אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת
בהפגנה ליד ביתו של אביחי מנדלבליט שלשום (מוצ"ש), בענין הסחבת בטיפול בחשדות נגד ראש הממשלה, השתתף גם אבי גבאי.
עצם השתתפותו של גבאי בהפגנה היא חיובית. זה צריך להיאמר מכיוון שהליכוד, החושש מאוד מגבאי, גינה את נוכחותו של גבאי בהפגנה מסיבות השייכות למציאות האלטרנטיבית שיוצרים דוברי הליכוד ומנהיגם. השתתפות בהפגנות נגד שחיתות שלטונית היא מה שמצופה ממנהיג האופוזיציה, ונקווה שהוא ימשיך לעשות זאת.
גבאי מתעלם
הבעיה היא עם הדברים שאמר גבאי: "אני לא מדבר כאן על היועץ המשפטי לממשלה. אני יודע שההפגנה פה היא בעיקר נגדו. אני מדבר על ראשי סיעות הקואליציה: קחו החלטה ותפרקו את הממשלה". חשוב לבחון דברים אלו, כי הם מלמדים על טעות בשיקול הדעת לגבי הכתובת הנכונה להפגנות אלה.
גם המפגינים יודעים שאפשר לדרוש ממפלגות הקואליציה לעזוב את הממשלה בגלל החשדות החמורים נגד ביבי. אבל נראה שהם גם יודעים משהו שגבאי משום מה מתעלם ממנו. בסדר, דרשת, אז מה קיבלת? האם הקריאה שלך תשפיע על המפלגות בצורה כלשהי? האם מישהו יעזוב את הממשלה?
מנדלבליט. ואין בלתו
גבאי צריך ללמוד, ומהר, להעדיף מהלכים מעשיים ויעילים על גיבוב מילים של כיכרות. המפגינים נגד מנדלבליט קראו נכון מאד את המפה הפוליטית והמשפטית. הם מבינים: הבעיה העיקרית היום היא מנדלבליט. הוא המפתח לטיפול בפרשיות המעכירות את המדינה, הן מההיבט המשפטי והן הפוליטי. אם הוא ימשיך לגונן על ביבי, לא יהיו כאן חילופי שלטון. שלא לדבר על כך שזו תהיה מעילה בתפקידו. אם גבאי מאמין שהישועה יכולה לבוא ממפלגות הקואליציה זה מאוד מדאיג, וחשוב שיחשוב פעם נוספת על התזה הזאת.
מבוי סתום
לכן אמור מעכשיו: מנדלבליט. אם רוצים תוצאות, אז כל הלחצים חייבים להיות מופנים נגדו. לא חלקם, לא רובם - כולם. כי אם מתחילים לפזר את הלחצים האפקטיביות שלהם יורדת ולבסוף מתאדה.
ביבי היה רוצה מאוד שההפגנות יהיו נגד מפלגות הקואליציה, מכיוון שהוא מבין שזו דרך המובילה למבוי סתום. וגם: לא הוא האיש שיזיל דמעה על שמפלגות אחרות סופגות גם הן ביקורת. ובעצם למה שיזיל? השורה התחתונה היא שגבאי, בדרך שבה הוא הולך, למעשה משחק לידיו של ביבי, כפי שעשו, ועדיין עושים, רבים ממתנגדי ראש הממשלה. זו טעות שעדיין לא מאוחר ללמוד ממנה.
ביבי ופרשת השבוע
ראש הממשלה הגיע לפגישה עם רב מכובד שנישק את ידו בחום. שאל ביבי: כבוד הרב, למה אתה מנשק את ידי? השיב הרב: אתה כמו ספר תורה, כל שבוע פרשה אחרת.