"אם בעבר החשש היה שחברות הפינטק יכריזו מלחמה על המערכת הבנקאית עד שהבנקים לא יהיו יותר רלוונטים עוד, היום אנחנו ערים להתפכחות אפילו בקרב יזמי הפינטק היצירתיים ביותר. הם מבינים שהגיעו לתקרת הזכוכית, ושהם צריכים את הבנק בכדי לפעול", כך אומר ל"גלובס" חיים פינטו, הממונה על הפינטק והפיתוח העסקי בבנק הפועלים.
- תחום הפינטק נמצא בתחילת הדרך, למה אתה חושב שהחברות כבר הגיעו לתקרת הזכוכית?
"כיום, גם חברות הפינטק שמציעות שירותים כמו העברת כספים, משתמשות בסופו של דבר בשירותי הבנק. הן לא בונות מערכות ליבה בנקאיות, ומעדיפות לעבוד באמצעות הבנקים. זה המקום בו העולם המסורתי פוגש את העולם החדש - וכך נוצרת התקרה".
פינטו מסביר כי אחד האתגרים המרכזיים של חברות הפינטק הוא ההתמודדות עם הרגולציה: "החדשנות הפיננסית עדיין מתעצמת, יש כל הזמן רעיונות ומוצרים חדשניים. אבל בשונה מתחומים אחרים, יש הרבה רגולציה וסוגיות משפטיות בתחום הפיננסי. המשמעות היא שחברות הפינטק מביאות עימן את הרעיונות החדשניים, אבל יכולות לפעול ברמה מוגבלת. כאשר המוצר שלהן הופך לוויראלי, הן צריכות להיכנס מתחת לכנפי הרגולציה".
- ומה הבעיה בכך?
"אם מחזור הפעילות של חברת הפינטק מגיע למאות מיליוני דולרים, היא כבר משחקת במגרש של הגדולים וצריכה לעמוד בדרישות נוקשות. אז נוצר מלכוד 22 כי הן רוצות להתנתק מהבנק, אבל אי-אפשר לעשות זאת מבלי להפוך לבנק על כל המשמעות של הקמת מערכת ליבה בנקאית ועמידה בסדרה של דרישות בתחום אבטחת מידע, הלבנת הון ועוד. המשאבים שהבנקים משקיעים בשמירה על כספי הלקוחות הם אדירים, ואני לא בטוח שחברות הפינטק רוצות או מסוגלות לממן פעילות כזו".
הבנקים, נזכיר, מתמודדים היום בדרכים שונות עם השינויים הטכנולוגיים שמהווים גם הזדמנות עבורם לייעל תהליכים ולשפר רווחיות, אך גם מהווים איום תחרותי. בנק לאומי, למשל, החליט להתמודד עם הנושא באמצעות הקמת בנק חדש (פפר) הבנוי על תשתיות מחשוב חדשות. בפועלים החליטו להכניס פיתוחים חדשניים אל המערכות הקיימות. פינטו, נציין, הגיע אל הבנק לפני כשנה. הוא חזר לישראל אחרי שהות בת 12 שנים בארה"ב, במהלכן שימש גם כמנהל בכיר בחטיבת הטכנולוגיות של מורגן סטנלי ניו יורק.
פינטו מאמין שגם הבנקים, ובהם גם הפועלים, יבצעו יותר שיתופי פעולה עם חברות פינטק בשנים הקרובות. "אנחנו בבנק - מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים - רואים בפינטק מנוע צמיחה", הוא אומר. "כשתחום הפינטק היה בחיתוליו, הבנקים היו בעמדה דפנסיבית והיום הם רואים בחברות הללו שותפות. להערכתי, תוך חמש שנים נראה הרבה יותר שיתופי פעולה בין הבנקים לחברות הפינטק".
- יש לבנקים מערכות ליבה מיושנות. זו לא בעיה לשלב בתוכן פיתוחי פינטק?
"מערכות הליבה של הבנקים הן ללא ספק נושא שצריך לתת עליו את הדעת. אני לא רואה בכך מכשול משמעותי, אלא אלמנט נוסף בתהליך".
- חברות הפינטק מציעות מראש פתרונות זולים יותר. הירידה במחיר, כמו גם הצורך לחלוק את ההכנסות עם חברת הפינטק, לא יפגע לכם במודל העסקי אם תשתפו פעולה?
"אם הסוגיה הזו הייתה קלה לפתרון, לא הייתי חוזר לארץ לתפקיד הזה. בגלל שמדובר בנושא מורכב, אני קם כל יום מלא באנרגיות לטפל בזה. יחד עם זאת, צריך לזכור כי המחיר הנמוך שמציעות חברות הפינטק גם נובע מכך שהן לא צריכות לבנות תשתית כמו בנק כי הן נהנות מהתשתיות של הבנקים. נושא המודל העסקי מביא למתח מסוים, אבל זה גורם לכל מי שנמצא בבנקים לאתגר את עצמו".
נזכיר, כי בשבוע שעבר פרסמנו ב"גלובס" פנייה של עו"ד איתי ברכה, המייצג חברות פינטק, למספר גורמים בהם שר האוצר, שר הכלכלה, המפקחת על הבנקים וראש רשות שוק ההון. ברכה התריע כי הבנקים לא מאפשרים לחברות פינטק לפעול בחשבונות שהם פותחים - מה שעלול לגרום לנפילה של חברות רבות בתחום (בעיקר אלו הפעילות בעולם התשלומים).
- חברות הפינטק טוענות שהן עומדות בכללי הרגולציה ורוצות לעבוד דרככם ללא שיתוף פעולה עסקי. אולי הבנקים סתם מכבידים עליהן כי הם מוטרדים מהתחרות?
"זו לא סוגיה שהבנק מעורב בה. החסמים המרכזיים שמונעים מהמודל הזה לעבוד הם רגולטוריים. זו סוגיה רגישה וידועה. אני לא רואה מצב שבו נותנים הקלות לחברות פינטק בנושאים שקשורים לביטחון של הכסף".