רוטנברג / צלם: יוסי וייס, חברת החשמל
3 ימים אחרי הדיון הסוער וההפכפך שהתקיים ביום חמישי האחרון בבג"ץ בעתירה שהגישה המדינה נגד שביתת עובדי חברת החשמל, הוציא הרכב השופטים בראשותה של השופטת אסתר חיות צו על-תנאי. זאת, לאחר שהמדינה נענתה להצעת הוועד לפסק-זמן של 60 יום בעיצומים, שבמהלכו יתנהלו שיחות בניסיון להגיע להסכמה על מתווה לרפורמה במשק החשמל.
בתחילת ההחלטה שפורסמה הערב צוין כי מהלך הפסקת העיצומים עליו הכריזו העובדים הוא "מהלך חד-צדדי ובמטרה לקיים ולקדם הידברות עם המדינה ולהגיע להבנות אשר ייתרו את המשך הדיון בעתירות".
בהמשך פירטו השופטים כי על הסתדרות העובדים וועד עובדי חברת החשמל להשיב בתוך 60 יום "מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מחודש מאי אשר קבע כי לעובדי חברת החשמל יש זכות שביתה המופנית כלפי הרפורמה שגיבשה המדינה במשק החשמל, וכן כי עובדי חברת החשמל רשאים לשבות בלא להציג ולקבל מבית הדין אישור מראש באשר למתווה שביתה קונקרטי".
בנוסף, מתבקשים ועד העובדים וההסתדרות להוכיח כי המדינה לא קיימה עמם את חובת ההיוועצות בקשר לרפורמה שהמדינה עומדת לממש. זאת בהמשך לטענות העובדים, שהוצגו על ידי עו"ד ארנה לין, שחובת ההיוועצות איתם "לא באמת קוימה".
מנגד, טענה עו"ד מיכל לייסר מטעם המדינה כי המדינה קיימה חובה זו, ואף פורטו בפני הרכב השופטים את המועדים של הישיבות. "במסגרת הדיונים על מתווה הרפורמה נדונה כל התוכנית, למשל באיזה קצב יימכרו תחנות, איך תראה ההשקעה של החברה בהיבט הפיננסי. מתנהלת היוועצות מאוד משמעותית, מתוך הבנה שזה מה שצירך לעשות", טענה לייסר.
לבסוף, בהמשך לטענות שהוצגו על-ידי פורום היזמים הפרטיים מבקשים שופטי בג"ץ לנמק "מדוע לא יקבע כי עובדי חברת החשמל, כעובדי מונופול, אינם רשאים לנקוט בעיצומים הפוגעים בגופים המתחרים בהם".
במהלך הדיון ביום חמישי עו"ד אהרן מיכאלי, המייצג את יזמי תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות ויצרני חשמל פרטיים שהצטרפו לעתירת המדינה, טען כי "אסור להעניק את המפתחות לתחרות למי שלא מעוניין בה. לוקח בין 8-10 שנים להקים תחנת כוח. השביתה גורמת לנו לנזקים של מיליונים, למוות קליני מיידי. לא צריך להסכים עם מי שמחזיק את המפתחות לכספת, רק בגלל שהוא לא מסכים לאיזושהי רפורמה. זה טבעי שמי שעובד בגוף מונופוליסטי לא ירצה להיפתח לתחרות".
השופטים מציינים כי בשלב זה לא ראו צורך דחוף לתת צווי ביניים אולם אם "יחול שינוי נסיבות אפשר יהיה לשוב ולבחון סוגיה זו מחדש".
הטריגר לעיצומים
כאמור, כוונת המדינה להעביר לידיים פרטיות הקמת תחנת כוח חדשה בתוך אתר "אורות רבין" של חברת החשמל, עומדת ברקע המאבק המתנהל בינה לבין ועד עובדי החברה. במהלך הדיון בבג"ץ אף דחתה המדינה הצעת פשרה שהעלו השופטים משום שמשמעות ההצעה הייתה הקפאת המהלך המתוכנן בחדרה.
הטריגר לעיצומים האחרונים, שהחלו ב-12 ביוני, הייתה הודעת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כי ימליץ לממשלה למסור הקמת תחנת כוח של כ-700 מגה-ואט בתוך המתקן הקיים של חברת החשמל ליצרנים הפרטיים. החלטה זו, התלויה עדיין באישור הממשלה, תאפשר לסגור בהדרגה את היחידות הפחמיות 1- באורות רבין. מדובר על הקמת שתי יחידות ייצור, כאשר את התחנה הראשונה אמור להקים היזם הפרטי וטרם הוחלט לגבי גורלה של התחנה השנייה.
השאלה המרכזית והשנויה במחלוקת היא לא רק מי יקים, אלא גם מי יתפעל את התחנות החדשות. עמדת הנהלת החברה היא שההקמה צריכה להתבצע על ידי החברה, ואילו התפעול יעשה על ידי הגורמים פרטיים. עמדת הוועד היא שונה לחלוטין - הן ההקמה והן התפעול של התחנות צריכים להיות בידי עובדי חברת החשמל, היות ואחרת מדובר ב"המשך הוצאת הייצור ללא הסכמות".
תחנות הכוח באורות רבין, הממוקמות על חוף ים התיכון בצפון מערב חדרה, החלו את פעולתן בתחילת שנות ה-80'. התחנות משתמשות במי הים לקירור וברציף מיוחד שנבנה בצמוד לה לפריקת הפחם הדרוש להפעלתה מאוניות משא. מדובר אמנם בתחנות כוח הגדולות של חברת החשמל, בעלות כושר ייצור של 1,440 מגה-ואט, אך שנחשבות ליחידות מיושנות בעלות הנצילות הנמוכה ביותר והמזהמות ביותר בכל מערך ייצור החשמל בישראל. .