גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלוג: יש בארץ שתי כלכלות; 9% מהעובדים מושכים את האחרים

לפי ניתוח של בנק ישראל, רוב השכירים במשק מועסקים במשרות שהשכר והפריון בהם נמוך, ורק מעט מושקע במו"פ של תעשיות שאינן היי-טק

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

כלכלת ישראל היא למעשה שתי כלכלות שונות שהפערים ביניהן הולכים וגדלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ויוצג הערב (ב') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שתציג את הממצאים, ממשילה את ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם שמושך קרונות מיושנים ומקרטעים.

יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "התזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאוד לישראל. לדבריו, שתי הכלכלות - כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות, כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית.

שתי הכלכלות הן בעלות צורכי רגולציה, מימון, וכוח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והמשימה הקשה ביותר היא ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

הקטר החדיש שעליו מדברת פלוג הוא סקטור ההיי-טק הישראלי, הכולל כ-5,000 חברות סטארט-אפ המתאפיינות בחדשנות ובדינמיות, המקנות לישראל דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים; היא מתאפיינת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, בתעשיית הון סיכון מפותחת ועוד. תורמים לכך האתגרים העומדים בפני ישראל, לדוגמה האיומים הביטחוניים, שהיו זרז ליצירת תעשיית הסייבר, או איום המחסור במים, שהוביל לפיתוח טכנולוגיית הטפטוף, ההתפלה או השימוש במים מושבים, שכיום הם מקור ידע בכל העולם.

רוב עובדי ההיי-טק - במרכז

על פי הנתונים, ישראל מובילה בשיעור המועסקים בענפי ההיי-טק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות OECD; בהשקעות הון סיכון כאחוז מהתוצר ובערך המוסף של ענפי טכנולוגיית המידע מתוך התוצר - הן בסחורות והן בשירותים.

כמעט מחצית מהמועסקים בהיי-טק הם בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים; כרבע מועסקים בתחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, קרוב ל-15% במחקר מדעי ופיתוח, והיתר בשירותי תקשורת, ייצור תרופות, שירותי מידע ועוד.

המועסקים בהיי-טק, ברובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ. במחוז המרכז, שבו מתרכזים רוב המועסקים בענף, הם מגיעים ל-15% מסך העובדים. משקל משרות ההיי-טק בת"א ובמרכז נותר יציב, כ-60%, ב-20 השנים האחרונות.

ואולם בנאומה הערב צפויה פלוג להדגיש כי "למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק". 90% המועסקים האחרים הם הקרונות החבוטים והמיושנים במשל הרכבת של נגידת בנק ישראל. הם מועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר, ובולט המספר הגדול יחסית של עובדים בענפי האירוח והמזון, המינהל והתמיכה, שבהם השכר נמוך וגם פריון העבודה נמוך.

ההשקעה במחקר ופיתוח, הגבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההיי-טק, המוצרים והשירותים, ורק מעט מושקע במחקר ופיתוח בתעשיות שאינן היי-טק.

הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מפעילה מסלול תמיכות במו"פ בתעשייה מסורתית לפיתוחים חדשים בתעשיית הייצור ולשדרוג תהליכי הייצור, אבל בשנים האחרונות מענקיה לתעשייה מסורתית עומדים על 5% בלבד מסך המענקים.

בנוסף מציינים בבנק ישראל כי "ההשקעה הנמוכה יחסית בתשתיות על ידי הממשלה, והרגולציה המכבידה והבלתי יעילה, תורמות לכך שגם ההשקעה הפרטית במכונות ובציוד נמוכה יחסית. גורם זה, מעבר לכך שהוא מגביל את פוטנציאל הצמיחה העתידית בגלל מגבלת גורם הייצור, גם מונע אימוץ טכנולוגיה מתקדמת המגולמת בציוד חדש".

מחסור חמור בעובדים מיומנים

גם המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן בפני התפתחות והתרחבות ענפי ההיי-טק והן בפני יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים.

הכלכלה הדואלית שעליה מדברת הנגידה פלוג מתבטאת בכך שפערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את האי-שוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן PIAAC של OECD.

בעקבות התרומה הנמוכה יחסית של הממשלה לצמצום ולהקטנת האי-שוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות.

"השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יפגע בקצבאות של מקבלי השכר הנמוך"

השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יגרום פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי שכר נמוך, כך קובעים פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו קאליר, מומחה לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח מהקריה האקדמית אונו. בנייר עבודה שהוצג היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, מציעים ששינסקי וקאליר לחלק את האג"ח המיועדות בהתאם לרמת ההכנסה ולא רק בהתאם לגיל של החוסכים. על פי המודלים שהציגו, הצעתם של ששינסקי וקאליר תגדיל את הקצבה החציונית הצפויה של מי ששכרו החודשי עומד על 5,000 שקל מ-3,324 שקל עד ל-3,642 שקל, בתרחיש המרבי.

האג"ח המיועדות הן אגרות חוב שמנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמודה למדד. כיום רשאים קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לרכוש אג"ח מיועדות באופן שחלקן לא יעלה על 30% מהתיק של החוסכים לפנסיה, ללא קשר לגילם או להכנסתם. בעקבות עבודת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוחלט לשנות את אופן ההקצאה של האג"ח המיועדות בהתאם לגיל החוסכים. על פי המתווה, שיעור האג"ח המיועדות לצעירים יירד ל-15% בעוד כ-20 שנה ויתאפס לחלוטין בעוד 30 שנה. במקביל יגדל בהדרגה חלקם של הפנסיונרים כך שיעמוד בסיום התהליך על 60% מהתיק וחלקם של חוסכים בגילאי 50-67 יישאר על 30%.

ששינסקי וקאליר מציינים כי ירידת סביבת הריביות בשנים האחרונות גרמה לכך שהתשואה של האג"ח המיועדות - שנותרה ללא שינוי - משמשת לא רק עוגן של תשואה קבועה אלא גם סובסידיה משמעותית לעמיתים. בהשוואה לאג"ח ממשלתי רגיל מאותו מח"מ, מציעה כיום האג"ח הייעודית תשואה עודפת שנתית של 2.66% שהיא סובסידיה לכל דבר.

ככל שהשכר הפנסיוני גבוה יותר כך גדל גם מרכיב הסבסוד. משום כך כותבים ששינסקי וקאליר כי "אנו מעריכים כי אם המתווה ימומש כמות שהוא, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי השכר הנמוך".

הצעתם של ששינסקי וקאליר מבוססת על שני תרחישים בעלות תקציבית כוללת זהה: אג"ח בתשואה של 4.86% ואג"ח בתשואה של 4% עם הוספת רכיב ההכנסה כשיקול שווה משקל לגיל בהקצאת האג"ח. באופן זה, לדוגמה, יוכלו חוסכים מתחת לגיל 50 בעלי שכר נמוך לקבל עד 32% אג"ח מיועדות (באג"ח של 4.86%) או 39.6% (באג"ח של 4%) לעומת אפס לפי המתווה הנוכחי. בקרב חוסכים בגיל 50 ומעלה יעמוד שיור האג"ח על 44% או 55% (אם התשואה תרד ל-4%) בעוד שבקרב בעלי הכנסה גבוהה שיעור ההקצאה יירד ל-24.3% ו-18.3% (בתשואה הנמוכה).

עוד כתבות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35