איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
בכנס הסייבר הלאומי שנערך היום (א') באונ' תל אביב, התריעה שרת המשפטים שקד כי יכולתה של ישראל לשמור על ביטחונה נפגעת קשות עקב ההסתה ברשת. "האינטרנט מאפשר הפצה המונית, הנאה מאנונימיות, ופעולה מחוץ לשטחי ישראל המשפיעה על הנעשה בישראל. למעשה, נוצרת פגיעה בריבונות. יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור".
מגבלות ביכולת האכיפה של החוק
לדברי שרת המשפטים, הכלים המשפטיים הרגילים (לטיפול בהסתה. ח'מ') - של חשיפת המסיתים, מעצרם, איסוף ראיות נגדם והעמדתם לדין - אינם ישימים במרבית המקרים, כשמנגד השליטה היא של ספקיות השירות, והמדינות תלויות במידה רבה במידע שמצוי ברשותן וברצונן לווסת את הפעילות שמתרחשת בהן. "כיוון שהספקיות הן חברות בינלאומיות קיימות מגבלות של יכולת האכיפה של החוק המקומי".
לדברי שקד, גל "טרור היחידים" בספטמבר 2015 השופע רבות מההסתה ברשת. "מדי יום מחבלים בודדים, בשטחי איו"ש, במזרח ירושלים ובאזורים נוספים, יצאו לביצוע פעולות שמטרתן הרג אזרחים ישראליים. חלק ניכר מהם לא פעלו במסגרת חוליות ולא היו מזוהים עם ארגוני טרור מוכרים באזורנו", אמרה שקד. לדבריה, "מהר מאוד התגלה כי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים בתחילת אותו גל טרור, המחבלים יצאו לפעולה בעקבות השפעת תכני הסתה לאלימות ולטרור אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט. גם בהמשך גל הטרור ראינו במובהק כי הדלק המרכזי - לא פחות מזה - שהניע אותם הוא ההסתה והשבח למפגעים שברשתות החברתיות ובאינטרנט".
השרה הוסיפה ואמרה כי "הסיטואציה הזאת, של מדינה ריבונית חפצת חיים, המשקיעה את מיטב מרצה, אנשיה ומשאביה לטובת הגנה על ביטחון המדינה, שנתקלת פתאום בתופעה של סיכון ביטחונה תוך ניצול לרעה של המרחב המקוון ובאופן שאין לו מענה מספק מבחינת האינטרסים הביטחוניים שלה - הייתה סיטואציה מכוננת".
"אני שואלת את עצמי כיצד קרה הדבר הזה? כיצד נולד הזן החדש הזה של הטרור שמתודלק באינטרנט וברשתות החברתיות? מה מאפיין את התופעה? התופעה נובעת מאופיו של מרחב הסייבר, שהפך את העולם לשכונה אחת קטנה. ספקיות השירות הפכו כל פועל לדובר; כל אזרח באיראן לבעל השפעה בישראל ובארצות הברית; כל פעיל דאע"ש למגייס אזרחים אירופאיים לטרור. ואם לא די בכך, כל אותם מסיתים יכולים ליהנות מאנונימיות מסוימת, בחלקים ניכרים של מרחב הסייבר".
השרה ציינה כי היא קיבלה בשבוע שעבר משר המשפטים הגרמני את הצעת החוק הגרמנית שאמורה לעבור השבוע. ההצעה מאד מפורטת ומחמירה וכוללת מספר קריטריונים, כך שתוכן שמוגדר כ"לא-חוקי" לפי הצעת חוק זו הוא תוכן אשר מפר סעיפים ספציפיים בחוק העונשין הגרמני, וביניהם: שימוש בסמלים של ארגונים אסורים, השמצה של נשיא הפדרציה, השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור, הסתה לשנאה, הפצה והחזקה של פורנוגרפיית קטינים ועבירות נוספות".
"אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה"
שקד סיימה את דבריה כשאמרה: "אני רוצה להתחבר למסר שאני שומעת אותו דווקא מצד חברות האינטרנט הגדולות כגוגל ופייסבוק: ברשתות החברתיות אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה. אני מסכימה עם מסר זה, ואני חשה מחויבות עמוקה למילוי חובתנו לבער את הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי. אני קוראת לאנשי המשפט, כמו גם לאנשי הטכנולוגיה, לחשוב וליזום פיתרונות יצירתיים למיגור התופעה של הסתה, אלימות ושנאה במרחב המקוון".
פרקליט המדינה, שי ניצן, ציין כי מסוף שנת 2014 הוגשו כ-150 כתבי אישום בנושא הסתה. "השנה הוגשו כ-25 כתבי אישום. מדובר בעלייה דרמטית של מאות אחוזים", אמר ניצן. לדברי פרקליט המדינה, לצד הגברת האכיפה, הפרקליטות פועלת בשיטה חדשה למיגור ההסתה ברשת בשם "אכיפה אלטרנטיבית חלופית", לה שותפות הפרקליטות ומטה הסייבר הלאומי. ניצן הסביר כי השיטה החדשה כוללת "חסימה, הרחקת המשתמש, סינון מתוצאות חיפוש ועוד צעדים המותאמים לכך שזהות המבצע אינה ידועה. כך אנו מתמודדים גם עם העבריין וגם עם הפרסום העברייני יחד".
פרקליט המדינה סיכם את דבריו באמירה כי "מדינת ישראל היא לא סין ולא רוסיה, אך העולם חייב להשתנות וחייבים להבין שההסתה הורגת".