גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן הון סיכון חדשה תשקיע רק בחברות מחממת futuRx

הקרן הוקמה על ידי בנק ההשקעות האמריקאי RMGloal וגייסה עד כה 30 מיליון דולר ■ חממת FutuRx היא חממת הביוטק של המדען הראשי, שבה משקיעים אורבימד, ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה ■ הקרן החדשה תנסה לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים

ירון ברסקי (מימין) ואסף קרת / צילום: גיל ארבל
ירון ברסקי (מימין) ואסף קרת / צילום: גיל ארבל

בנק ההשקעות הבינלאומי המבוסס בארה"ב RMGlobal מקים קרן הון סיכון חדשה שגייסה כבר 30 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס". הקרן תשקיע אך ורק בחברות הפועלות בחממת FutuRx ברחובות. הקרן גייסה כסף ממשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים והיא מקווה לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים.

חממת FutuRx הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי קרן ההון הסיכון אורבימד ישראל, חברת התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברת התרופות טקדה, לאחר שזכתה במכרז של משרד המדען הראשי (היום רשות החדשנות) להקמה של חממת ביוטק ייעודית. בחממה פועלות היום תשע חברות, כאשר החזון שלה הוא להשקיע בשלבים מוקדמים מאוד במדע פורץ דרך, כולל ייזום של חברות מאפס על בסיס טכנולוגיות מהאקדמיה. מנהלת החממה היא עינת זיסמן והיו"ר הוא ארז חיימוביץ', שותף באורבימד ישראל.

בנק ההשקעות RMGlobal הוא בנק ייעודי לתחום ההשקעות במדעי החיים. הבנק עוסק בליווי עסקאות גיוס, מסחור, מיזוגים ורכישות והן בייעוץ לחברות בתחומים כמו בחירת אינדיקציות נכונות לטכנולוגיה של החברה ותעדוף בין טכנולוגיות. הסניף הישראלי של החברה הוקם לפני כחמש שנים על ידי ירון ברסקי, שהיה שותף ב-RMGlobal בארה"ב ואסף קרת, שגויס על ידי ברסקי ממשרד רו"ח סוארי.

ברסקי וקרת יזמו, יחד עם חיימוביץ', את מודל ההשקעה הייחודי של הקרן. בארץ ובעולם קיימות חממות טכנולוגיות וקרנות בבעלות משותפת, כאשר החממה מזינה את הקרן בפרויקטים טובים. בנוסף קיימות חממות תאגידיות של חברות תרופות או מכשור רפואי. המודל של קרן שהוקמה כדי להשקיע בחממה נפרדת - הוא חדש.

ברסקי: "מבחינת המשקיעים שלנו, הקרן מהווה אמצעי להשקעה במדע פורץ דרך, תוך ניצול מערכת קיימת שכבר עושה עבורנו את בדיקת הנאותות ובוחרת עבורנו את הפורטפוליו הכי משובח. ללא הקרן, המשקיעים שלנו לא היו יכולים להיחשף באופן מוצלח לחברות בשלב מוקדם כל כך: אין להם את המנגנון המאפשר לבחון ולבחור את החברות, וכל אחד מהם לבדו גם אינו מהווה משקיע תחרותי מספיק (מבחינת הון, ניסיון או קשרים) כדי שיועדף בהשקעה בחברות הכי פורצות דרך.

"המשקיעים יודעים שמי שלא מעורב בחברות פורצות דרך כבר בהתחלה, לא תהיה לו דריסת רגל במהפכה המדעית הבאה. בשלב שבו הטובות מבין החברות הללו תיפתחנה להשקעות חיצוניות, הן יהיו כבר יקרות מדי. לכן המשקיעים בקרן שלנו מעוניינים במודל הזה. המשקיעים יודעים שהמדע הבסיסי בתחום מדעי החיים בישראל, הוא ברמה גבוהה ביותר, ושבשילוב עם התמיכה הממשלתית, צומחות כאן חברות צעירות יוצאות דופן.

"כמו כן, חלק מן המשקיעים בקרן הן חברות תרופות גדולות, אך עדיין לא גדולות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה, והקרן מהווה עבורן דרך לשבת באותו שולחן עם החברות הללו ולחזק את הקשרים איתן".

"מימון במהירות"

מה מרוויחים מכך השותפים הקיימים בקרן - אורבימד, טקדה וג'ונסון אנד ג'ונסון? אלה גופים שיש להם הון כדי לבצע בעצמן השקעות המשך בחברות.

ברסקי: "כדי שחברות החממה ירוצו קדימה באופן תחרותי, הן זקוקות כבר בתקופת החממה, למימון נוסף מעבר למימון החממה (שעומד על כמה מאות אלפי דולרים בשנה - ג.ו). לפעמים הן זקוקות למימון הזה במהירות, ובמקרה כזה גם אם אורבימד, ג'ונסון וטקדה רוצות להשקיע את הסכומים הללו, תהליכי קבלת ההחלטות שלהם בהשקעה הם לא מספיק מהירים, ויהיה להם קשה לגייס מתוך הבית הון משמעותי נוסף לחברות חממה בעודן בחממה".

- בחממות אחרות, הזכיינים עצמם הקימו קרן נלווית לחממה, לצורך הזה.

קרת: "זכייני FutuRx החליטו להקצות סכום מסוים להשקעה בחממה וסכומים נוספים להשקעה בחברות הללו אחרי שהן בוגרות מן החממה. היכולת שלהם להשקיע דווקא במיזמי ארלי סטייג' בישראל היא לא בלתי מוגבלת.

"כמו כן, זכייני ומנהלי החממה רוצים לאפשר מצב שבו מקבלים לחממה גם חברות שלא כל אחד מן הזכיינים רואה את עצמו משקיע בהן בעתיד, חברות שאולי מתאימות יותר רק לאחד או שניים מן הזכיינים.

"עוד מניע הוא הרצון של הזכיינים בחממה, להביא אל החברות גופים נוספים , אשר מהווים מכפיל כוח מבחינת יצירת קשרים והזדמנויות לטובתן של אותן חברות. המשקיעים שלנו בקרן הם משקיעים שלא הייתה להם עד כה פעילות בישראל".

- מהו מבנה הקרן?

קרת: "מדובר בקרן הון סיכון קלאסית תחומה בזמן. בנק RMGlobal הוא גוף הניהול של הקרן והוא מתוגמל, כמו כל קרן הון סיכון, בדמי ניהול ואחוזים מההצלחה. ירון ואני מנהלים את הקרן יחד עם ברוס רוברטסון, השותף הבכיר ב-RMGlobal, ובכיר נוסף בבנק, טד מון.

"אנחנו משקיעים בחברות מחממת פיוצ'ראקס בלבד, אך לא מחויבים להשקיע בכל החברות. ההשקעה הראשונה תבוצע לרוב כבר בתקופת החממה, ואחר כך נוכל להשתתף כמשקיע מועדף בשלבים מאוחרים יותר. כל אחד מהמשקיעים שלנו בקרן יוכל להשקיע באופן עצמאי בחברות מתוך הקרן שיעניינו אותם במיוחד, בתנאים מועדפים".

- נהוג לומר שהשקעה בשלבים מוקדמים פחות מתאימה לקרן הון סיכון קלאסית עם מגבלת זמן אלא אם יש ברשותה סכומי כסף גדולים מאוד. המשקיעים הראשונים מדוללים אם אין להם יכולת להשתתף בהשקעות המשך והזמן עד האקזיט עשוי להיות ארוך.

קרת: "דברים משתנים בתחום הרפואי בשנים האחרונות. המשלם האמריקאי - חברת ביטוח או בית חולים - פחות מוכן כל לשלם על חידושים קטנים והוא משלם רק על חידושים פורצי דרך. בעקבות זאת גם חברות התרופות הגדולות קונות נכסים שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר. כל המשחק זז לשלבים המוקדמים יותר. זו הייתה גם הגישה של חיימוביץ' כשהחל לבנות את החממה. בנוסף לכך, בנינו את המנגנונים שנותנים לקרן ולמשקיעים בה יתרונות בהשקעה בסבבים עתידיים.

ברסקי: "אנחנו מאמינים שהשקעה בחברות של פיוצ'ראקס מצמצמת את הסיכון כי מדובר בחברות שכבר נבחרו על ידי הזכיינים, שהם גורמים שמבינים כל אחד בתחומו. כשמשקיעים שמים אצלנו את הכסף הם עושים זאת כבר מול פורטפוליו קיים של חברות שמהן אנחנו יכולים לבחור, ולא אל מול הלא-נודע. גישה כזו מתאימה לקאדר מסוים של משקיעים, אבל מי שזה מתאים לו, זה מאוד מתאים לו".

"יש התקדמות"

הקמת קרן ייעודית להשקעה בחברות של פיוצ'ראקס בוודאי משמחת את רשות החדשנות (המדען הראשי). קרן ההון סיכון אורבימד החלה לפעול בישראל ב-2012 בעקבות זכיה במכרז של המדען הראשי להקמת קרן בתמיכה ממשלתית להשקעה בתחום מדעי החיים. בעקבות הקרן הראשונה הקימה אורבימד קרן שניה בישראל, הפעם כבר ללא תמיכה, וכן את חממת הביוטק, יחד עם שני שותפים חדשים, ג'ונסון אנד ג'ונסון שהייתה פעילה באותה תקופה באופן ספורדי בארץ (ומאז שוב הגבירה פעילותה) וטקדה שזו הייתה השקעתה הראשונה בארץ. הפעילות הזו מניבה עוד עשרות מיליוני דולרים של השקעות בחברות ביומד בשלב המוקדם ביותר, ללא צורך בתמיכה ממשלתית כלשהי, ממשקיעים שרובם לא פעלו עד כה בישראל.

- מה הרקע של RMGlobal בישראל עד היום?

ברסקי: "הפעילות בארץ התחילה ב-2010, כשהצטרפתי לבנק כשותף מנהל לאחר שעשינו עסקה בה היתה מעורבת חברה ישראלית. אני ביולוג במקור, בוגר MBA מוורטון ועבדתי בתפקידים שונים בנוברטיס וכן בחברת הדיאגנוסטיקה הישראלית רוזטה ג'נומיקס. כשהוחלט להקים את המשרד ביבנה, גייסתי כשותף את אסף, שהוא רו"ח שעבד בעיקר במשרד סוארי".

קרת: "אני מביא את הידע בתחום הפיננסי. למדתי בהדרגה את תחומי הביומד וההשקעה בנכסים מוקדמים. הקשר היחיד שלי לפיתוח הוא שבצבא הייתי ממונה על פיתוח של מערכות מוטסות למטוס אפאצ'י. משם למדתי שכל פרוייקטי הפיתוח תמיד דורשים פי 3 כסף, זמן ומשאבי ניהול ממה שתוכנן".

ברסקי: "בארץ אנחנו בנק בוטיק שיש לו בכל רגע 2-5 לקוחות, עם עדיפות למספר הנמוך יותר. לא כל מה שעשינו גלוי, אך אפשר לתת כדוגמא את העבודה שלנו עם ביוליין, שנעזרו בנו בתחילת הדרך לייעוץ ואחר כך ליווינו אותם בעסקת ההשקעה ושיתוף הפעולה עם נוברטיס.

"דוגמא נוספת היא חברת Kahr Medical, לשם הגענו כבנקאים וגייסנו 15 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים חזקים, שפחות מוכרים בשוק הישראלי. אחר כך עשינו עבורם ייעוץ הן במיקוד של מוצר הדגל בהתוויות מסוימות והן סביב פלטפורמה טכנולוגית שהיה צריך להחליט אילו מוצרים רוצים להפיק ממנה. בשלב הזה הבורד החליט לקחת אותנו כיועצים אסטרטגיים לטווח ארוך, למימון כל העסקאות הבאות של החברה באופן בלעדי. אנחנו אוהבים לעבוד בשיטה הזו, כי זו הבעת אמון וגם כי כיף להכיר חברה לעומק במשך שנים".

במקביל לפעילותם העסקית, ברסקי וקרת פעילים בוועדה של IATI, ארגון תעשיות ההיי-טק, שתפקידה לעודד מעורבות בישראל של תאגידים בינלאומיים מתחום מדעי החיים. "יש התקדמות", אומר ברסקי, "אנחנו רואים עלייה במספר התאגידים שמעורבים בחממות הטכנולוגיות".

החברות בפורטפוליו של FuturX

Ice Therapeutics: תרופה לטיפול בכאבים עצביים ודלקות בדרכי השתן הנובעים מתנאי קור יוצאי דופן

MabTrix: נוגדן לטיפול במחלות מעי דלקתי

HepaRx:תרופה לסרטן שפותחה תוך שימוש במערכות חישוביות ייחודיות לפיתוח תרופות

ביומקס: מיקרוביום לתקיפה של חיידקים

מיטוכוניקס: טיפול בפרקינסון והנטינגטון

Protekt: הגנה מפני התדרדרות בזיכרון

XL Therapeutics: טיפול במחלות הנדירות Wiskott-Aldrich syndrome (WAS) ו-X-linked thrombocytopenia (XLT)המאופיינות בכשל חיסוני

XoNovo: טיפול במחלות ניווניות של המוח

עוד כתבות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"