גבי מגנזי / צילום: אביגיל עוזי - ידיעות אחרונות
כ-64 מיליון שקל, יאכטה העוגנת באי רודוס ביוון, יגואר שנת 2012, שני רכבי מרצדס בנץ שנת 2012 ו-2014 ואאודי 2012, מספר מגרשים ונכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים, מיליונים נוספים שמופקדים בקופות גמל וקרנות השתלמות וניירות ערך בכמה חברות - אלה הם רק חלק מן הנכסים של הקבלן גבי מגנזי אותם תפסה המדינה לצורכי חילוט במסגרת חקירתו בחשד לביצוע עבירות כלכליות בהיקפים גדולים במסגרת פרשת "תיאום המחירים" במכרזי בנייה, תשתית ורכש בעיריית שוהם.
המדינה מעריכה את היקף העבירות שביצע מגנזי בסך של כ-290 מיליון שקל, ואת שווי רכושו התפוס בהיקף של כשלישי מכך בלבד - סך של כ-100 מיליון שקל.
כעת מבקש מגנזי את שחרור הרכוש שנתפס, בטענה כי המדינה פעלה באופן לא ראוי כאשר ביקשה את הארכת צווי התפיסה של רכושו, 48 שעות בלבד בטרם פג תוקף צו התפיסה הקודם, ובפועל ביצעה "מחטף" של החלטה שיפוטית.
בשבוע שעבר הודיעו פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים למגנזי, הבעלים של החברה הציבורית אברות וכן של חברת מגנזי תשתיות; למהנדס גיל שולדנפריי; למזכירת החברה הכלכלית לשוהם, לילך הירש; למנכ"ל חברת הבנייה דניה סיבוס, רונן גינזבורג; ולקבלנים נוספים; כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בפרשת "תיאום המחירים" במכרזי בנייה, תשתית ורכש בעיריית שוהם.
למגנזי, שולדנפריי והירש מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במירמה, זיוף מסמך, מירמה והפרת אמונים, עבירות לפי חוק ההגבלים, עבירות לפי חוק לאיסור הלבנת הון ועוד - כל אחד לפי חלקו. לחשודים הנוספים - בהם גינזבורג, מיכאל בראשי וחברת זלמן בראשי, ניר עפרוני ולחברת רולידר ואחרים - מיוחסות עבירות לפי חוק ההגבלים, חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.
נדגיש כי החברה הציבורית אברות אינה מעורבת ואינה חשודה בדבר.
עם פתיחת החקירות נגדו ומעצרו, הוצאו צווים שיפוטיים לתפיסת רכושו של מגנזי לצורך הבטחת חילוט עתידי - אם יורשע בעבירות שיוחסו לו - ובוצעו תפיסות של כל הרכוש בהתאם לצווים.
ביוני אשתקד - כחצי שנה לאחר שהוטלו צווי התפיסה הראשוניים - ולאחר משא-ומתן ארוך, הגיעו בא-כוחו של מגנזי, עו"ד ז'ק חן, והמדינה להסכמה בנוגע לשווי והיקף הרכוש שיוותר בידי הרשויות - הסכמה אשר תוקפה פקע ביום שישי האחרון. בנסיבות, 48 שעות בטרם פקע צו התפיסה של הרכוש, פנתה המדינה, באמצעות עו"ד אורי פרייסמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, לבית משפט השלום בראשון-לציון, בבקשה להאריך את תוקף צו התפיסה של רכושו של מגנזי.
במסגרת הבקשה פירטה המדינה את הרכוש אשר נתפס, וכתבה, בין היתר, כי בידי המשטרה מזומן בהיקף 53.8 מיליון שקל, כספים בסך כ-8.7 מיליון שקל ו-9 צ'קים דחויים לפקודת מגנזי תשתיות בסך כ-1.35 מיליון שקל המופקדים בקרן החילוט; מגרשים ובניין הרשומים על-שם גבי מגנזי או מגנזי תשתיות; וכן כלי רכב מסוג יגואר, מרצדס ואאודי וכלי עבודה של החברות, ובהם מחפרון, מערבלי בטון ועוד.
עוד ציינה המדינה כי תפסה, באמצעות הרשויות ביוון, יאכטה הרשומה על-שם מגנזי באיי הבתולה הבריטיים, העוגנת באי רודוס; מניות ונכסים נוספים.
לטענת המדינה, "היקף עבירות הלבנת ההון בהן חשודים מגנזי והחברות שלו עומד על לפחות 290 מיליון שקל, בעוד שווי התפוסים עומד על כ-100 מיליון שקל, כשליש מהיקף העבירה".
נוכח פקיעת ההסכמה בנוגע לרכוש התפוס, ביקשה המדינה צו זמני להארכת תקופת תפיסת הרכוש עד להחלטה סופית - ובית המשפט נעתר לבקשה.
על החלטה זו ערער מגנזי לבית המשפט המחוזי, בטענה כי המדינה עשתה "מחטף" כאשר ביקשה את הארכת צווי התפיסה. "פניית המשיבה (המדינה, א' ל"ו) להארכת תוקף תפוסים, כשנה וחצי לאחר מועד תפיסתם המקורי וכ-48 שעות לפני פקיעת הצו - כמוה, הלכה למעשה ומכל בחינה שהיא - פנייה לאחר המועד החוקי להמשך תפיסת הנכסים", נכתב.
לטענת סנגורו של מגנזי, עו"ד חן, לאחרונה הורה בית המשפט העליון כי חרף העובדה שלמאשימה מוענקות סמכויות רחבות-היקף לחילוט כספי חשודים בעבירות כלכליות מכוח משטרים נורמטיביים מקבילים, הרי שמן העבר השני על המדינה לפעול במידתיות ובמשנה זהירות ביחס לפגיעה בקניינו של חשוד, שעומדת לו חזקת החפות, ואף טרם הואשם בביצוע העבירה; וכי עליה לזכור כי אכן קיים שעון בחדר החקירות, ואף באולמו של בית המשפט.
לטענתו, במקרה של מגנזי הפרקליטות הייתה מודעת היטב לכך שההסכמה אליה הגיעה עם מגנזי תקפה לשנה בלבד, ואולם, על אף האמור, לא זירזה עצמה בהגשת בקשה להארכת התפוסים, עד לרגע האחרון.
"המאשימה מתנהלת כאילו אין שעון בחדר החקירות, כאילו אין שעון באולמו של בית המשפט הנכבד, ומבלי להתחשב בפגיעה האנושה בקניינו של חשוד", נכתב בערר.