ביטקוין / צילום: רויטרס
זה עדיין אחד האיומים הגדולים ביותר על המערכת הפיננסית המקובלת. למעשה, כל נושא המטבעות האלקטרוניים (CryptoCurrency), אשר הכוכב בו הוא ללא ספק הביטקוין, תופס תאוצה בשני המישורים החשובים לכל נושא מסוג זה: מחזורי מסחר עולים יפה וחשיפה תקשורתית מתעצמת ברמה היומית.
מה הוא אותו איום? פשוט מאוד: זהו מנגנון עוקף בנקים מרכזיים, וממשלות. מדובר על "מזומן", היכול לעבור מיד ליד, ללא רישום רשמי, מוגן עקרונית מהשמדה פיזית, או מן המחלות של המתכות היקרות הדורשות אחסון ואבטחה. במיוחד, מדובר בנכסים שיש מגבלה על הכמות שתמצא מהן בשוק. מגבלה אחרונה זו מבטיחה שמירת ערך, ואף גידול ערך, של מחזיק אותו מטבע כל עוד הוא יהיה זמין וקיים.
בתחילתן של אותן מטבעות ראו בהן כלי משחית לשימוש עיקרי של כל העולם החשוך והפחות חוקי שבחברה האנושית. עם הזמן, הדברים נהיו הרבה יותר פתורים, ופתוחים, כאשר ברוב המדינות שאין בה רגולציה מפורשת בנושא, הדבר הפך להיות דה-פקטו חוקי. הנה קטע של טבלה המפרטת את חוקיות הביטקוין כאשר ישראל מוגדרת כמדינה בה החזקתו בהחלט חוקית (הלינק העליון יאפשר לכם ללכת ולבדוק את רוב העולם):
מעבר לאופי המפוקפק שהוטל על מחזיקי המטבעות, ולתהליך האיטי של החדירה התודעתית שלהם כסוג של השקעה לגיטימית, היו עוד שני גורמים קשים אשר מנעו את קבלתן לשימוש המוני: תנודתיות היחס בינן ובין המטבע העיקרי לרכישתן דהיינו הדולר, וכמות השירותים והמוצרים שניתן לרכוש בעזרתן.
לחלק התנודתי אני במביא בפניכם גרף האומר הכול:
שימו לב על מסלול התלאות של מחזיקי הביטקוין מאז 2013:
מאזור ה-70 הוא עלה ל-1,000, ומשם תיקון טכני של 80%! לכיוון ה-200.
שם, במשך כל שנת 2015, נוצר בסיס להמשך, ושם גם החל המהלך המדהים לכיוון 2,300-2,500.
האם זה הגיוני שכסף (במובן של Money), דהיינו מטבע שבו משתמשים לצרכי היום-יום, יתנהג בצורה כזו? בוודאי שלא. נדרשת הרבה פחות תנודתיות, והרבה יותר יציבות בערכן של המטבעות מן הסוג הזה על מנת שהציבור יאמץ אותן. למעשה, פיזורו ההמוני באמת של מטבע לא יכול להתקיים כאשר ערכו נתון לשינויים בסדר גודל כזה.
למה העקומה הזו כן דומה? לנכס פיננסי השקעתי. ניתן לדמיין מסלול מחיר דומה עבור מנית טכנולוגיה, או סחורה הקשורה לפגעי מזג האוויר. לא מטבע. וזה הרמז לאמת הנוכחית: רוב הפעילות הנעשית בשווקים האלו נעשית על בסיס ספקולציה כיוונית פיננסית השקעתית, ולא על בסיס של שמירת ערך הוני או בניית בסיס של חסכון וצריכה.
ומה לגבי החלק השני? זה של המקומות בהם אנו יכולים להשתמש לקניה של מוצרים או שירותים? יש גידול ניכר בכמות, אבל לא באיכות. כל עוד מקומות כמו אמזון, איביי, או חנויות פיזיות גדולות, לא יהיו חלק מן התמונה, זה אומר דרשני למחזיקים. למשל, כל עוד חברות כמו Paypal, או דומיה, לא יכללו ביטקוין כאמצעי תשלום, זה יהווה בעיה.
אבל, יש סימנים מעניינים של שינוי כיוון: שיתוף-פעולה בין אותו Paypal וחברה בשם Coinbase מאפשרת ללקוחות למכור ביטקוינים, ולקבל את התמורה בחשבונות המזומן שלהם, חברת IBM בוחנת את טכנולוגיות ה-Blockchain, העומדת מאחורי יצירת המטבעות האלקטרוניים, וחברת מיקרוסופט מיישמת חלק מאותה טכנולוגיה לתוך תוכנת ה-Cloud שלה Azure.
מיד תשאלו: איך הפוליטיקאים, העומדים מאחורי המערכת הפיננסית הרשמית, נותנים לכל זה לקרות? הרי מתפתח לנגד עינינו מנגנון של עקיפה? התשובה כנראה נמצאת בהיקף. כל עוד "יש סיכוי ש", כל זה אינו ממש מאיים. כאשר יאמרו "זה פשוט כמו", אזי נראה כנראה את צעדי הרגולציה-החנקה ביתר שאת.
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.