גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבנקים חייבים להשתנות, אין להם ברירה, כולם מבינים את זה"

בפאנל "פיננסים הדור הבא" במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס", ניסו המשתתפים לשרטט את עתידם של מערכות הבנקאות והביטוח ■ "אין מצב שהבנקים לא יהיו בעולם הזה, זה יכול להביא לשירות טוב יותר"

משתתפי המושב / צילום: שלומי יוסף
משתתפי המושב / צילום: שלומי יוסף

עולם הפינטק, ובעיקר סטארט-אפים הפועלים בתחום הפיננסים, משנה במהירות את תחום הבנקאות, ולאחרונה גם את תחום הביטוח. בעתיד הלא רחוק נוכל כך נראה לבצע הרבה מאוד פעולות בקצב מהיר הרבה יותר מהיום, כולן כמעט מהטלפון הנייד שלנו.

לאן הולך ענף הפינטק ומה ההתפתחויות הצפויות בו בעתיד הקרוב והרחוק יותר, בארץ ובעולם? אילו מגמות מובילות את התחום, ומה עתידה של מערכת הבנקאות? על שאלות אלה ואחרות ביקשו לענות המשתתפים בפאנל "פיננסים הדור הבא" שנערך בוועידת שוק ההון של "גלובס" שהתקיימה בשבוע שעבר.

בפאנל השתתפו עידן בן נאים, סמנכ"ל מנהל חדשנות בפסגות; ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות לניירות ערך; מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי; רון שפרינצק, סמנכ"ל חטיבת אנטרפרייז במיקרוסופט ישראל; ורו"ח איתן ים, שותף פינטק ב-BDO זיו האפט. הנחתה את הפאנל עירית אבישר, כתבת הבנקאות ב"גלובס".

מנהל חטיבת פינאקל בחברת אינפוסיס, המפתחת תוכנות למערכת הבנקאית, סאנאט ראו (Sanat Rao), פתח את הפאנל במצגת וציין כי "הבנקים חייבים להשתנות, פשוט אין להם ברירה. מי שלא יתקדם ויאמץ טכנולוגיות חדשות, יישאר מאחור. החדשות הטובות הן שכולם מבינים את זה ופועלים בכיוון.

"הדבר הקל ביותר זה לדחות ולעכב השקעות, אבל אין להם ברירה ועדיף לפעול מוקדם יותר. בעבר הבנקים חשבו שהתחרות מגיעה מהבנקים האחרים, אבל כיום זה כבר לא כך. היום, ויותר מכך בעתיד, התחרות תגיע מהרבה מקומות אחרים", הוסיף ראו.

- מה מצב הפינטק בישראל?

איתן ים: "בישראל יש היום כ-500 חברות בתחום הפינטק, והפעילות ענפה מאוד. גם כאן, ישראל, בדומה לתחומים אחרים בהיי-טק, שומרת על מובילות".

- איך מתייחסים לתחום ברשות ני"ע?

גור גרשגורן: "יש כאן אתגר ללא ספק, כי זה תחום דינמי ומתפתח במהירות. צריך לייצר תשתית שתאפשר את הקידמה, אבל צריך גם לדאוג למזעור הסיכונים".

- מהם הטרנדים כיום בתחום?

רון שפרינצק: "אנחנו במיקרוסופט רואים מספר מגמות - הראשונה היא שיותר ויותר ארגונים בתחום הפיננסים משקיעים בדיגיטל. מגמה נוספת היא שהיום מבינים בבנקים הגדולים שהתחרות כבר לא מגיעה רק מבנקים אחרים אלא גם מגופים חוץ בנקאיים. המגמה השלישית נוגעת למידע, וכאן יש כמה אלמנטים: רגולציה, התפוצצות המידע והיכולת להסיק מסקנות על הלקוח, עולמות הביג דאטה".

"הבנקאות תשרוד, הרובוטים ייעצו"

- יש כאלה שאומרים שהבנקים ייעלמו בתוך 10-20 שנה. אתם חוששים מתרחיש כזה?

מיכל קיסוס הרצוג מלאומי: "אנחנו בהחלט מבינים שהעולם משתנה ולא רק בתחום הפינטק. אם הבנקאות המסורתית לא תשתנה, לא נהיה רלוונטיים. מעניין את האנשים חוויית משתמש, ערך מוסף, מהירות ועוד... האחריות שלנו היא לענות על הצרכים של הלקוחות. אז כל עוד ניתן ללקוח הצעת ערך טובה מהמקום שלו, הבנקאות תשרוד".

עידן בן נאים מפסגות נשאל כיצד הם פועלים בתחום, והשיב כי "יש לנו בעיות דומות לאלו של הבנקים, כשאצלנו הפוקוס קצת שונה. לא מדובר בדרך כלל על פעולות יומיומיות, אלא מפגשים של פעמיים בשנה למשל. אנחנו כמובן פתוחים לכל הצעה של חברת פינטק, שיכולה להציע לנו שיפור או שכלול בחוויית לקוח".

- אתה רואה מצב שרובוטים יחליפו מנהלי השקעות?

בן נאים: "ברור שאיפה שהחלטת ההשקעה מבוססת הרבה מאוד דאטה, הרובוט יעשה את זה בצורה מאוד יעילה. אבל כיום אנחנו עדיין במצב שהרובוטים הם תומכי החלטה בלבד, וקשה לי לראות את זה משתנה בקרוב. עם זאת, אני רואה את המגמה הזאת מתחזקת, והרובוטים ימשיכו למלא תפקיד מרכזי יותר ויותר בייעוץ ההשקעות".

- יש בנקים שכבר פועלים בתחום?

קיסוס הרצוג: "אנחנו בודקים את התחום. זה כבר כאן וקורה בעוד הרבה תחומים, לא רק בהשקעות. אין מצב שהבנקים לא יהיו בעולם הזה, זה יכול לגרום לשירות טוב יותר. כנראה שבסופו של דבר ייווצר מודל היברידי. הסניף והאדם לא ייעלמו, אבל הם ישתלבו במתן השירותים ללקוחות ביחד עם הרובוטים".

שפרינצק: "כבר היום מיקרוסופט מספקת סייעת אישית רובוטית. התחום הזה מתפתח חזק ומהר מאוד".

ים: "כל הרגולטורים מכוונים לטכנולוגיה, אבל היא רצה קדימה והם לא תמיד יכולים להיערך לשינויים במהירות. כמובן שצריך להאיץ תהליכים כי זמן שווה כסף, ולפעמים בתוך כמה חודשים אתה לא רלוונטי".

לאזן בין פרטיות לשימוש במידע

שפרינצק נשאל: איך אתם רואים את ישראל לעומת העולם בתחום הרגולציה? ולדבריו, "מנקודת הראות שלנו במיקרוסופט, האיחוד האירופי מגדיר את הכללים. יש התקדמות בארץ אבל אנחנו לא לגמרי שם - באירופה ובארה"ב הרגולציה מתקדמת יותר, ומאפשרת דברים שכאן עדיין לא מתאפשרים".

- יש חסמים לבתי השקעות?

בן נאים: "צריך להבין שהרגולטורים שלנו, של בתי ההשקעות, שונים מאלה של הבנקים. משרד האוצר פרסם לפני מספר חודשים את החזון הדיגיטלי, אבל זה עדיין רק חזון. יש עוד דרך ארוכה לעבור. הבשלות קיימת ללא ספק".

ים: "הבנקים בעצם התחילו ומובילים את מהפכת הדיגיטל, כי זה צורך יומיומי וגם חוסך להם בהוצאות בטווח הארוך. הממשקים של הבנקים מול הלקוח הם הרבה יותר אינטנסיביים לעומת חברות ביטוח למשל, שם נוצר מגע עם הלקוח בדרך כלל פעם בכמה חודשים או אף פעם בשנה".

- ים נשאל מה אומרת למעשה חדשנות דיגיטלית בביטוח, והשיב כי: "חברות הביטוח הולכות בעקבות הבנקים ומאמצות את תחום הפינטק, כמו למשל שימוש בביג דאטה כדי לתפור חליפת ביטוח אישית ומתאימה לנהג מסוים. הרי הסיכון היום הוא בעיקר בנהג ולא ברכב. זה תהליך שנמצא בראשיתו. בגלל המורכבות של המוצרים, יכול להיות שצריך מנגנון משולב, כלומר שילוב של היכולות של היזמים עם הצרכים של חברות הביטוח".

קיסוס הרצוג: "אנחנו רואים שלקוחות דיגיטליים נאמנים יותר, מרוצים יותר והרבה יותר פעילים. וזה חוצה מגזרים וגילאים. בניגוד לדעה הרווחת, גם מבוגרים, אפילו בגילאי 70 פלוס, פעילים ושמחים לעבור לדיגיטל".

שפרינצק: "היום כבר ידוע שהסגמנטציה צריכה להיות הרבה יותר מדויקת. פילוח חדש על בסיס ביג דאטה".

- באירופה ייכנסו בשנה הבאה תקנות חדשות שצפויות להגביל מאוד את תחום הביג דאטה. זה לא יעכב את ההתפתחות?

שפרינצק: "לדעתי לא. יש כאן ניסיון לעשות איזון בין שמירה על פרטיות לבין שימוש בנתונים שיש לנו על הלקוח".

וגתית גור גרשגורן סיכמה כי "כולנו נמצאים על איזשהו עקום למידה, ומנסים לאזן בין השמירה על הלקוחות והצרכים שלהם לבין מתן חבל לחברות הפיננסים, הקטנות והגדולות, להתקדם ולהציע שירותים חדשים".

פאנל

"פיננסים הדור הבא"

משתתפים: עידן בן נאים, סמנכ"ל מנהל חדשנות בפסגות

ד"ר גיתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות ניירות ערך

מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי

רון שפרינצק, סמנכ"ל חטיבת אנטרפרייז במיקרוסופט ישראל

רו"ח איתן ים, שותף פינטק, BDO זיו האפט

מנחה: עירית אבישר, כתבת בנקאות ב"גלובס"

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"