גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר כסף, פחות עסקאות

אז מה באמת המצב של השקעות ההון סיכון בעולם?

מידע- טכנולוגיה/ קרדיט: שאטרסטוק
מידע- טכנולוגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

הדו"ח הרבעוני בנושא השקעות הון סיכון ברחבי העולם, אותו פרסמה החודש פירמת ראיית החשבון הבינלאומית KPMG, מאפשר לרואי השחורות ולחובשי המשקפיים הוורודות גם יחד לראות בו את מה שהם רוצים ולהסיק מסקנות בהתאם. מאמרי הפרשנות שהתפרסמו במדיה המקצועית משקפים יפה את המצב הזה.

הנה דוגמה: ברבעון השני של שנת 2017 הושקעו 40.1 מיליארד דולר ב-2,985 חברות סטארט-אפ בכל העולם. האם זה טוב? בוודאי, בהשוואה לרבעון הראשון של השנה בו הושקעו "רק" כ-26 מיליארד דולר זו הייתה עלייה של למעלה מ-55%. מצד שני, בהשוואה לרבעוני שיא בשנים קודמות, שנות השיא, הייתה ברבעון הזה ירידה יחסית ל-47 מיליארד דולר ברבעון השני לפני שנה ו-45 מיליארד דולר ברבעון השלישי של שנת 2015.

מספר עסקאות ההשקעה לעומת זאת, שעמד כאמור על 2,985, נמצא בירידה מתמדת יחסית לשיא של תחילת שנת 2015 (5,000 עסקאות ברבעון ראשון של השנה ההיא) ובשפל של חמש שנים. התרומה היותר משמעותית לירידה הזו נמצאת באזור ההשקעות בחברות בשלבים המוקדמים שלהן, שלבי ה'סיד', שמספרן קטן בלמעלה מ-50% על פני השנתיים האחרונות. יש פה מן הסתם מגמה שיש לשים אליה לב: המשקיעים נוטים לקחת פחות סיכון ורואים פוטנציאל גבוה יותר לרווחים בחברות בשלבים מאוחרים יותר, גם אם מחיר הכניסה אליהן יותר גבוה, בהתאם.

ואכן, השווי הממוצע של חברות שקיבלו מימון ממשקיעים המשיך לעלות בהדרגה גם ברבעון האחרון. לפי הדו"ח של KPMG השווי החציוני של השקעת 'סיד' (השלב המוקדם ביותר בהשקעות בסטארט-אפים) טיפס ברבעון הזה ל-6 מיליון דולר, בדיוק כפול מערכו בשנת 2010. והחציון של שווי חברות בסבב גיוס שלישי (המתקיים בדרך כלל כ-3 עד 4 שנים אחרי סיבוב ה'סיד') עמד על 83 מיליון דולר, יותר מפי 2 מערכו שנת 2010, שעמד על 38 מיליון דולר. גם כאן, יש מי שיראו בזאת תופעה חיובית של יצירת ערך מהיר יותר וגבוה יותר עבור בעלי המניות, בעוד מי שיסתכלו בדאגה על התנפחות הערכות השווי העלולה לסמן בועה המתקרבת לשלב הפיצוץ שלה.

העובדות מלמדות אחרת

עליית השווי של החברות נמצאת בהתאמה מלאה לעלייה בכמות הכסף המושקע בחברות הללו. החציון של גודל ההשקעה בסבבי 'סיד' עמד ברבעון השני של 2017 על 1.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-400 אלף דולר בשנת 2010. הערך החציוני של סכומי ההשקעות בסבב שלישי הגיע ברבעון האחרון ל-21.5 מיליון דולר, בהשוואה לפחות מחצי מזה - 10 מיליון דולר רק לפני 7 שנים. ועוד, ב-76% מתוך 2,985 העסקאות ברבעון השני של שנת 2017 הייתה עלייה בשווי החברה יחסית לסבב הגיוס הקודם שלה, וזהו נתון שיא מאז שנת 2010, אז הוא עמד על 59% בלבד.

מה גורם לעלייה כל כך דרמטית בשוויי החברות הללו ובכמות הכסף המושקע בהן? האם הרווחים שנגרפו מהאקזיטים הרבים עלו בהתאם ומהווים הסבר לנכונות של משקיעים לשלם הרבה יותר כסף מבעבר, בשוויים הולכים וגדלים?

זה יכול היה להיות הסבר טבעי, אבל העובדות מלמדות אחרת. על פי המחקר של KPMG ברבעון השני של שנת 2017 נספרו כ-270 אקזיטים, המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2010. הסכום המצטבר מהאקזיטים האלה היה כ-15 מיליארד דולר, מה שמעמיד את הרבעון בדיוק בחציון של 30 הרבעונים האחרונים.

במילים אחרות, הרבה פחות אקזיטים, בשוויים יפים למדי אבל באופן מצטבר, התעשייה כולה הרוויחה הרבה פחות יחסית לגודל ההשקעות ולהערכות השווי המנופחות בזמן ההשקעה. בנוסף, שוק ההנפקות הציבוריות בארצות הברית עדיין לא מספק את הסחורה, קצב ההנפקות ממשיך להיות איטי ורבות מהחברות שהנפיקו בשנים האחרונות אכזבו את המשקיעים ונסחרות בערכים שאינם משקפים את התקוות שתלו בהן בזמן שגייסו סבבי גיוס אחרונים כחברות פרטיות, בשוויים גבוהים, במקרים רבים גם מוגזמים.

ולכן, ההסבר נמצא דווקא במקום אחר בדו"ח של KPMG, בגרף הסוקר את כמות הכסף שגייסו קרנות הון סיכון בשנים האחרונות בכדי להשקיע בחברות הזנק ובחדשנות. 100 קרנות הון סיכון גייסו ברבעון השני של שנת 2017 למעלה מ-17 מיליארד דולר, הסכום השלישי בגודלו מאז שנת 2010. 55 מיליארד דולר בשנים עשר החודשים האחרונים, 63 מיליארד דולר בשנה שלפניהם, אתם כבר מבינים את התמונה.

אין סוף כסף מגיע לתעשיית החדשנות בתקווה לממן את החברות שיהפכו להיות סנאפ, מובילאיי או ווייז הבאות. יותר כסף ויותר קרנות השקעה מתחרים על פחות עסקאות ומכאן שכללי הכלכלה הבסיסיים של היצע מול ביקוש מייצרים עלייה משמעותית בשוויים ובכמות הכסף המושקע.

האם העליות בשוויים ימשיכו? האם סבבי הגיוס רק יצמחו ויעלו לשיאים חדשים? כל בר דעת יודע שלא להסתכן בתחזיות, בטח שלא בתחומי הכלכלה. אבל ההיגיון הבריא מכתיב, שלא ייתכן שנמשיך לחזות בעליית מחירים וגודל סבבי הגיוס. סביר להניח שמתישהו, בעתיד הלא רחוק, נראה רגיעה מסוימת ואולי אפילו תיקונים כלפי מטה.

זה לא יהיה אסון לתעשייה, להיפך, תיקון יכול להכניס גם פרופורציות בריאות למשוואה וליצור סיכויים טובים יותר עבור יזמים ומשקיעים גם יחד לייצר ערך ורווחים גדולים יותר ביום האקזיט המיוחל.

אבל בינתיים, יזמים: רוצו לגייס כספים ככל שתוכלו. אלפי קרנות השקעה מחכות לכם ברחבי העולם ויש ברשותן הרבה מיליארדים של דולרים, המשמשים אותן כדי להתחרות על העסקאות הכי חמות ולשלם כל סכום כדי להיות שותפות להצלחה. ההצלחה שלכם.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

עוד כתבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג