מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)
"30 שנים נדרשו למשפט הישראלי למנות שופטת ראשונה לבית המשפט העליון. למעלה מ-30 שנים נוספות עברו מאז מינויה של מרים בן-פורת, השופטת העליונה הראשונה, והציבור הישראלי טרם זכה להתחייבות ומחויבות של נבחריו ומנהיגיו - השופטים, נבחרי הציבור, ומנהיגי לשכת עורכי הדין - לפעול במלוא המרץ והרצינות לייצוג שווה לנשים בבית המשפט העליון".
כך כתבה "שדולת הנשים בישראל" במכתב שהיא שלחה בימים האחרונים ליו"רית הוועדה למינוי שופטים, שרת המשפטים איילת שקד, שבו קוראת השדולה לשקד ולשאר חברי הוועדה - למנות שופטת לבית המשפט העליון בסבב המינויים הקרוב.
שדולת הנשים בישראל היא עמותה הפועלת לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי לקידום חקיקה בכנסת ופעולות חינוכיות ומחקריות. השדולה זכתה למספר רב של הישגים במהלך השנים, בהם ההובלה של חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, החוק לאיסור הטרדה מינית, והעתירה בעניין אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים בצה"ל לשרת בתפקידי לוחמות.
בעוד כחצי שנה, בחודש פברואר 2018, יפרוש השופט יורם דנציגר מתפקידו. במקומו צפויים להתמנות לבית המשפט העליון שופטת או שופט מהמגזר הפרטי. במכתב לחברי הוועדה למינוי שופטים פנו מנכ"לית שדולת הנשים, עו"ד מיכל גרא-מרגליות, ועו"ד מרים זלקינד, בקריאה לקדם ייצוג שוויוני בבית המשפט העליון, ולמנות במקום השופט דנציגר אישה לתפקיד שופטת.
מינוי שופטת - ייצוג שוויוני וראוי
נשות השדולה מציינות כי "בחינת שיעור הנשים בבית המשפט העליון מעלה תמונה עגומה, שלפיה רק 4 שופטות עליונות מתוך 15 שופטים עליונים מכהנות כיום בבית המשפט" נשות השדולה מתייחסות לשופטות העליון: הנשיאה מרים נאור, הנשיאה הבאה אסתר חיות, דפנה ברק-ארז, וענת ברון.
נציין כי שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר, תתחיל לכהן השנה כשופטת בעליון, אך היות שהנשיאה נאור עומדת לפרוש לגמלאות, כמות השופטות הנשים לא תגדל.
לדברי שדולת הנשים במכתבה לוועדה, "מיעוט זה של שופטות בבית המשפט העליון, אינו עולה בקנה אחד עם שיעור הנשים הגבוה בשירות המשפטי הציבורי. נזכיר למשל, כי משרד המשפטים מעסיק 67% נשים. בפרקליטות וברוב מערכת בתי המשפט בישראל שיעור הנשים דומה לשיעורן באוכלוסייה. כך, בבתי משפט השלום שיעור הנשים המכהנות כשופטות עולה על 50%, ובבתי המשפט המחוזי שיעורן עומד על 44%".
לעומת זאת, כותבות עורכות הדין של השדולה, "בית המשפט העליון הוא עדיין מוסד גברי במובהק. אפילו כיום, אחרי שתי נשיאות בבית המשפט, ומעט לפני מינוי נשיאה שלישית ברצף, מכהנות בו כאמור 4 שופטות מתוך 15 שופטים - 27% בלבד".
לדבריהן, "מינוי של אישה לבית המשפט העליון בסבב זה, יותיר אותנו עם בית משפט שהרכבו 10 גברים ו-5 נשים - עדיין ייצוג שרחוק מאוד מלהיות ייצוג שווה, אולם פעולה זו תסמן באופן ברור את הציפייה לבאות, ותקדם את בית המשפט העליון לקראת ייצוג שוויוני וראוי".
נשות השדולה מזכירות, כי "בקרב המשפטנים במגזר הפרטי ישנן כיום משפטניות מקצועיות רבות, מנוסות ובעלות הישגים מרשימים, שהן שותפות בכירות במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, הראויות ובוודאי כשירות לכהן כשופטות בית המשפט העליון".
עוד מוזכר במכתב שדולת הנשים לוועדה לבחירת שופטים, כי בעוד כשנה, באוגוסט 2018, צפוי לפרוש מבית המשפט העליון גם השופט אורי שהם. "וכפי שהתפרסם בכלי התקשורת, במקומו צפוי להתמנות מועמד מוסכם, השופט עופר גרוסקופף, באופן שינציח את שיעור הנשים הנמוך המכהנות בבית המשפט העליון".
השדולה מזכירה במכתבה לשרה שקד ולחבריה, כי "ייצוג נשים איננו רק מתחייב מן הדין, אלא הוא גם הכרח ציבורי ומוסרי ממדרגה ראשונה. יישום עקרון הייצוג ההולם לבני שני המינים בהקשר של מינויים לבית המשפט העליון, יבטא לא רק שוויון הזדמנויות מהותי וממשי לנשים: הוא גם חשוב ברמה הסמלית, לכל ילדה, נערה ואישה בישראל, שיישאו עיניהן לאחד משלושת המוסדות המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית, וימצאו שם מודלים לחיקוי ולהשראה להתקדם ולשאוף למעלה, ולכל אזרח ישראלי שבית המשפט העליון במדינתו ישמש דוגמה לצדק, למחויבות למגוון ולשוויון".
לדברי השדולה - "במינוי שופטות לבית המשפט העליון תגשימו את הוראות המשפט הישראלי, ואף תקדמו את האינטרס הציבורי - אינטרס של כולנו - לבית-משפט שכל אזרח ואזרחית ישראלים יכולים להתגאות בהרכבו". שפע של משפטניות מוכשרות חן מענית שדולת הנשים צודקת בקריאתה לחברי הוועדה לבחירת שופטים, למנות נשים שופטות נוספות לבית המשפט העליון. השדולה צודקת גם באמירתה, כי ישנן מועמדות טובות מאוד להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון. למשל, כמה שופטות בולטות ומצוינות בבתי המשפט המחוזיים, שראויות להתקדם לעליון.
בין היתר, אפשר להזכיר את השופטות שנכללו ברשימת המועמדים לעליון בסבב המינויים הקודם - ד"ר מיכל אגמון-גונן ורות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב; שופטת בית המשפט המחוזי-מרכז, מיכל נד"ב; השופטת תמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים; והשופטת נאוה בן-אור מהמחוזי בירושלים, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
בהקשר זה נביא את נתוני המגדר בפרקליטות המדינה - בצמרת הגבוהה של פרקליטות המדינה מכהנים כיום שני גברים - היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. אבל בסך-הכול בפרקליטות עובדות יותר משפטניות-נשים ממשפטנים-גברים. כמה מהן בעלות ניסיון רב שמשמשות בתפקידים בכירים, וראויות לכהן בבית המשפט העליון.
פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, היא אולי אחת מן המועמדות הבולטות ביותר. בן-ארי שימשה, בין היתר, כתובעת המובילה במשפט "פרשת הולילנד", וכיום היא אחראית על ליווי והתוויית חקירות ראש-הממשלה, בנימין נתניהו.
גם בשוק הפרטי ובאקדמיה ישנן משפטניות שיכולות להיכנס בהצלחה לנעליים של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, שיסיימו בקרוב את כהונתם בבית המשפט העליון. אחת המועמדות שראויה לשיפוט בערכאה העליונה היא עו"ד מיה ליקוורניק, לשעבר שותפה-מייסדת במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. ליקוורניק שפרשה השנה מהמשרד היא מבכירות עורכי הדין המסחריים בישראל.
עוד מועמדת ראויה לשיפוט בעליון היא עו"ד ארנה לין, מעורכות הדין הבולטות בתחום דיני העבודה (גם מקרב עורכי הדין). לין היא אישה פורצת דרך, שייסדה ומובילה משרד שבו בולט הייצוג הנשי ולין נמצאה בכל הצמתים החשובים של סכסוכי העבודה בארץ.
עורכות דין נוספות שעשויות למלא את התפקיד בהצלחה, הן נגה רובינשטיין ממשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת; ונחמה ברין, ראשת מחלקת חברות ושוק הון בפירמה.
גם באקדמיה ישנן כמה משפטניות בולטות - כמו פרופ' יפעת ביטון, שנכללה בסבב הקודם של רשימת המועמדים לבית המשפט העליון. ביטון היא פרופסורית בבית-הספר למשפטים של המכללה למנהל, המסלול האקדמי. היא עוסקת גם בביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית.
לסיכום, זוהי עדיין רשימה לא סגורה ולא מחייבת, ישנן עוד מועמדות ראויות ומוכשרות. כך שאם השרה איילת שקד ושאר חברי הוועדה לבחירת שופטים, ירצו למנות משפטנית-אישה לשיפוט בבית המשפט העליון, הם לא יתקשו למצוא מועמדת טובה.
