גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלוג: יש בארץ שתי כלכלות; 9% מהעובדים מושכים את האחרים

לפי ניתוח של בנק ישראל, רוב השכירים במשק מועסקים במשרות שהשכר והפריון בהם נמוך, ורק מעט מושקע במו"פ של תעשיות שאינן היי-טק

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

כלכלת ישראל היא למעשה שתי כלכלות שונות שהפערים ביניהן הולכים וגדלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ויוצג הערב (ב') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שתציג את הממצאים, ממשילה את ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם שמושך קרונות מיושנים ומקרטעים.

יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "התזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאוד לישראל. לדבריו, שתי הכלכלות - כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות, כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית.

שתי הכלכלות הן בעלות צורכי רגולציה, מימון, וכוח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והמשימה הקשה ביותר היא ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

הקטר החדיש שעליו מדברת פלוג הוא סקטור ההיי-טק הישראלי, הכולל כ-5,000 חברות סטארט-אפ המתאפיינות בחדשנות ובדינמיות, המקנות לישראל דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים; היא מתאפיינת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, בתעשיית הון סיכון מפותחת ועוד. תורמים לכך האתגרים העומדים בפני ישראל, לדוגמה האיומים הביטחוניים, שהיו זרז ליצירת תעשיית הסייבר, או איום המחסור במים, שהוביל לפיתוח טכנולוגיית הטפטוף, ההתפלה או השימוש במים מושבים, שכיום הם מקור ידע בכל העולם.

רוב עובדי ההיי-טק - במרכז

על פי הנתונים, ישראל מובילה בשיעור המועסקים בענפי ההיי-טק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות OECD; בהשקעות הון סיכון כאחוז מהתוצר ובערך המוסף של ענפי טכנולוגיית המידע מתוך התוצר - הן בסחורות והן בשירותים.

כמעט מחצית מהמועסקים בהיי-טק הם בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים; כרבע מועסקים בתחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, קרוב ל-15% במחקר מדעי ופיתוח, והיתר בשירותי תקשורת, ייצור תרופות, שירותי מידע ועוד.

המועסקים בהיי-טק, ברובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ. במחוז המרכז, שבו מתרכזים רוב המועסקים בענף, הם מגיעים ל-15% מסך העובדים. משקל משרות ההיי-טק בת"א ובמרכז נותר יציב, כ-60%, ב-20 השנים האחרונות.

ואולם בנאומה הערב צפויה פלוג להדגיש כי "למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק". 90% המועסקים האחרים הם הקרונות החבוטים והמיושנים במשל הרכבת של נגידת בנק ישראל. הם מועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר, ובולט המספר הגדול יחסית של עובדים בענפי האירוח והמזון, המינהל והתמיכה, שבהם השכר נמוך וגם פריון העבודה נמוך.

ההשקעה במחקר ופיתוח, הגבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההיי-טק, המוצרים והשירותים, ורק מעט מושקע במחקר ופיתוח בתעשיות שאינן היי-טק.

הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מפעילה מסלול תמיכות במו"פ בתעשייה מסורתית לפיתוחים חדשים בתעשיית הייצור ולשדרוג תהליכי הייצור, אבל בשנים האחרונות מענקיה לתעשייה מסורתית עומדים על 5% בלבד מסך המענקים.

בנוסף מציינים בבנק ישראל כי "ההשקעה הנמוכה יחסית בתשתיות על ידי הממשלה, והרגולציה המכבידה והבלתי יעילה, תורמות לכך שגם ההשקעה הפרטית במכונות ובציוד נמוכה יחסית. גורם זה, מעבר לכך שהוא מגביל את פוטנציאל הצמיחה העתידית בגלל מגבלת גורם הייצור, גם מונע אימוץ טכנולוגיה מתקדמת המגולמת בציוד חדש".

מחסור חמור בעובדים מיומנים

גם המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן בפני התפתחות והתרחבות ענפי ההיי-טק והן בפני יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים.

הכלכלה הדואלית שעליה מדברת הנגידה פלוג מתבטאת בכך שפערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את האי-שוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן PIAAC של OECD.

בעקבות התרומה הנמוכה יחסית של הממשלה לצמצום ולהקטנת האי-שוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות.

"השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יפגע בקצבאות של מקבלי השכר הנמוך"

השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יגרום פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי שכר נמוך, כך קובעים פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו קאליר, מומחה לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח מהקריה האקדמית אונו. בנייר עבודה שהוצג היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, מציעים ששינסקי וקאליר לחלק את האג"ח המיועדות בהתאם לרמת ההכנסה ולא רק בהתאם לגיל של החוסכים. על פי המודלים שהציגו, הצעתם של ששינסקי וקאליר תגדיל את הקצבה החציונית הצפויה של מי ששכרו החודשי עומד על 5,000 שקל מ-3,324 שקל עד ל-3,642 שקל, בתרחיש המרבי.

האג"ח המיועדות הן אגרות חוב שמנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמודה למדד. כיום רשאים קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לרכוש אג"ח מיועדות באופן שחלקן לא יעלה על 30% מהתיק של החוסכים לפנסיה, ללא קשר לגילם או להכנסתם. בעקבות עבודת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוחלט לשנות את אופן ההקצאה של האג"ח המיועדות בהתאם לגיל החוסכים. על פי המתווה, שיעור האג"ח המיועדות לצעירים יירד ל-15% בעוד כ-20 שנה ויתאפס לחלוטין בעוד 30 שנה. במקביל יגדל בהדרגה חלקם של הפנסיונרים כך שיעמוד בסיום התהליך על 60% מהתיק וחלקם של חוסכים בגילאי 50-67 יישאר על 30%.

ששינסקי וקאליר מציינים כי ירידת סביבת הריביות בשנים האחרונות גרמה לכך שהתשואה של האג"ח המיועדות - שנותרה ללא שינוי - משמשת לא רק עוגן של תשואה קבועה אלא גם סובסידיה משמעותית לעמיתים. בהשוואה לאג"ח ממשלתי רגיל מאותו מח"מ, מציעה כיום האג"ח הייעודית תשואה עודפת שנתית של 2.66% שהיא סובסידיה לכל דבר.

ככל שהשכר הפנסיוני גבוה יותר כך גדל גם מרכיב הסבסוד. משום כך כותבים ששינסקי וקאליר כי "אנו מעריכים כי אם המתווה ימומש כמות שהוא, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי השכר הנמוך".

הצעתם של ששינסקי וקאליר מבוססת על שני תרחישים בעלות תקציבית כוללת זהה: אג"ח בתשואה של 4.86% ואג"ח בתשואה של 4% עם הוספת רכיב ההכנסה כשיקול שווה משקל לגיל בהקצאת האג"ח. באופן זה, לדוגמה, יוכלו חוסכים מתחת לגיל 50 בעלי שכר נמוך לקבל עד 32% אג"ח מיועדות (באג"ח של 4.86%) או 39.6% (באג"ח של 4%) לעומת אפס לפי המתווה הנוכחי. בקרב חוסכים בגיל 50 ומעלה יעמוד שיור האג"ח על 44% או 55% (אם התשואה תרד ל-4%) בעוד שבקרב בעלי הכנסה גבוהה שיעור ההקצאה יירד ל-24.3% ו-18.3% (בתשואה הנמוכה).

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

הפגיעה מהטיל האיראני באזור בני ברק / צילום: דוברות מד''א

מספר זירות של שברי יירוט במרכז; קטאר תקפה באיראן

8 פצועים במטח האחרון למרכז - 1 במצב בינוני; נזק כבד למבנים ולכלי רכב ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • בית בכפר יובל שבגליל נפגע מירי: 4 שהו במבנה, 1 נפצע קל משברי זכוכיות • חיל האוויר הגיב בגל תקיפות בדרום המדינה, 160 מטרות חיזבאללה הושמדו • עדכונים שוטפים

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%