חיים בר און / צילום: ארכיון פרטי
היום, 6 ביוני 2017, הוא יום השנה ה-73 ל-Day-D, יום הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי, ויום ההולדת ה-73 של חיים בר און ז"ל, אבא של אחי אמיר ושלי, והמו"ל של "גלובס".
השנה החולפת הייתה פרק עתיר דרמה בסיפור של "גלובס" ושל משפחתי הכרוכים יחדיו בסיפור הגדול בהרבה שמתחיל בהסדר הקיבוצים בשנת 1983 ומסתיים בנפילת האימפריה העסקית של השותף של אבי, אליעזר פישמן.
הפרק הזה ממשיך ומתהווה בימים אלה ממש, באולמות בתי המשפט, בחדרי הישיבות של מאות עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס, באינספורישיבות הדירקטוריון של עשרות החברות העסקיות הכרוכות יחד באותה פרשה, בבתיהם של אלפי העובדים באותן חברות שחייהם וחיי בני משפחתם מושפעים כל
כך מדפי ההיסטוריה האלה הנכתבים כעת, ובמאות עמודי העיתונות, שידורי הרדיו וכתבות הטלוויזיה שעוסקים מדי יום ביומו בנושאים האלה.
לפני כשלושה שבועות שמחנו, משפחתי ואני, בהחלטת בית המשפט העליון שאישר לנו לרכוש את מניותיו של אליעזר פישמן בחברת מוניטין, החברה שאבי ייסד, שבתוכה בנה וטיפח את עיתון "גלובס" ואת עובדיו. מעניין ומפתיע היה לקרוא באותו פסק דין כי במסגרת שיקוליו הכיר למעשה בית המשפט העליון הכרה ייחודית בזכות אבות כשיקול, ובשפתו: "הזיקה המיוחדת של משפחת מייסדי העיתון".
אי-אפשר לסכם כעת את כל מה שקרה ועדיין קורה בתקופה הזו, אבל אפשר כבר לומר שרכישת מניות פישמן בחברת מוניטין בידינו, בעסקה יושלם עוד החודש, היא הבעת אמון בחברה הישראלית, בכלכלה הישראלית, וביכולת של "גלובס", ככלי תקשורת, להגדיר וליישם את תפקידו כגורם ששואף ודוחף לשיפור מתמיד של המציאות שבה אנחנו חיים.
