שתתעצם, כי כמות הכסף שזרמה לאפיק הזה היא גדולה, והאפשרות לצאת משם היא צרה. ברגע שמתחיל אירוע קשה לברוח".

- לאן מדד ת"א 35 יגיע השנה?

זבז'ינסקי אמר כי "קשה לתת מספר, אבל כרגע בסך הכול השוק בארץ נראה טוב כי הכלכלה צומחת והריבית לא צפויה לעלות, ויש המון כסף שזורם לאפיקים פנסיונים וקופות גמל וקרנות השתלמות".

- לאילו מדדים כדאי להיחשף?

לדברי סגל, "ברוב המדינות המדדים הגדולים החברות הן יצואניות, וגם בארץ חלק לא מבוטל מת"א 35 הן כאלה. כך שמי שחושב שמדינה כלשהי תצמח, יכול ללכת להשקעות דווקא במניות השורה השנייה והשלישית, כי כך הוא יכול לקבל יותר קשר לאותה כלכלה".

ניתן לראות את הדיון במלואו בעמוד הפייסבוק של מיטב דש:

https://www.facebook.com/meitav.invest/

עוד כתבות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם אחרי החג?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה ביום ד' ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע