האסון האקולוגי באשלים. לשמור על בעלי החיים / צילום: עודד נצר - המשרד להגנת הסביבה
החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה יוצאים בקול קורא לתמיכה בחברות שיצאו בפרויקטים לשמירה על המגוון הביולוגי במסגרת פעילותן העסקית. התמיכה היא בהיקף של 100 אלף שקל לכל תוכנית, ובסך הכול ב-400 אלף שקל, וכן תוספת של סיוע וייעוץ לחברות ולעסקים להטמעת שיקולי המגוון הביולוגי בפעילות החברה. ניתן להגיש הצעות עד 15 בספטמבר.
ד"ר אנה טרכטנברוט, אחראית על מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "לא קיימת היום חקיקה ספציפית שאומרת לא לפגע במגוון הביולוגי, אבל כל פעילות שמוסדרת בחוק התכנון והבניין מחויבת בתסקיר השפעה על הסביבה. כמו כן, חברות ממשלתיות מחוייבות בדיווח על אחריות תאגידית, וחברות לא ממשלתיות לוקחות זאת על עצמן באופן וולנטרי. כאשר חברה נתקלת באתגר הקשור למגוון ביולוגי בתסקיר שלה, מוצגת לה הבעיה ולא תמיד היא יודעת כיצד לפעול בנושא. בשביל זה אנחנו כאן".
האופי של הפרויקטים הללו תלוי מאוד בסוג התעשייה שבה מדובר. כך למשל, אחד הפרויקטים נועד להגן על מין ייחודי של שום (שמו "שום קולמן") אשר מכל העולם נמצא רק בישראל, ודווקא בתוך מתקן תשתית של חברה מסחרית. טרכטנברוט: "מסתבר כי בתוך מתקן התשתית השתמר בית גידול ייחודי למין זה דווקא משום שהמתקן היה מגודר ומבודד. המין הזה צומח רק בנגב הצפוני, שבו אין הרבה שמורות טבע ולכן קשה מאוד להגן עליו מפני הכחדה, ודווקא במתקן הזה, התאפשר הדבר והשום פורח בסגול יפה כשכל סביבתו יבשה".
פרויקטים אחרים כוללים למשל הקמה של כרמים אקולוגיים. "לרוב כרמים הם אזורים סטריליים. נוהגים לגדר אותם משום שצבי אחד יכול לאכול כרם צעיר שלם, וגם משתמשים בטכניקות שונות למניעת צמיחת עשבים. אולם מסתבר לאחרונה שדווקא אם מאפשרים צמיחה של עשבים מסוימים והתרבות של זוחלים בתוך הכרמים, ניתן גם ליצור בית גידול חדש למינים הללו וגם להפחית את השימוש בחומרי הדברה. זהו פרויקט שבוצע למשל ביקבי תבור בשנה שעברה, ובקרוב יפתח היין ואפשר יהיה לראות אם הוא גם טעים".
פרויקטים אחרים הם למשל שיתוף פעולה עם נתיבי ישראל, למניעה של הפצה של מינים פולשים דרך שולי הכבישים החדשים, שהם לדברי טרכטנברוט, "ממש כמו מסדרונות להפצה של מינים פולשים", וכן פעילות עם חברת החשמל למניעת התנגשות ציפורים בחוטי החשמל וכן להפחתה של זיהום אור.
במשרד להגנת הסביבה ובחברה להגנת הטבע מציינים, כי כיום ניהול הממשק בין הפעילות העסקית ובין המערכות האקולוגיות, נחשב לחלק בלתי נפרד מניהול הקיימות והאחריות התאגידית בארגונים. המודעות הציבורית הגוברת לצורכי שמירת טבע, לצד ההבנה ששמירת טבע חיונית לרווחתו של האדם ולקיומו, הביאה לעלייה משמעותית בהטמעה של שיקולים אקולוגיים בפעילות של ארגונים עסקיים.