חברת הרמטיק נאמנות, המשמשת נאמן לשלוש סדרות האג"ח של אפריקה ישראל, הגישה היום (ד') פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשתה למתן הוראות ביחס לרוב הנדרש בקביעת תוצאות ההצבעה באסיפת המחזיקים שהתקיימה מוקדם יותר החודש. בקשת הנאמן הוגשה פעם נוספת, לאחר שאת הבקשה הקודמת דחה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, מטעמים פרוצדורליים.
בבקשה המעודכנת, שהוגשה על ידי עורכי הדין גיא גיסין ואופיר נאור, מציגים הנאמנים מחדש את תוצאות ההצבעה ומחווים את דעתם עליה. בנוגע להצבעה הראשונה, באשר לבחירה בין מסלול הפירוק לבין מסלול הכנסת המשקיע, מדגישים הנאמנים כי אמנם ההצעה להכניס משקיע לחברה זכתה לרוב מכריע של יותר מ-75% רק בסדרה כ"ח הקטנה, אבל גם בשתי הסדרות האחרות זכתה הצעה זו לרוב (73% בסדרה כ"ו ו-63.6% בסדרה כ"ז). משום כך סבורים הנאמנים כי "המחזיקים בשלוש הסדרות הביעו רצונם המובהק שלא לבחור בחלופה זו בעת הזאת".
לאפריקה ישראל שלוש סדרות אג"ח בהיקף כולל של 2.66 מיליארד שקל במונחי ע"נ (היקף החוב עצמו מסתכם ב-2.9 מיליארד שקל): הסדרה הגדולה מבין השלוש היא כ"ו, והיקפה מסתכם ב-1.311 מיליארד שקל ע"נ; הסדרה השנייה בגודלה היא כ"ז, והיקפה מסתכם ב-1.015 מיליארד שקל ע"נ; והסדרה השלישית מסתכמת ב-331 מיליון שקל ע"נ בלבד.
"יש להתייחס לכל סדרה בנפרד"
תחת ההנחה כי הרוב הרגיל בשתי הסדרות הגדולות מספיק כדי לקבוע שייבחר המסלול של הכנסת משקיע, הרי שיש להתייחס לתוצאות ההצבעה השנייה, שבה נדרשו המחזיקים לבחור בין הצעת קבוצת סיידוף לבין הצעתם המשותפת של מוטי בן משה ולב לבייב. משמעות הבחירה בין שתי ההצבעות היא מתן תקופת בלעדיות לתקופה מוגבלת לאחד המציעים, לניהול מו"מ מול נציגות מחזיקי האג"ח על בסיס הצעתו. נוסף על כך, קובעים הנאמנים כי לעמדתם, "מן הראוי להחיל ביחס להצבעה על החלטה מספר 2 (בחירה בין ההצעות; ע"כ) דרישת רוב רגיל (למעלה מ-50% מהמשתתפים בהצבעה) בלבד".
כעת עולה השאלה איזו מבין ההצעות זכתה לרוב, ולכן ראויה לקבל את תקופת הבלעדיות לצורך ניהול המו"מ. לדברי הנאמנים, בסדרה כ"ו הצביעו 52.18% בעד ניהול מו"מ עם בן משה ולבייב, בעוד שבסדרות כ"ז ו-כ"ח הצביעו 69.66% ו-65.37%, בהתאמה, בעד ניהול מו"מ עם קבוצת סיידוף. משום כך, מבקשים הנאמנים הוראות מבית המשפט ביחס לאופן קביעת הרוב הנדרש לקבלת ההחלטות.
את בקשתם הגישו היום הנאמנים, לאחר שבימים האחרונים הגיעו לשולחנם מכתבים מטעם הצדדים לנושא. כך למשל, טענה קבוצת סיידוף כי זכתה לרוב של 57% מכלל מחזיקי האג"ח, וכן לרוב של 58% אם סופרים את מחזיקי כ"ו ו-כ"ז יחדיו. עם זאת, לדעת הנאמנים, יש להתייחס לכל סדרה בנפרד, ולא ניתן לספור את מספר המצביעים בשתי הסדרות יחדיו.
מנגד, מצדם של בן משה ולבייב נטען כי הסדרה הגדולה (כ"ו) מבין השלוש הכריעה לטובתם, וכי נוסף על כך, יש להתייחס להיקף החוב, ולא לערכו הנקוב - מה שמעניק לסדרה כ"ו רוב ביחס לשתי הסדרות האחרות גם יחד.
נוסף על עמדת הנאמנים, המתין היום השופט אורנשטיין גם לעמדתם של כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) ושל רשות ני"ע בנוגע לתוצאות ההצבעה. לפי עמדת הכנ"ר, מדובר באסיפות אינדיקטיביות, ולכן יש להחיל עליהן את חוק ניירות ערך ואת שטרי הנאמנות הרלוונטיים.
לפי גישה זו, הכנ"ר אינו כי סבור כי האחדת שלוש הסדרות למעין אסיפה אחת משותפת היא רלוונטית לעניין זה. לדעתו, החלטת כל סדרה מחייבת אותה בלבד ואת הנאמן המייצג אותה. משום כך, קובע הכנ"ר כי לא ניתנה לנאמן איזושהי "אינדיקציה אחודה", ולכן משמעות עמדתו היא כי על הנאמן לחזור ולנהל מו"מ על כלל האפשרויות שעל הפרק, ולהגיש בקשות מתאימות לפי הצורך.
עמדת רשות ני"ע קובעת כי יש לקבל את הכרעת המחזיקים נגד מסלול הפירוק, מאחר שמסלול זה לא זכה לרוב באף אחת משלוש הסדרות. בנוגע לבחירת המשקיע המועדף, מציינת גם רשות ני"ע כי מדובר בהחלטה אינדיקטיבית, ולכן יש לספור את קולות המחזיקים של כל סדרה בנפרד.
משמעות עמדת הכנ"ר היא שלדעתו על נציגות המחזיקים לחזור לסיבוב נוסף של מו"מ מול שני המציעים, ולאחר מכן להעלות את הנושא להצבעה מחודשת.