יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, ממשיך לקרוא למעורבות ממשלתית רבה במאמצים לשיפור מצב שוק ההון בישראל, ובייחוד שוק המניות בבורסה המקומית, תוך שהוא מבקש לבצע רביזיה במיסוי בשוק ההון. "הגיע הזמן לעשות אפליה מתקנת לטובת חברות שקופות ומפוקחות, ואפליה מתקנת לטובת משקיעים בני"ע נסחרים בבורסה בכלל, ומשקיעים מוסדיים בפרט, באמצעות תמריצי מס למשקיעים ולחברות שרושמות למסחר מניותיהן", אמר היום האוזר בכנס אתגר הפנסיה בישראל ובעולם שהתקיים בקריה האקדמית אונו.
הוא פירט כיצד לעשות זאת: "הוראת שעה ל-5 שנים למתן פטור על סך 60 אלף שקל בשנה (5,000 שקל לחודש) מרווחי הון, בדומה לפטור על השכרת דירה, כאלטרנטיבה להשקעה בנדל"ן, הוראת שעה לשנה להורדת מס מ-30% ל-15% ליזמים שינפיקו בבורסה, ואפשרות לפתיחת חשבון השקעה לגיל פרישה לציבור במסגרת דומה לקופת גמל להשקעה".
צו השעה של היו"ר האוזר
האוזר, שתולה תקוות רבות בשינוי מבנה הבעלות בבורסה שכבר עבר את הכנסת, קרא שוב ל"שביתת נשק של רגולטורים", תוך שאמר בנאומו כי "אפליה מתקנת יכולה להיות, בדרך של תמריצי מס למשקיעים המוסדיים שמשקיעים בבורסה, ו/או לחברות שרושמות למסחר מניותיהן, או בדרכים אחרות", והדגיש: "הקלות מס בשוק ההון הן צו השעה". לדבריו, "הן תעודדנה פעילות בשוק ההון, ולהערכתי, אף תגדלנה את ההכנסות למס הכנסה. אני סבור שבעת הזו ניתן ליזום הוראת שעה להקלות במס על רווחי הון בבורסה.
הוא גם תקף את הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור ואמר כי "המשקיעים המוסדיים הישראלים, שמרכזים את ניהול חסכונות הפנסיה שלנו, אינם משקיעים מספיק בחברות בבורסה ואינם משקיעים מספיק בחברות טכנולוגיה ובחברות קטנות ובינוניות מסיבות שונות. מדוע הם אינם שותפים למאמץ הממשלתי לתמוך בחברות קטנות ובינוניות?".
האוזר שב והעמיק בביקורתו על המוסדיים ואמר ש"הם יטענו שהסיבה היא היעדר נזילות בחברות קטנות ובינוניות, אבל ממילא חלק ניכר מנכסיהם מושקע בנכסים לא נזילים. מדוע הם לא משקיעים בחברות טכנולוגיה, בזמן שהמקבילים שלהם בעולם עושים זאת? זו לדעתי חולשה אמיתית של המשקיעים המוסדיים הישראלים".
הוא הוסיף בהקשר זה כי "זה מצב לא סביר שהחוסכים הישראלים לא יכולים ליהנות מפירות ההצלחה של חברות כמו מובילאיי, וויקס ושכמותן. זה מוזר שהמשקיעים בחברות טכנולוגיה הם משקיעים זרים בעיקר. זה מוזר שהחסכונות שלנו אצל המשקיעים המוסדיים, שמקבלים מיליארדי שקל בחודש שהמחוקק סידר להם באמצעות חובת חיסכון פנסיוני, לא מפתחים את המיומנות הזו במדינת הסטארט-אפ. זה מוזר שחברות הטכנולוגיה מקבלות מחירים גבוהים יותר בחו"ל".