תאי גזע / צילום: shutterstock
העליות שהורגשו בשווקים מתחילת 2017 נבלמו מעט ביוני, כשמדד נאסד"ק ירד ב-0.9% ומדד ת"א 125 ירד ב-0.5%. לעומת זאת, החברות הישראליות בנאסד"ק המשיכו לטפס גם ביוני, עם עלייה נאה של 1.4% במדד "גלובס-פרומתאוס", העוקב אחר החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט - כאשר העליות נובעות בעיקר מהחודש החיובי שעבר על מניות טבע וקייט פארמה.
שוק הביוטכנולוגיה האמריקאי סיכם חודש של עליות מזהירות, כאשר מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה זינק ב-8.5%. לעומתו, מדד ת"א ביומד צנח ב-5.6%. בניגוד למדדי ההשוואה, תת-מדד "גלובס-פרומתאוס" מדעי החיים חווה חודש מתון יותר, ועלה ב-2.6%. החברה הבולטת ביותר בתת-המדד היא קייט פארמה, המפתחת תרופה חדשנית לסרטן, שזינקה ב-43%. זאת, על רקע סיום הניסוי הקליני, הגשת המוצר לאישור, ובמקביל, הכישלון בניסוי של החברה המתחרה ג'ונו.
מניית טבע התאוששה ביוני ורשמה עלייה של 15% בעקבות הצלחת ניסויים בתרופה לטיפול במיגרנה כרונית ובמיגרנה אירעית. נוסף על כך, מציינים ב"פרומתאוס" את מניית מזור רובוטיקה, שדווקא ירדה החודש ב-16%, לאחר שהחברה הודיעה כי חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי החברה.
שוק הטכנולוגיה חווה ירידות משמעותיות, עם תשואות שליליות של 3.8% במדד נאסד"ק טכנולוגיה ו-4.7% במדד ת"א טכנולוגיה. בדומה למדדי ההשוואה, גם חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק ירדו ביוני, אבל הירידות היו מתונות יותר. תת-מדד גלובס פרומתאוס טכנולוגיה ירד ב-2.9% בלבד.
מבין חברות המדד, אחת היחידות שבלטה לחיוב היא חברת הטכנולוגיה המודיעינית אביליטי, שמנייתה זינקה ב-117%, לאחר שהיה נראה כי התגברה על המשבר שפקד אותה באפריל, עקב התפטרותם של ארבעה דירקטורים על רקע חילוקי דעות עם בעל השליטה וקשיים מול ההנהלה. ואולם נראה כי אנחת הרווחה בחברה היתה מוקדמת, מכיוון שבתחילת יולי הודיעה החברה כי גם הדירקטורים החדשים הגישו את התפטרותם, על רקע אותם חילוקי דעות.
בין המניות שירדו משמעותית ביוני, ראוי לציין את חברת מדפסות התלת-ממד סטרטסיס, שצנחה בכ-13%, לאחר שאנליסטים בגולדמן זאקס חתכו את המלצתם על מניית החברה.
ורינט מתפזרת על שני מגזרים
במחצית יוני 2017 הודיעה חברת ורינט - מענקיות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק (נסחרת בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר), שמשתייכת למדד גלובס-פרומתאוס - על כוונתה לגייס חוב. לצורך כך, פנתה החברה לסוכנות הדירוג מודי'ס, שהעניקה לה דירוג Ba2.
מהפרסומים עולה כי הגיוס ישמש למיחזור חוב ומטרות נוספות, וצפוי שחלק מהסכום שיגויס ישמש את ורינט לצורך רכישות נוספות של חברות במסגרת מאמצי ההתרחבות שלה. נכון לסוף אפריל, ל-ורינט יש חוב נטו בסך כ-400 מיליון דולר (חוב לזמן ארוך של כ-750 מיליון דולר, בניכוי מזומנים ושווי מזומנים של כ-350 מיליון דולר).
לדברי אייל שבח, שותף מייסד ב"פרומתאוס" וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, "שימוש בחוב הוא חריג בענף ההיי-טק, שבו נוהגות החברות לאגור מזומנים בכמויות גדולות. החוב במאזן של ורינט נוצר כתוצאה מרצף רכישות שביצעה בשנים האחרונות". על פי נתוני מחלקת המחקר של פרומתאוס, בשנים האחרונות רכשה ורינט חברות ב-765 מיליון דולר, והרכישה הגדולה עד כה היתה של חברת קאנה האמריקאית, תמורת 514 מיליון דולר בתחילת 2014.
למרות הרכישות והצמיחה, סובלת ורינט מירידה ברווחיות בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך, לדברי שבח, היא חוסר מיקוד בפעילות, הגורם לפיזור מאמצים על פני תחומים רבים ומקשה על מיצוי יתרונות לגודל.
נכון להיום, ורינט פועלת בשני מגזרי פעילות: בתחום האזרחי, מוקדי שירות הלקוחות, מסייעת החברה לארגונים גדולים לייעל את מוקדי שירות הלקוחות שלהם על ידי הפקת תובנות מהמידע הנאסף על הלקוחות בטלפון, במייל ובערוצי תקשורת נוספים. בתחום הסייבר, משרתת החברה ממשלות ורשויות שונות ומספקת להן יכולות עיבוד אנליטיות של כמויות עצומות של מידע, יחד עם הגנה על תשתיות קריטיות מפני איומי סייבר.
נוסף על כך שהחברה פועלת בשני שווקים שונים, היא גם מבצעת מכירות במגוון מודלים עסקיים שונים: מכירת מוצרים יחד עם מכירת פרויקטים; פתרונות תוכנה בענן יחד עם פתרונות תוכנה במתחמי הלקוח; פעולה לאורך כל שרשרת הערך, מאיסוף המידע ממגוון מקורות שונים, דרך ניתוחו וכלה בהצגתו; וכל זאת במגוון תחומים עסקיים, שלכל אחד מהם צרכים ייחודיים ותת-התמחויות.
לדברי שבח, חלק ניכר מפוזיציית החוב החריגה של ורינט נובע מכך שהרכישות לא תורגמו לכדי שיפור ברווחיות - ככל הנראה, כתוצאה מבעיית המיקוד העסקי. "נראה כי הנהלת החברה ערה לאתגרים שבניהול חברה עם מקורות הכנסה כה מגוונים, ובשנים האחרונות היא פועלת ליצור הפרדה תפעולית וחשבונאית-דיווחית בין פעילות הסייבר לפעילות האזרחית, כך שכל אחת מהן תוכל לפעול באופן עצמאי", אומר שבח. "ייתכן שמדובר במהלך שיסתיים בפיצול החברה לשתיים, או במכירת אחד מקווי הפעילות, אם כי בשלב זה ורינט אינה מספקת אינדיקציות רשמיות לכוונה כזו".
* המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו-יורק - ובכלל זה חברות ישראליות שנרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד.
** העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.
