גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמה: 2014

מייסד ומנכ"ל: יובל זנדבנק.

משקיעים: "החברה הוקמה במימון לקוחות. הגיוס התבצע באמצעות הלקוחות הראשוניים. תהליך של Bootstrapping".

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: "אנחנו פלטפורמה, מרקט פלייס למכירת כרטיסים", מסביר זנדבנק. "השוק המסורתי הוא בעולם הבידור והספורט. אמן בדרך כלל תלוי במשרד כרטיסים שגובה ממנו עמלה שנעה בין 6%-8% על כל כרטיס שנמכר. ברוב המקרים מדובר במוסדות לא שקופים ובעלי פוליטיקות. הם מתאפיינים גם בחוסר יעילות וברמה טכנולוגית נמוכה כשרוצים לרכוש כרטיס או לכרטס. בנוסף, יש לא מעט בעיות בדמות קשרים לא תקינים בין האולמות למשרדי כרטיסים, ולקוחות שחלק מהאולמות לא מאפשרים לעבוד איתם. עם זאת, הטכנולוגיה הגיעה לרמת בשלות כך שסליקת כרטיסים היא זולה יחסית.

"הכול התחיל כשבנינו מערכת לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, עבור הכרטיסים ליום הסטודנט. לפני כן מוסדות אקדמיים שילמו עמלות גבוהות עבור הדבר הבסיסי הזה. ויש פן נוסף - מה שקורה היום קשור גם לאמן: אם אני דודו אהרון ויש לי 250 אלף עוקבים בפייסבוק, אני לא צריך מתווך למכירת כרטיסים. לפני שנתיים לאהרון היו מיליוני צפיות ביוטיוב, וחברת ההפקה שלו אכן הצליחה להוזיל עלויות בצורה משמעותית. הם אמרו, 'אנחנו לא צריכים תיווך ופרסום'. חברת ההפקה שלו הצליחה למכור את הרוב המוחלט של הכרטיסים ישירות באמצעות האינטרנט. הכול מלינקים בפייסבוק ויוטיוב".

מה יוצא לנו מזה: "אנחנו גובים עמלה בהיקפים נמוכים משמעותית, שיכולה לחסוך מאות אלפי שקלים, מה גם שהפלטפורמה מורידה את מחיר הכרטיס ללקוח הקצה. אנחנו פשוט מחליפים את משרדי הכרטיסים. אנחנו מנסים לעשות שיבוש שוק. חברה קטנה שנכנסת עם טכנולוגיה חדשה לשוק מסורתי, ועושה את זה במחיר תחרותי שהחברות המסורתיות יתקשו לעמוד בו".

מתחרים: משרדי הכרטיסים הגדולים. "נכון לעכשיו לחברות הגדולות יש את ההופעות בפארק - אין לנו עדיין סיכוי להגיע לשם".

השלב הבא: "זה שיש לך את הטכנולוגיה, זה לא מה שישנה את השוק, אלא אם כן תפתח מודל עסקי שיסייע לך לגדול. במקרה שלנו יש עוד אתגרים עסקיים. השילוב בין הטכנולוגיה למודל עסקי חדש - יאפשר לנו להתחרות עם המשרדים הגדולים".

Stamp.ee

לקבל מבצעים ישירות מהיצרנים

הקמה: 2015

מייסדים: טל גולדשטיין (מנכ"ל), שאול אברמוביץ', עידו לוין וגיא לוין.

משקיעים: יש משקיעים פרטיים. נמצאים בסבב גיוס.

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: גולדשטיין: "הקונספט שלנו הוא לאפשר למותגים, יצרנים וכו' לייצר חיבור אישי יותר עם הצרכן באמצעות מבצעים ישירים. אנחנו דואגים שהרכישה תהיה יותר פרסונלית, ודרך הקניות הרגילות. כרגע אנחנו פונים בעיקר למכולות פרטיות.

"כרגע יש פערי תיווך בין המכולת הקטנה לספק. הפתרון שלנו הוא מבצעים שמגיעים ישירות לצרכנים, כמו קאש בק. כך למשל, יש מבצע מיידי ומבצעי נאמנות. נניח שמדובר ביוניליוור - צרכן שיקנה בדין וקנור בסכום של 50 שקל בתקופת המבצע, יקבל הטבה באמצעות קאש בק, מה שמביא אותו למעשה למחיר ללא פערי תיווך. מבחינת בעל המכולת, הוא לא צריך לציין מבצע מסוים ולתפעל אותו. זה אצלו בקופה. על הקבלה של הצרכן יש QR קוד, וכשהוא סורק אותו באתר הוא יכול לקבל כסף לחשבון, באמצעות גיפט קארד, או תרומה לעמותת לשובע. זה אנונימי ואין צורך בהורדת אפליקציה. בשלב הזה אנחנו לא מתגמלים את בעל המכולת אלא בונים לו מועדון לקוחות אפקטיבי ללא הזדהות".

מה יוצא לנו מזה: "אנחנו לוקחים אחוז מסוים על הצלחת מבצע".

השוק שבו פועלים: "אנחנו עובדים עם 80 נקודות ברחבי הארץ. הלקוחות שלנו הם החל ממינימרקטים ועד רשתות של 20-30 סניפים. יש לנו גם פתרונות לשוק המאורגן, כמו שופרסל, יינות ביתן-מגה ורמי לוי, אבל אנחנו פונים יותר לשוק הפרטי המקומי, שם היחס אישי יותר. מתברר שיש מקומות כאלה והקנייה בהם הולכת וגדלה. היום אנשים מבינים שדווקא נסיעה מרוכזת עם הדלק והמזגן באוטו יכולה לעלות להם יותר מאשר קנייה במינימרקט מתחת לבית, שבו קונים רק מה שצריך".

שינויים במהלך הדרך: "למעשה התחלנו ממקום אחר. פיתחנו טכנולוגיה לא רחוקה מזה, שמייצרת נאמנות לקוחות בגלידריות ובדוכני מיצים עם כרטיסיות. הצלחנו להביא את המוצר, אפילו הגענו לחו"ל, ומשם זה היה מהיר ותפס תאוצה. ואז אמר לי מישהו מחברה מובילה לשימוש במידע קמעונאי, שזה יופי של מוצר והציע לשפר אותו - במקום להדפיס את ה-QR קוד על כרטיסיות, להתחבר לקופות".

השלב הבא: "אנחנו מתחילים לבדוק יציאה לחו"ל".

Spot.IM

להחזיר את הטוקבקים ואת הפרסום לאתרי התוכן

הקמה: 2012

מייסדים ומנכ"לים: נדב שובל וישי גרין.

משקיעים: 13 מיליון דולר בסבב השקעה ראשון שהובל על ידי הקרנות Index Ventures ,AltaIR ומשקיעים נוספים.

הרעיון: איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: שובל: "נמשכתי מגיל צעיר לתחום התקשורת. בניתי אתרי צ'אט טרם עידן הרשתות החברתיות כדי לספק לאנשים טכנולוגיה שתקל עליהם לשוחח ברשת. שמתי לב שעם התחזקות הרשתות החברתיות על חשבון הגלישה באתרי חדשות ותוכן, נשחק מעמדם כמוקד לשיח רשת. כמות הטוקבקים בכתבות פחתה, מאחר שאנשים העדיפו לחבור דרך הפלטפורמה החברתית, מגמה שהתחזקה עוד יותר אחרי שאותן רשתות חברתיות החלו לאפשר לאנשים לשתף כתבות מאתרי חדשות, וכמעט ביטלו לחלוטין את ההרגל לנהל דיון על כתבות באתרים המייצרים אותן. "כדי להתמודד עם הבעיה, Spot.IM מייצרת טכנולוגיות הניתנות להתקנה באתרי תוכן, ואשר מקנות להם אלמנטים של רשתות חברתיות שגולשים מורגלים לעבוד איתן, במטרה להחזיר את הדיונים ושיח הרשת לאתרים שמייצרים את התוכן. המערכת שלנו מותקנת ב-5,400 אתרים פעילים בארה"ב ואירופה, בהם אתרי חדשות מהגדולים בעולם כמו טיים, פורבס, האפינגטון פוסט ו-AOL, המסכמים יחד כניסות מ-410 מיליון מחשבים ומוצרי מובייל שונים בחודש ו-4 מיליארד צפיות בחודש".

מה יוצא לנו מזה: "אנו שותפים להגדלת ההכנסות של אתרי התוכן מעבר להכנסות שהם מייצרים מהיקף הטראפיק העצמאי שלהם. הכלים שלנו נועדו לתת מענה להכנסות הנשחקות של האתרים, ולכן ברגע שאנחנו מגדילים את משך שהות הגולשים באתר גדל גם היקף הפרסום דרכו ומשם אנחנו מקבלים את התמורה לשירות".

השוק שבו פועלים: "אנחנו עובדים עם רוב אתרי החדשות הגדולים בישראל ובעולם".

מתחרים: "יש המון שחקנים, אבל אנחנו הצלחנו לפתח שירות ייחודי כך שאין לנו מתחרה ישיר".

שינויים במהלך הדרך: "קונספט הפעילות נשאר נאמן לכוונה המקורית, אבל דרכי הביצוע משתנות ללא הפסקה מאחר שהתחום דינמי. הרגלי הגלישה באינטרנט עוברים שינויים מהירים, מרמת חוויית המשתמש בממשקים השונים עד הצורך להתאים את הכלים שלנו לטכנולוגיות חדשות. בנוסף, השקנו כלי חדש שהוגש עליו רישום פטנט הנקרא 'לייב בלוגינג חברתי' - הוא מאפשר לאתרי חדשות לבנות דיווח בזמן אמת על ידי הזרמת פוסטים הבונים את הסיפור תוך כדי שהוא מתרחש. התוכן עולה על ידי כתב או מספר כתבים במקביל שמסקרים את האירוע החי במשותף, ומורכב מפוסטים של טקסט ותמונות. השוני מהלייב בלוגינג הקיים הוא האלמנט החברתי - הקוראים יכולים לקחת חלק בסיפור שנוצר ולהגיב לפוסטים שבונים את הכתבה, ולנהל דיונים בזמן אמת עם גולשים אחרים או עם הכתב שמייצר את הדיווח באותו הרגע".

השלב הבא: "בתקופה האחרונה גוברת הדרישה בעולם לריסון אלימות ברשת ומניעת פרסום תוכן פוגעני. בשונה מהעבר, כשזיהוי תוכן פוגעני נעשה על בסיס בנק של מילים אסורות או הצלבת מספר מילים פוגעניות, המערכת שלנו מזהה תוכן פוגעני גם בעזרת למידה חישובית (Machine learning) הלומדת על התנהגות אנושית ברשת, האזור הגיאוגרפי שהטוקבקיסט פועל ממנו, ואינטראקציות הנוצרות עם התכנים שהוא מפרסם. "אפיק נוסף נוגע בגבולות של תחומי הסייבר והפצת תוכנות כופר דרך תיבות טוקבקים. אם האקרים מפזרים קישורים המדביקים בכופר בתיבות טוקבקים שאנחנו מנהלים, אנחנו יודעים להילחם באנשים הרעים ברשת ולחסום אותם. נמשיך להשקיע באפיק של יצירת מרחב בטוח. כמובן שנמשיך גם להגדיל את ההתקנות באתרים ולפתח כלים נוספים שיגבירו את השהות באתר על חשבון בילוי ברשתות חברתיות".

Fundbox

לקבל הלוואה בלי לעבור בבנק

הקמה: 2013

מייסדים: איל שנער, יובל אריאב ותומר מיכאלי.

משקיעים: 110 מיליון דולר ממשקיעים מוכרים וביניהם קרן ספארק, קרן קוסלה, ג'נרל קאטאליסט פרטנרס, מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, שלמה קרמר, השחקן אשטון קוצ'ר והמפיק גיא עוזרי.

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: שנער: "עסקים קטנים בארץ ובעולם נתקלים באותה בעיה: לקוחות, לעתים גם לקוחות גדולים כמו משרדי ממשלה, נוהגים לשלם על שירותים או מוצרים של העסק באיחור, בשיטת 'שוטף פלוס'. במקרה של עסקים קטנים עשוי העיכוב הזה לפגוע קשות בתזרים המזומנים. לפער הזמנים בין אספקת השירות למועד התשלום, נכנסת חברת הפינטק פאנדבוקס באמצעות אלגוריתם שפיתחה, המאפשר לה לנבא את סיכויי ההצלחה של העסק - וכן את סיכויו להחזיר הלוואות. בהתאם לכך מספקת החברה אשראי לעסקים ומאפשרת לעסק לנהל תזרים מזומנים רציף. "ההחלטה מתקבלת על ידי אלגוריתם ומקצרת את התהליך, כך שהוא מתבצע תוך מספר דקות במקום מספר חודשים - ובעלויות נמוכות מאלה שגובה הבנק. לפאנדבוקס יש יכולת לנתח במהירות הררי מידע ולגזור מתוכו מסקנות אופרטיביות. למשל, התוכנה צריכה להחליט אם לאותו עסק יש יכולת פיננסית להחזיר את סכום המקדמה, ואת העמלה שהחברה מתעתדת לגבות תמורת השירות, במהלך 12 השבועות הבאים. במקביל, מחליט האלגוריתם לא רק אם לאשר את בקשת ההלוואה או לדחות אותה, אלא גם מה יהיה שיעור העמלה שהחברה תגבה מאותו בית עסק, בהתבסס על הערכת הסיכון שהיא לוקחת כשהיא מעבירה כספים לחשבון שלו".

מה יוצא לנו מזה: "אנו מרוויחים עמלה על כל העברה. אם הכסף מוחזר לנו לפני סוף 12 השבועות, אנחנו נותנים קיזוז על העמלה".

השוק שבו פועלים: "החברה פעילה היום בשוק האמריקאי בלבד".

מתחרים: "יש כמה חברות מתחרות ברחבי העולם וכמובן את הבנקים, אבל הסכומים שאנחנו מתעסקים איתם זה כלום לעומת מה שהבנקים מזיזים - מיליוני דולרים אצלנו לעומת מאות מיליארדי דולרים בבנקים - כך שאנחנו לא באמת מסכנים אותם עדיין והם לא בדיוק מתחרים".

שינויים במהלך הדרך: "השינוי המרכזי היה בכך שעברנו מחברה שמלווה כספים לחברה שיכולה גם לעזור לבעלי עסקים לנהל את המסים שלהם, את החשבונות, את השיווק וההזמנות. כל המידע של המערכות הללו נמצא כיום בענן והוא נגיש".

השלב הבא: "השאיפה היא להתרחב לשווקים נוספים, וכמו כן להמשיך לפתח את מכלול המוצרים שלנו, כדי לתת פתרון כולל לעזרה כלכלית מהותית לעסקים קטנים".

HotelsCombined

לצאת לנופש במחיר הנמוך ביותר

הקמה: 2005

מייסדים ובעלים: מיכאל דובינסקי, יורי שר וברנדון מקווין; מנכ"ל: אסי הישאם.

משקיעים: חברה פרטית, מימון עצמי מהפעילות.

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: דובינסקי, שר ומקווין עבדו יחד באתר הזמנת המלונות HotelClub לפני למעלה מעשור. כמי שהכירו את התחום, הם זיהו את הצורך שבהשוואת מחירים, ובעיקר בפלטפורמה שתאגד את כל האתרים. לדבריהם, "רוב אתרי ההזמנות ברשת שייכים לדואופול פרייסליין, שבבעלותה מותגים כמו בוקינג, קיאק ואגודה, ואקספדיה, שבבעלותה מותגים בהם אורביטז, הוטלס.קום וטריוואגו. זה מקשה על הצרכן לאתר את המחיר המוזל והתחרותי ברשת, כי בהיעדר תחרות אמתית לשולטים בענף יש אינטרס לשמור על רמת מחירים גבוהה. בכל פעם שצומח אתר שמצליח להתחרות באחת מהשתיים, הוא נרכש על ידי אחת מהן. השוק כל כך סגור עד שאפילו הענקית גוגל מתקשה להיכנס לענף עם שירות הזמנת המלונות שלה".

מנוע החיפוש של הוטלס קומביינד בא לפתור זאת. הוא מאפשר למשתמשים למצוא את המחירים הטובים על ידי השוואה המתבצעת גם מול אתרי הזמנות קטנים יותר שאינם מוכרים לצרכן ובבדיקה באתר הרשמי של המלון, מה שיכול להוזיל את החופשה ב-1,000 שקל ואף יותר. כך שיש אלטרנטיבה לכניסה האוטומטית לענקיות התיירות, ואפשר למצוא את המלון הזול באמת גם בנישות הקטנות מחוץ לדואופול. כדי לשמור על פעילות מאוזנת של Win-Win לכל הצדדים, לאחר סיום השירות של מציאת המחיר הזול לצרכן, הוא מופנה לבצע את העסקה בתוך אתר ההזמנות שבו היא אותרה כדי לאפשר לחברות לשמור על נוכחות המותג שלהם.

"שינוי נוסף שנגרם לענף מהפעילות הוא עקיפת ניפוח מחיר המבוסס על מיקום המשתמש או חיפוש חוזר", אומרים המייסדים. "הכוונה שהמחיר הסופי שאנו רואים לאחר חיפוש ישיר באתרי הזמנות, כמעט תמיד מושפע מהאפשרות לאתר את המיקום הגיאוגרפי שממנו אנו מבצעים את ההזמנה ומותאם ליכולת הכלכלית של אותו האזור, או לימי החופש של החגים המקומיים. בנוסף, גם תדירות החיפוש החוזר לגבי יעד מסוים ניתנת למעקב בעת כניסה ישירה לאתר הזמנות, וההתעניינות הרבה מסמלת שהעסקה יכולה להתבצע גם אם המחיר לצרכן יהיה פחות אטרקטיבי. החיפוש דרכנו אינו חושף בפני אתרי ההזמנות את הפרטים האלו ומקשה על ניפוח מחיר המבוסס על גילוי פרטי הלקוח".

השירות מהווה גם חלופה לסוכני נסיעות, הגובים עמלה על הזמנת מלון בעוד שהשירות של הוטלס קומביינד ניתן בחינם.

מה יוצא לנו מזה: "אנחנו מקבלים עמלה הנגבית מהמלון אם ההזמנה בוצעה דרך מנוע החיפוש".

השוק שבו פועלים: "האתר פעיל ב-42 שפות ועובד עם סוגי המטבעות הנפוצים בעולם, כדי לתת מענה גלובלי. בין היתר יש לנו משרדים בלונדון, ברצלונה, תאילנד, רוסיה וטייוואן".

מתחרים: אתרים כמו טריוואגו וקיאק.

שינויים במהלך הדרך: "אנו משכללים את הרעיון המקורי בהתאם להתפתחות הטכנולוגית". תחילה עבדו שלושת המייסדים מבתיהם על האפשרות לאתר את המחיר המוזל, לאחר 9 חודשי פיתוח ועבודה הושק אתר HotelsCombined שהחל להפיק רווחים. בתוך שנה הועסק העובד הראשון בחברה, וכיום אחרי יותר מעשור יש כ-200 עובדים בחברה. "הצמיחה אפשרה לנו לטפל בבניית כלים נוספים שיסייעו לצרכן ויציגו בפניו סיכום מצטבר של דירוגים וביקורות מהימנות על מלונות. מאחר שבתקופה שעברה מאז ההקמה חל שינוי בהרגלי הגלישה ומרבית מהשימוש באינטרנט נעשה דרך המובייל, פיתחנו גם אפליקציה המאפשרת חוויית מובייל נוחה יותר.

"בנוסף נוצרו שיתופי פעולה עם חברת טיסות הלואו-קוסט ריאנאייר, כדי לאפשר לה לספק שירות של איתור מלונות מוזלים דרך האתר שלה כשברקע החיפוש נעשה בעזרת מנוע החיפוש שלנו, מודל דומה של שיתוף תשתית החיפוש נעשה גם עם אתרי תיירות נוספים".

השלב הבא: "כיום משתמשים באתר כ-400 מיליון גולשים בשנה. המטרה היא להמשיך בצמיחה עבור משתמשים חוזרים וחדשים, בישראל ובעולם".

Taykey

הקמה: 2009

מייסד ומנכ"ל: עמית אבנר.

משקיעים: 32 מיליון דולר גויסו מהקרנותSequoia, Innovation Endeavors, Marker ו-LLC, SoftBank, Tenaya, MSR.

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: "הפעילות שלנו מחליפה את הצורך בניתוח טרנדים של אנשי פרסום ושיווק, ומגישה להם דוח מוכן בהיקף רחב ובזמן אמת. הטכנולוגיה שלנו סורקת את הפעילות באתרי חדשות וברשתות החברתיות, והצלבת המידע מאפשרת להבין איזה נושאים אקטואליים מעניינים את הקהלים השונים ברשת. לדוגמה, אם קהל שאוהד זמר מסוים מגיב ברגע זה באופן חיובי למותג מסוים, זה יוצר תשתית לקמפיינים, שיתופי פעולה מסחריים, יח"צ ועוד. ניתוח של טרנדים באינטרנט זה דבר קל, אבל האתגר הוא ניתוח והבנה של טרנדים מפולחים לפי קהל - למשל מה טרנדי לאמהות או לבני נוער. המטרה שלנו היא הבנת נושאים מורכבים, כמו מה אנשים שמתעניינים בכלכלה חושבים על דונלד טראמפ, ובעצם לזהות".

מה יוצא לנו מזה: "מותגים וחברות פרסום משלמים על השימוש בטכנולוגיה שלנו".

השוק שבו פועלים: "המערכת פועלת באנגלית, לכן אנו פועלים בעיקר בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה".

מתחרים: "ספקיות מידע למותגים, חברות כמו נילסן".

שינויים במהלך הדרך: "החברה התפתחה וגדלה מחברת פרסום לחברת דאטה למותגים, כך שחישבנו מסלול מחדש תוך כדי ההתפתחות העסקית. בנוסף פיתחנו גם רשת פרסום בטוחה - המפרסמים ברשתות פרסום גדולות באינטרנט אינם מודעים לכך שהם מממנים אתרים המעודדים טרור, למשל, או גזענות ופדופיליה. הפניית כסף לאתרים אלו מתאפשרת מתוך קושי לסנן בזמן אמת את כל התוכן החדש שעולה לאינטרנט ללא הפסקה, וכך אתרים פוגעניים מצליחים לחמוק מהמסננים וזוכים לנתח מהפרסום ברשת המגיע למאות מיליוני דולרים בשנה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למפרסמים למנוע מהמודעות שלהם להופיע באתרים לא ראויים, כך שהם יוכלו להיות בטוחים שהם לא מממנים פעילות של הפצת תוכן לא ראוי. אנחנו סורקים באופן אוטומטי אתרי חדשות ורשתות חברתיות שונות כדי להצליב את המידע ולזהות תכנים שראוי לפרסם לצדם. מאחר שקהלים בטוחים כמו אמהות, נוער וחובבי ספורט לא יתנו יד לתמיכה בטרור או תוכן לא ראוי מסוג אחר, אפשר להתבסס עליהם כבקרת תוכן".

השלב הבא: "התרחבות בינלאומית. בעיקר אחרי שפתחנו השנה משרד בלוס אנג'לס".

pipelbiz

להשקיע במיזם בלי אנג'לים

הקמה: 2011

מייסדים ומנכ"לים: אלירן דורון ואור בנון.

משקיעים: הושקעו 2.5 מיליון שקל שגויסו מ-25 משקיעים.

הרעיון - איך הטרנספורמציה באה לידי ביטוי: "אנחנו מחברים בין מיזמים המעוניינים לקבל השקעה שתסייע להם לצמוח ובין משקיעים פרטיים. מודל ההשקעות מהווה חלופה לגיוס דרך בנקים, אנג'לים או קרנות הון".

מה יוצא לנו מזה: "אנחנו מקבלים עמלות מהגיוסים, ואחוזים מהמיזמים המגייסים".

השוק שבו פועלים: "בישראל בלבד".

שינויים במהלך הדרך: "מכיוון שכרגע אנחנו בהמתנה לשינוי ברגולציה, אנו לא יכולים לממש את תוכנית המיזם המקורית. לכן, בינתיים אנו פועלים רק בתחום ההיי-טק בהתאם לרגולציה הנוכחית. בהמשך נוכל לחבר מספר משקיעים גדול לכל חברה, מה שיכול באמת לעזור לחברות במשק להתקדם".

מתחרים: "חברות כמו Fundit ו-ExitValley".

השלב הבא: "לעזור לכמה שיותר יזמים ישראלים לגייס הון, וכמובן לנסות לצמוח לפעילות גלובלית מחוץ לישראל".