"מדינת ישראל היא "מהמדינות הכי-הכי ריכוזיות בעולם" - כך אמר אתמול (ד') שר הכלכלה, אלי כהן, בפאנל שכותרתו "האם בית המשפט יכול להתערב בפירוק הריכוזיות במשק" בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
כהן הסביר כי אמירתו הנחרצת מבוססת על נתונים שנאספו לאחרונה ויפורסמו בשבועיים-שלושה הקרובים. עוד אמר כי ניתן להגדיר את הריכוזיות כ"זיהום אוויר" שפוגע בכולם, והוסיף כי נתח השוק של שלושת השחקנים הכי גדולים הוא כל-כך גדול, שהצרכן הישראלי משלם 19% יותר מחברו האירופאי.
"בשוק הישראלי יש גופים שיוצרים יתרונות לגודל, אבל בשביל משהו אחר מתחרות - העלאת מחירים. הם הגיעו למסקנה שעדיף להם למכור פחות ולהרוויח יותר. יצרנים, יבואנים, קמעונאים - כולם משתפים פעולה כדי לגזור קופון על הצרכן הישראלי. מנצלים את זה שישראל היא בעצם אי מדיני נטולת יחסי מסחר עם שכנותיה", אמר כהן והצהיר כי יטפל בכשלי השוק, "בצורה ברורה, כדי שהצרכן הישראלי יפסיק להיות 'פראייר'".
לדבריו, המשימה לעצור את המונופולים הגדולים במשק, נתונה לפתחו של המחוקק. "הממשלה צריכה לחוקק את מה שנדרש כדי לעצור את המונופול, ואם צריך לשנות את ההגדרה ל'שליטה' - נשנה. ההגדרה צריכה להיות 'כוח משמעותי' ולא אחזקה של 50% - זו הגדרה אנכרוניסטית. גם שליטה ב-20%-30% מהשוק עדיין מאפשרת לגבות מחירים גבוהים".
בסוף דבריו הודיע שר הכלכלה על מינויו של דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, לתפקיד יו"ר הרשות להגנת הצרכן וסחר חדש, וכן סיפר על השאיפות לעתיד.
"טראמפ מדבר על הורדת מסים ל-15%, אבל אנחנו נמצאים בהפחתה הכי גדולה בעשור האחרון - מס היצואנים עומד על 16.5% ולא 23%. הפחתנו בבסיס התקציב. כל שבוע אנחנו פותחים מפעלים חדשים, ואנחנו רוצים שיהיה עיסוק בפתיחת חברות חדשות במקום בפירוקים", אמר כהן.
עוד הוסיף השר ואמר שכיום ישראל ממוקמת במקום 21 מבחינת תל"ג לנפש, כאשר השאיפה היא להיות במקום 15 בעולם תוך 5 שנים, וזה אפשרי במיוחד נוכח השפל ברמת האבטלה. "כל מפעל שנפתח מקצר את התור ל-MRI (כי מגדיל את מספר המכונות, מ' ר')", אמר.
"גם עורכי הדין ייפגעו"
בהמשך לדבריו של שר הכלכלה, מחה עו"ד רועי כהן מארגון לה"ב, נציג העסקים הקטנים בפאנל, כנגד הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, כי תקבע מדיניות חדשה בנוגע להכרזה על מונופולים, לפיה הרשות תחדול מלהכריז כך על חברות מסוימות. לדבריו, "43 אלף עסקים נסגרו ב-2016, כי אף אחד לא אמר 'תעצרו את הטירוף הזה (את המונופולים - מ' ר')'. בסוף גם עורכי הדין ייפגעו. רק 40 עורכי דין בארץ ייצגו את כולם".
בהמשך הפאנל התייחסה עו"ד חגית בולמש ממשרד עו"ד פרל-כהן, חברת ועדת ההגבלים העסקיים בלשכה, לביורוקרטיה ולרגולציה בישראל כגורם חוסם עסקים, ולמעשה חוסם תחרות. "אנחנו מקום 52 בקלות עשיית עסקים. מקום אחרון בממכר סחורות של OECD, והכול בגלל רגולציה", אמרה. "רשות ההגבלים העסקיים המליצה שלא להקים חברות פרטיות בתחום תחנות הדלק כי לוקח שנים שנים להוציא רישיון, אז עדיף לתת לחברה קיימת שיודעת להתמודד עם הרגולציה".
עוד טענה בולמש כי יש גופים שיודעים "להגיע לרגולטורים שיחסמו את התחרות".
טיפול רק בסימפטומים
בשעה שחלק מהדוברים סברו כי רק בית המשפט בהתערבות "אמיתית" יוכל להעניק סעד בנושא הריכוזיות, הצביע עו"ד מאיר לוין - המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, שרבים מהנושאים שנדונו מסורים לפתחו - על הרגולציה ככשל המרכזי: "חוק הריכוזיות מטפל רק בסימפטומים. הוועדה (למניעת ריכוזיות) איבחנה והניחה התשתית לחוק הריכוזיות - פרק הקצאת הנכסים, פרק הפירמידות וההפרדה בין הריאלי לפיננסי. אבל ממה נובעת המחלה? מתהליכים ארוכי שנים במשק הישראלי".
לדעתו, הרגולציה יכולה להביא לכך שזיכיון או רישיון יינתנו לעשרות שנים, וכן שהתנאים שבזיכיון או הרישיון יאפשרו כוח מיקוח גדול מדי מול הממשלה. "אנחנו הרגולטורים אפשרנו לחברת דלק לשלוט בזכויות הנפט הגז והמים. אפשרנו לחברה להחזיק רישיון בהתפלה לצד זיכיון בחיפוש נפט", אמר.
עוד לוין סיפר לנוכחים על יוזמות לפתרון הבעיה. לדבריו, "ישנם פתרונות מימון המונים - PPP - ולאחרונה קמה ועדה של שר האוצר ושרת המשפטים שמטרתה לבחון הקמת בורסה לעסקים קטנים. חלוף הזמן מחייב לבחון את מגבלות הרגולציה, מבלי לגרום לתנועת מטוטלת קיצונית מדי".