נועה רושין-רימיני / צילום: Korey Howell
נועה רושין-רימיני מדברת מהר. מאוד. וכפי שהיא מדברת כך היא פועלת. במהירות. לפני קצת יותר מארבע שנים לא הייתה לה כל התמחות בתחום האנרגיה, אך בשנתיים האחרונות היא זוכה פעם אחר פעם בהכרה כפורצת דרך בענף. בפברואר השנה היא הופיעה על שער המגזין Energy CIO Insights, שמיפה את עשרת פתרונות הביג-דאטה המובילים בתחום האנרגיה, ובינואר בשנה שעברה הכתירה חברת המחקר GTM Research את חברת הסטארט-אפ שהקימה, Grid4C, כמובילה העולמית בתחום החיזוי והאנלטיקה של צריכת אנרגיה, לפני חברות כמו ג'נרל אלקטריק, IBM ואורקל. בשנה האחרונה הוכרה החברה גם כמובילה בתחום האינטרנט של הדברים (IoT), ורושין-רימיני- עצמה קיבלה שני פרסים על הצטיינותה כיזמית.
Grid4C מספקת מוצרי תוכנה שמאפשרים חיזוי וביצוע אופטימיזציות על רשת החשמל החכמה, ומשרתים הן את יצרני החשמל והספקים והן את הלקוחות הביתיים. מרכז הפיתוח של החברה יושב בהרצליה, בעוד רושין-רימיני עצמה עברה לפני שנה וחצי עם משפחתה לאוסטין, טקסס. לדבריה, טקסס היא אחד המקומות שבהם מעוצב העתיד של משק החשמל העולמי. מקומות אחרים הם ניו יורק ואוסטרליה, לדוגמה. "פה זה המערב הפרוע, ג'ונגל", היא אומרת. "יש פה המון ספקי חשמל שרבים על לבו של הלקוח בשוק חופשי לגמרי, כמו בטלקום. עלות המעבר בין הספקים היא אפס, אנשים עוברים כל יום. יש 40% נטישה בשנה".
הוכחות מתמטיות לפני השינה
כמו יזמי היי-טק רבים אחרים, גם רושין-רימיני, ילידת 1973, החלה את דרכה ביחידה 8200. ב-1993 היא החלה ללמוד במסלול ישיר לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, עם התמחות במערכות מידע, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. באותה פקולטה, שבה אביה הפיזיקאי פרופ' שלמה רושין, הוא חבר סגל, היא כתבה בין 2008 ל-2012 דוקטורט בתחום הבינה המלאכותית. "בדוקטורט התמחיתי בכל מה שקשור לחיזוי וזיהוי של אנומליות בביג-דאטה, מה שנקרא סדרות עתיות (time series data)", מספרת רושין-רימיני. "לפני זה צברתי ניסיון של יותר מעשור בפיתוח תוכנה ובפיתוח עסקי ומכירות בחברות גדולות כמו אורקל ו-IBM, ובסטארט-אפים.
"אהבתו של אבי לפיזיקה ולמתמטיקה דבקה בי מאז שהייתי ילדה. כתשובה לכל שאלה מדעית ששאלתי קיבלתי המחשה או ניסוי פיזיקלי. המנורה והחפצים שעל השידה בחדר השינה שלי היו מערכת השמש, בכל הזדמנות נסענו למצפה כוכבים, וכשניסיתי להבין מה זו קלוריה הצתנו כוסית של וודקה. כבר בגיל צעיר היינו יושבים, אבי ואני, וקוראים בספר הוכחות מתמטיות, ואני אפילו זוכרת שהחלטתי למצוא את החוקיות של המספרים הראשוניים, וזה מה שהיה מעסיק אותי לפני השינה".
את שנות ילדותה הראשונות בילתה בין חיפה, שבה נולדה, לבין איתקה שבמדינת ניו יורק, לשם נסעה המשפחה לשנתיים בעקבות הפוסט-דוקטורט של אביה באוניברסיטת קורנל. "כשהגעתי לשם בגיל חמש לא ידעתי כמובן מילה באנגלית, ובמשך חצי שנה לא הוצאתי מילה מהפה. כשסוף-סוף חזרתי לדבר לא הפסקתי, ואומרים שעד היום אני מפצה על זה", היא אומרת. בגיל תשע עברה המשפחה להרצליה ובתיכון שוב בילתה שנה בארה"ב. ריבוי המעברים וההכרח להסתגל בכל פעם מחדש, אומרת רושין-רימיני, עיצבו אותה, לטוב ולרע. "החלק הטוב הוא שאני אוהבת שינויים, אוהבת להתחיל מחדש, להמציא את עצמי מחדש, ולא מסוגלת לסבול את אזור הנוחות. החלק הפחות טוב הוא שאני לא מספיק יודעת לשמור על קשרים עם אנשים לאורך זמן".
את בעלה, אריה רימיני, מנכ"ל טלדור לשעבר, פגשה רושין-רימיני כשהייתה מנהלת פיתוח עסקי בחברת סטארט-אפ והוא סמנכ"ל תפעול בחברה-בת של בזק. הוא היה גרוש עם שתי בנות ומבוגר ממנה בעשור, ולדבריה "זו הייתה אהבה ממבט ראשון שרק הולכת וגדלה כל הזמן". לשניים בן ובת משותפים בני 12 ו-10. "אחרי חופשת הלידה עם בתי נטע החלטתי שהגיע הזמן להגשים חלום נוסף ולעשות דוקטורט בהנדסה. פגשתי אז חבר טוב שלמד איתי בתואר הראשון והשני, פרופ' ליאור רוקח מאוניברסיטת בן גוריון, אחד המומחים הגדולים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. השנה הייתה 2007, והוא אמר לי שתחום הבינה המלאכותית זה המחר. אהבתי את הרעיון, חזרתי למחברות המתמטיקה מהתואר הראשון, לקחתי ספרים מספריית האוניברסיטה, התחלתי ללמוד את הנושא, התאהבתי והתחלתי במחקר.
"אחרי הדוקטורט היה לי ברור שזה התור שלי להקים סטארט-אפ. לשני המנחים שלי בדוקטורט, פרופ' עודד מימון ופרופ' עירד בן גל, היו חברות סטארט-אפ מצליחות, והם היו מקור השראה עבורי. היה לי ברור שאקים חברת סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, השאלה הייתה באיזו תעשייה ואיזו בעיה נפתור. לגמרי במקרה יצרו איתי קשר מחברת הייעוץ IT Solutions, שנותנת ייעוץ לכל תחנות הכוח הפרטיות בישראל בתחום מערכות המידע. הם הכירו אותי עוד מהימים שעבדתי באורקל, ובסוף 2012 פנו אליי ואמרו לי: 'תקשיבי, יש פה לכולם אותה בעיה, ואנחנו יודעים שעשית דוקטורט בתחום הזה. אולי את יכולה לעזור לנו'. הם אמרו שהם צריכים תחזית צריכה נורא מדויקת, 24 שעות קדימה ושבוע קדימה, ברזולוציה חצי-שעתית, שאפשר להעביר למנהל המערכת, וכל הערכת יתר או הערכת חסר, כל סטייה לכאן או לכאן, יש לה קנסות מאוד גבוהים.
"אמרתי, 'מעולה, מה האינפוט? מה הדאטה שאני מקבלת בשביל המודל הזה?', ואז אמרו לי שיש היסטוריה של קריאות רבע-שעתיות של שנים אחורה, של אלפי מונים במגזר התעשייתי-מסחרי. אמרתי 'שנייה, יש כל כך הרבה נתונים גרנולריים (גרעיניים) ברמת המונה, והם עושים רק את התחזית של הסה"כ? בואו נבנה מודל שיחזה צריכה ואנומליות ברמה של כל מונה, עבור אלפי ומיליוני לקוחות'. היה לי ברור שיש שם ערך מוסף גדול, וניגשתי ללמוד את התחום ולהבין אותו. הבנתי ששוק החשמל עובר מהפכה, ושנתוני הסנסורים והמונים החכמים שנפרשים בעולם טומנים בחובם פתרונות לאתגרים רבים שעמם השוק הזה מתמודד".
בשנה שלאחר מכן פיתחה רושין-רימיני אלגוריתם ומוצר ראשוני, ובסוף 2013 גייסה 1.5 מיליון דולר מקרן ההון סיכון ICV, המתמחה בתחום האנרגיה, והחלה לגייס עובדים. "לשמחתי, איתן מאיר, איש חזון מעורר השראה ומנכ"ל חברת דליה אנרגיות, יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בארץ, ושאר חברי ההנהלה האמינו במוצר ובחזון ורכשו את הפתרונות שלנו בתחילת 2014. Grid4C גדלה והתפתחה וכיום החברה מנתחת מיליארדי קריאות סנסורים ומונים ממדינות בארבע יבשות, ומפיקה עבור לקוחותיה יותר מ-500 מיליון תחזיות מדי יום בתוך פחות משעה. בין הלקוחות שלנו אפשר למצוא את ספקי החשמל הגדולים בארה"ב, באוסטרליה, באירופה ובישראל".
- מדוע יצרני החשמל בישראל לא הסתפקו בפתרונות שבהם משתמשים יצרנים אחרים בעולם?
"כולם עושים תחזיות ברמת הסך הכול, אבל אף אחד לא מגיע למצב שיש לו תחזיות יומיות לכל המונים החכמים של הלקוחות שלו. אצל הלקוחות שלנו, אם יש פער בין החיזוי לבין מה שקורה בפועל, הם ישר יודעים מי הלקוח ויכולים להרים לו טלפון. אחרת בעיה יכולה להימשך שבועות ואף אחד לא יידע ממנה, וזה עולה כסף גם ללקוח. מצד שני, זאת יכולה להיות השבתה שהלקוחות היו צריכים להתריע עליה מראש ולא התריעו. במקרי קצה יכול להיות יום שחסכנו עשרות אלפי שקלים רק בהבנה של מה שקורה".
"בטקסס נמצאת הקידמה"
היכולת לאסוף נתונים ותובנות על הלקוחות עצמם הביאו את רושין-רימיני לטקסס. שם הקימה את משרדי השיווק והמכירות של החברה בסביבה מעוטת רגולציה, שמשמשת שדה ניסויים לעתיד משק החשמל. עד כה הייתה בארה"ב כמעט לבדה, בעוד רוב מוחלט מ-20 עובדי החברה נמצאים במרכז הפיתוח בהרצליה, אך עד סוף השנה צפוי מספר העובדים להכפיל את עצמו, בזכות גיוס נרחב של אנשי שיווק ומכירות בארה"ב. ב-2018 מתוכננת הכפלה נוספת של מספר העובדים.
"הסיבה שאני בטקסס היא שפה נמצאת הקידמה. זה שוק מרתק ויש פה המון שחקנים, רבים מהלקוחות שלנו יושבים ביוסטון ובדאלאס. על הנייר יש בטקסס 106 ספקי חשמל, אבל כל יום זה משתנה כי הגדולים קונים את הקטנים בשביל להגדיל את נתח השוק שלהם. הם אוכלים אחד את השני. יש פה ממש מלחמה על לב הלקוח, שאתה מרגיש אותה בכל יום. מדהים כמה טוב זה עושה לכול - ללקוח, לצרכן, לספק, לסביבה. המחירים פה ללקוחות נמוכים בחצי מאשר באזורים בארה"ב שאין בהם תחרות".
בטקסס השיקה רושין-רימיני שיתוף פעולה בהיקפים גדולים מאוד עם דיירקט אנרג'י (Direct Energy), אחד משלושת ספקי החשמל הגדולים ביותר במדינה. החברה האמריקאית משתמשת במוצרי Grid4C כדי לספק למיליון וחצי מלקוחותיה שירותי ערך מוסף. "יש להם פרויקט מפורסם שנקרא Direct Your Energy, מספרת רושין-רימיני. "אתה נוסע פה ורואה את המסכים של המוצרים שלנו על שלטי החוצות, בפרסומות שלהם בטלוויזיה, זה מוביל את הקמפיין שלהם".
בישראל, כאמור, משרתת הטכנולוגיה של Grid4C את תחנת הכוח דליה אנרגיות, וכן את פיילוט העיר החכמה של חברת החשמל בבנימינה. בזירה הבינלאומית, לצד כמה עסקאות שנמצאות בשלבי גיבוש, השיגה החברה עיסקה עם חטיבת הבתים החכמים (Connected Homes) של Centrica הבריטית, החברה האם של בריטיש גז, שנזקקה לטכנולוגיות בינה מלאכותית.
גם יצרנית המונים החכמים המובילה Landis Gyr, השולטת ביותר מ-20% מנתח השוק העולמי, בחרה בחברה הישראלית לשותפתה, והיא החלה למכור באוסטרליה ובאסיה את מוצרי Grid4C, שמצדה נהנתה מגישה לכמויות עצומות של מידע שצברה Landis Gyr.
"מה שפיתחנו ומשגע פה את השוק", אומרת רושין-רימיני, "זאת היכולת של האלגוריתמים שלנו לפרק את הצריכה הביתית למכשירים העיקריים שמופעלים בבית לפי סיגנלים. אנחנו יודעים לזהות ולאבחן תקלות של המקרר, המזגנים, מחמם המים, מכונת הכביסה, המייבש - וכל זה ללא סנסורים שיושבים בתוך הבית. זאת כבר לא רק התייעלות אנרגטית, יש הרבה מקרים שבהם זיהינו כבר במאי מזגן שיקרוס ולא יצליח להגיע לטמפרטורה שאליה יכוון התרמוסטט בחודש יוני.
"אנחנו יודעים לחזות איך הבית אמור להתנהל, ורואים כשיש דלתא בין מה שאמור לקרות למה שקרה בפועל; אנומליה שאנחנו קוראים לה חריגה התנהגותית, למשל בשל מכשירים שלא כובו או כוונו לא נכון, ויש התראה ללקוח. יש לנו גם כל מיני אלגוריתמים שסורקים את הדאטה ומחפשים טביעות אצבע, חתימות של כל מיני תקלות שאנחנו כבר יודעים לזהות, כי אימנו את האלגוריתמים שלנו. יש לנו כמויות עצומות של דאטה, מאחר שאנחנו משרתים יותר ממיליון וחצי בתים בארה"ב".
כדי לאמן את האלגוריתמים יושבים מהנדסי Grid4C עם טכנאי מזגנים, מקררים ומוצרים אחרים, ומבצעים התאמות של תקלות שונות לאנומליות שהמערכת של החברה מזהה. כיוון שישנן אנומליות שמצביעות על יותר מסוג אחד של תקלה, פיתחה החברה בוטים (צ'טים המופעלים באינטליגנציה מלאכותית) שעולים על מסך הטלפון או המחשב של הלקוחות ומתשאלים אותם כדי להגיע לאבחנה מדויקת של מקור הבעיה.
הפנייה לשירותי ערך מוסף לצרכני החשמל נגזרת בין השאר מהתחרות הפרועה בין הספקים. "צריך להבין שבשווקים שעברו דה-רגולציה מלאה, מתח הרווחים של הספקים לא גבוה", אומרת רושין-רימיני, "אם תשאל אותם כמה רווח עושים בטקסס מלקוח ביתי, הם יגידו לך שהממוצע הוא 10-25 דולר בשנה, לא יותר. כיוון שהם לא יכולים להמשיך לחתוך מחירים, הם מחפשים חברות כמונו, כי הם מבינים שזאת הדרך שלהם להחזיק את הלקוח. לתת ערך מוסף ולייצר להם מקורותך הכנסה חדשים על ידי מכירה של שירותים ומוצרים נוספים".
- אבל איפה הכסף?
"דיירקט אנרג'י, למשל, קנו חברת תיקונים ביתיים. ברגע שאנחנו מזהים תקלה, או מזהים שאחד המכשירים הביתיים לא יעיל, הם נותנים ללקוח שלהם לינק, והלקוח עושה קליק ומקבל את הטכנאי שיגיע אליו לתקן את המכשיר או להחליף אותו. החבר'ה האלה גם מוכרים, למשל תרמוסטטים חכמים, מחממי מים מאוד יעילים. איך הם יידעו להציע את המכשירים האלה ללקוחות הנכונים? דרך האלגוריתמיקה שלנו.
"גם אם לספקי החשמל אין שירותי תיקונים להציע, הם יכולים למכור ליד לתיקון כזה למישהו אחר, בסכומים של 40 או 60 דולר. נניח, אם אנחנו מזהים שיש בעיית בידוד בבית, או צורך בתיקון או החלפת מכשיר חשמלי. לפי מה שאנחנו רואים, הלקוחות מאוד מרוצים שמציעים להם את זה, כי הם תיקנו בעיה שהייתה להם בבית, שגרמה להם לחשבון חשמל בשמים. זו הסיבה שהחלטתי להקים סטארט-אפ בתחום האנרגיה. כולם מרוויחים, אתה לא דוחף ללקוח מוצר שהוא לא צריך, אלא מציע משהו שחוסך לו אנרגיה וחוסך בכל שרשרת האספקה. זה ווין-ווין לגמרי".
פתאום גוגל מתעניינת באנרגיה
"היה לי הכבוד לשבת עם נשיא Direct Energy והוא אמר לי את המילים הבאות: 'אנחנו מבינים היום שאנחנו כבר לא חברות אנרגיה אלא חברות דאטה. אנחנו אמנם קונים ומוכרים חשמל, אבל קודם כול יש לנו דאטה'. זה ממש מראה את תהליך הדיגיטליזציה שהשוק הזה עובר", מסמנת רושין-רימיני את הכיוון.
"הם רואים את התחרות שמתחילה לבוא מהכיוון של אפל למשל (שהקימה חברה-בת למכירת חשמל משדות סולאריים שבבעלותה בקליפורניה ובנבאדה - נ"י), מהאזור של קומקאסט (חברת הכבלים שגם היא שוקלת להיכנס לענף - נ"י). כל מיני שחקנים חדשים שמנסים להיכנס לתחום הזה מסיבה אחת פשוטה - שכל העולם הזה של המכשירים החכמים, של הבית החכם, נותן להם את כל המידע שמגיע מתוך הבית, שאפשר לעשות איתו אין-סוף דברים".
- מה שמעלה את סוגיית הפרטיות. מטריד לחשוב שאפילו בבית אנחנו נמצאים תחת מעקב.
"יש מדינות באירופה שבהן אתה חייב להרשות גישה למידע של המונה החכם שלך. אבל מה שיפה, שבניגוד לכל תחום אחר שפולשים לך לפרטיות, עוקבים אחרי הקליקים שלך וזורקים לך פרסומות - הרי אנשים מבינים שהפרטיות שלהם נפגמת ברגע שהם גולשים באינטרנט - פה אנשים מרגישים שאתה דואג להם. במקרה שלנו, במקרה של אנרגיה, ושוב, זה כל היופי, אתה משתמש בזה למטרה טובה - טובה לצרכן הביתי, לספק החשמל ולאיכות הסביבה ועתיד בר-קיימא.
"בשבילנו, נתוני המונים החכמים הם כמו לשים מצלמה בתוך הבית. עם האלגוריתמיקה שלנו, אנחנו יודעים כל דבר שקורה בתוך הבית, מתי נכנסת הביתה, מתי יצאת לעבודה. המידע הזה, כמו גם מידע המגיע ממכשירים חכמים אחרים, שווה זהב לכל החברות, ולכן אתה פתאום רואה חברות כמו גוגל שקונות את Nest (יצרנית תרמוסטטים חכמים), וחברות כמו אפל ו-AT&T מדברות פתאום על אנרגיה. יש מלחמה מי יקבל את הנתונים של הבית החכם".
מבחינת הדאגה לפרטיות, אומרת רושין-רימיני, בארה"ב אנשים פחות מודאגים ממונה חשמל שנמצא מחוץ לבית, אבל פחות מוכנים להתקין סנסורים בתוך הבית, לדוגמה. "הדרך לעקוף את זה, כמובן, היא לשים להם מכשירים חכמים בתוך הבית ואז מקבלים עוד מידע. גוגל היא החברה היחידה - וזאת הסיבה שאנחנו בתור סטארט-אפ לא אוהבים את גוגל ולא אוהבים את נסט - שלא מוכנה להעביר את המידע שנאסף בתרמוסטטים החכמים שלה לחברות החשמל המשרתות את הלקוח, ולכן לא ניתן לממש את רוב היתרונות שציינתי, כמו חיזוי תקלות וחיזוי השפעת אירועי ביקוש-תגובה לצורך הפחתת הצריכה בשעות שיא ועוד. המתחרים מתנהלים באופן פתוח, לטובת הצרכן הביתי ולצורך חיסכון בחשמל".
חשמל כמקור הכנסה נוסף לצרכן
בתחילת אפריל חוללה רשת ברגר קינג סערה בארה"ב, כששידרה פרסומת טלוויזיה שגרמה ל-Google home ולמכשירי אנדרואיד של החברה להתחיל לפעול בבתים רבים. במהלך הפרסומת אמר מוכר בברגר קינג, "OK Google, what is the Whopper burger?", וגרם למכשירי החברה להתחיל להקריא את ההגדרה לקציצה של הרשת מתוך ויקיפדיה. המהלך גרר פעולות נגד, שבמסגרתן הוכנסו לוויקיפדיה משפטים על כך שההמבורגר של הרשת מסרטן ועשוי מציפורניים ומעכברושים. המהומה הסתיימה בחסימת הערך לעריכה באופן זמני.
"אנחנו מנסים לקחת את זה לכיוון טוב", אומרת רושין-רימיני. "לדוגמה, החזון שאנחנו עובדים עליו עם לקוחותינו הוא שמישהו ידפוק לך בדלת עם החלק הנכון, החלפים הנכונים, לפני שאתה יודע שיש לך תקלה בבית.
"מהפכה מעניינת נוספת היא שצרכני החשמל עוברים להיות Prosumers (שילוב של Producers ו-Consumers, יצרנים וצרכנים). בזכות הפאנלים הסולאריים, אנחנו לא רק צורכים חשמל אלא גם מייצרים ומזרימים חשמל לרשת - ומתוגמלים על כך כספית. יותר מכך, בזכות סוללות ביתיות דוגמת הסוללה של טסלה, המאפשרות לנו לאגור חשמל לשעת הצורך, ובזכות תוכניות את הצרכן הביתי או העסקי על הפחתת צריכת החשמל בזמן שיא, יש לנו כצרכנים פוטנציאל להרוויח כסף אם נשכיל לדעת מתי להשתמש בחשמל שייצרנו, מתי כדאי לאגור אותו, מתי כדאי לנו להזרים אותו לרשת ומתי כדאי לנו להפחית את הצריכה. כלומר, הצרכנים הביתיים יכולים להרוויח כסף מניהול נכון של חשמל, והחשמל יכול להפוך למקור הכנסה נוסף".
מעבר להתייעלות האנרגטית הביתית, המונים החכמיםמבשרים שינוי במודל ההתמודדות עם שיאי צריכה. בעוד שכיום מוקמות תחנות כוח "פיקריות" (Peaker), המיועדות לפעול 600-1,000 שעות בשנה בלבד, בעלויות גבוהות מאוד, רושין-רימיני מתארת מציאות שכבר מיושמת באופן נרחב בארה"ב ועשויה לייתר את המודל הקיים.
"משפט שאנחנו אומרים הרבה בתחום שלנו הוא שבינה מלאכותית בעצם מייצרת מקור חדש של אנרגיה, כי ניהול אירועי ביקוש-תגובה (Demand-Response) הוא בפירוש מקור אנרגיה. אתה יכול לגלח כך פיק של צריכה במקום להפעיל עוד תחנה, שבדרך כלל תהיה הכי מזהמת ויקרה. כדי שאירועים של ביקוש-תגובה יוכלו להיחשב מקור אנרגיה לכל דבר, חייבים שתהיה אפשרות לחזות באופן מדויק את כמות החשמל שתופחת באירוע כזה - וכאן שוב Grid4C נכנסת לתמונה.
"התגמול שמקבלים הלקוחות על אירועי ביקוש-תגובה הוא על ההפרש שבין הצריכה החזויה שלהם, בהתאם לתוכנה של Grid4C, לבין הצריכה בפועל. הייתי בכנסים שבהם עלו אנשים לבמה וסיפרו כמה כסף הם מרוויחים מדי חודש מחשמל, הם אמרו, 'אני מרוויח יותר מ-100 דולר בשנה, כמה מאות דולרים בשנה, בזה שאני משתתף באירועי ביקוש-תגובה'. החזון הוא שבסופו של דבר כל בית יהיה בעצם גוף שמייצר אנרגיה ומוכר אנרגיה, וימקסם את הרווחיות שלו".
נועה רושין-רימיני
מייסדת Grid4C
גיל: 44
מצב משפחתי: נשואה פלוס שניים
מגורים: אוסטין, טקסס
השכלה: תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, עם התמחות במערכות מידע, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, ודוקטורט בתחום הבינה המלאכותית ("כל מה שקשור לחיזוי וזיהוי של אנומליות בביג-דאטה)
מסלול: בוגרת 8200, עסקה במשך יותר מעשור בפיתוח תוכנה ובפיתוח עסקי ומכירות בחברות כמו אורקל ו-IBM, ובסטארט-אפים. להתמחות בניתוח נתוני מונים חכמים וסנסורים הגיעה בעקבות פנייה מחברה המייעצת לתחנות הכוח הפרטיות ודרישה של השוק לתחזיות צריכה מדויקות
עוד משהו: "אני אוהבת שינויים, אוהבת להמציא את עצמי מחדש, ולא מסוגלת לסבול את אזור הנוחות. החלק הפחות טוב הוא שאני לא מספיק יודעת לשמור על קשרים עם אנשים לאורך זמן"
