איך ניתן לאכוף פסק דין בגירושין/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אלפי ישראלים עובדים כיום בחברות סטארט-אפ, המתגמלות את עובדיהן באופציות, בנוסף או במקום תשלום שכר. אופן חלוקת אופציות אלה בין הסטארט-אפיסט ובן או בת זוגו בעת הגירושים מעמיד אתגר לא פשוט בפני בתי המשפט לענייני משפחה.
חברת ווייז, לדוגמה, החלה את דרכה בשנת 2007 כחברת סטארט-אפ, אשר לדברי מייסדה, קרנות הון סיכון "לא רצו לגעת בה עם מקל". באותה עת שווי האופציות שהחזיקו בידיהם העובדים היה אפסי. בשנת 2010 החברה גייסה הון של 25 מיליון דולר, ושווי האופציות עלה בהתאם. בשנים לאחר מכן נעשו עוד סבבי גיוס שונים, עד שבשנת 2013 חברת אפל הציעה לרכשה בשווי של 400 מיליון דולר. את הסוף כולם יודעים - החברה נמכרה מספר חודשים לאחר מכן תמורת סכום שעבר את מיליארד הדולרים.
מה מגיע אם כן לבן זוג של עובד החברה אם נפרדו טרם המכירה?
על-פי חוקי יחסי ממון, בעת גירושים, בן זוג של עובד זכאי לשווי מחצית מהאופציות שקיבל העובד בזמן חייהם המשותפים. בדרך-כלל מדובר על תשלום כספי שיועבר מידי העובד לבן זוגו, ולא בהעברת מחצית האופציות בעין, מאחר שיתר השותפים בחברה לא רואים בעין יפה את הרעיון שאדם חיצוני, ולאחר הגירושים אולי אף עוין, יחזיק במניות של החברה.
אם כך, עולה השאלה לפי איזה מועד ייקבע שווי האופציות, המועד בו נפרדו הצדדים, המועד בו האופציות הפכו ברות-מימוש או המועד בו נמכרה החברה. פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון ניסה לתת תשובה למחלוקת זאת.
על-פי לשונו הפשוטה של החוק, שווי הנכסים לחלוקה בין בני הזוג נבדק במועד הקרע, כלומר הפרידה של הצדדים, אולם במקרה של אופציות, בחירת מועד זה עלולה לגרום לעיוות דין לשני הצדדים. ראשית, קשה לתת הערכה לשווי אופציות של חברת סטארט-אפ במועד אקראי עבורה, שהוא מועד גירושיו של העובד. מדובר בחברות שאינן נסחרות, אין להן שווי שוק ברור (ככל שהן נמצאות בשלב מוקדם יותר, השווי שלהן יכול להיות אפסי), והתנודתיות רבה בין שווי האופציה יום לפני גיוס כספים ממשקיעים לבין היום שאחרי.
במקרה הטוב, למועדים אלה ממילא אין קשר למועד הגירושים. במקרה הפחות טוב, העובד, המצוי יותר בתחזיות החברה, עלול לכוון את מועד הקרע לתאריך מוקדם ממועד גיוס או מכירה צפויים.
כך או כך, נוצר חוסר צדק בשומת השווי למועד הקרע, במיוחד במקרה שבו בן הזוג עשה ויתורים מרחיקי לכת כדי לאפשר לעובד להצטרף לחברת סטארט-אפ, על כל הכרוך בכך, לרבות ירידה בהכנסה החודשית של העובד לעומת השכר בחברה גדולה, ויתור על הטבות נלוות שניתנות בחברות גדולות, שעות עבודה ארוכות מאד ואולי אף ויתור על קידום וקריירה של בן הזוג. הקרבה זאת נעשתה על-ידי בן הזוג לטובת חלום הרווח הפוטנציאלי הגדול של החברה בעתיד, וכפי שהיה שותף בחלק הקשה של עבודת ההקמה, הוא זכאי להיות שותף גם בהצלחה.
ניסיון זה ליצירת איזון בין מידת ההשקעה שנדרשה מבן הזוג בחיי הנישואים לעובדה שמי שיזכה בסופו של יום ליהנות מהפירות לאחר הגירושים הוא העובד, דומה לפיתוח המשפטי של פיצוי בגין "נכסי קריירה". בשני המקרים מוותרים על היתרון של סיום חלוקת כל ענייני הרכוש בזמן הגירושים עצמם, לטובת חלוקה הוגנת יותר בעתיד.
יש לזכור כי דחיית מועד תשלום שווי מחצית האופציות למועד מאוחר יותר ממועד הקרע יכולה לעבוד במקרים מסוימים דווקא לטובת העובד ולא לטובת בן הזוג. כאשר לאופציות יש שווי תאורטי למועד הקרע, אך האופציות אינן ניתנות למימוש, העובד יתקשה לגייס כסף מזומן לשלם לבן הזוג, בעוד שהוא עצמו עוד לא זכה לראות אגורה מההשקעה.
כמו כן, לא ניתן להתעלם מהמציאות העגומה לפיה שווי האופציות המשוער של חברה למועד הקרע יכול לא רק לעלות אלא גם לרדת, ואז אין צדק גם במצב שבו בן הזוג יקבל לידיו כספים משווי תאורטי, שלא התממש.
לפיכך, ניתן למצוא הגיון רב בפסק הדין החדשני של בית המשפט בראשון-לציון, אשר קבע כי בת הזוג תקבל אחוזים משווי האופציות אם וכאשר ימומשו בעתיד על-ידי העובד, כחלק יחסי של תקופת החיים המשותפים, מתקופת אחזקת האופציות הכוללת, ובקיזוז ההוצאות הנלוות למימוש האופציות, לרבות מיסוי.
נדרש כאן מתן אמון בעובד, מתוך הנחה שהוא יבחר לממש את האופציות במועד האופטימלי, כדי למקסם את הרווח גם עבורו, ועד למימוש, העובד יחזיק באופציות עבור בת זוגו כנאמן. בדרך זאת בת הזוג שותפה הן לסיכוי שההשקעה בסטארט-אפ תשתלם, והעובד ישלם לה את הרווח האמיתי - והן בסיכון שהחברה תיכשל, ואז נמנע המצב שבו העובד שילם לה אחוזים מכספים, שבסופו של יום הוא כלל לא זכה לקבל.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il