ליאורה עופר, גליה מאור, עופרה שטראוס ודנה עזריאלי / צילומים: תמר מצפי, אמיר רוזנברג, איל יצהר
ליאורה עופר, יו"רית מליסרון; גליה מאור, לשעבר מנכ"לית לאומי וכיום דירקטורית בטבע ובשטראוס; עפרה שטראוס, יו"רית קבוצת שטראוס; רו"ח איריס שטרק, דירקטורית בבנק מסד, קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית וסמינר הקיבוצים, ולשעבר יו"רית דירקטוריון נמל אשדוד ודירקטורית בחברת חשמל; דנה עזריאלי, יו"רית קבוצת עזריאלי; נחמה רונן, יו"רית ממן; דפנה שוורץ, דירקטורית בבנק הפועלים ובשטראוס; תמי רווה, יו"ר דירקטוריון חדשות 2; ועו"ד דבורה חן וחנה מוריאל סטבון, דירקטוריות בתעשייה האווירית (תע"א).
בשנת 2017, הנשים החזקות האלה, ועוד נשים חזקות כמותן, עדיין מהוות את המיעוט הנשי הצורם בישיבות הדירקטוריונים עמוסות הטסטוסטרון - כך עולה מנתונים חדשים המתפרסמים בדוח של פירמת הייעוץ וראיית-החשבון Deloitte, שבחן מהו אחוז הנשים בדירקטוריון ואחוז הנשים המכהנות כיו"ר דירקטוריון (נכון לסוף שנת 2016), ב-64 מדינות שונות ברחבי העולם.
שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות של חברות ציבוריות עומד על 20.8% בלבד. רק 33 נשים "זכו" לכיסא בדירקטוריונים, ורק 29 (10%) מכהנות כיו"ר בדירקטוריונים בישראל. בנוסף, ב-7.1% מהחברות הציבוריות, מכהנת מנכ"לית אישה - שהן 14 מוכשרות בלבד.
לכאורה, נתונים אלה מעט מעודדים, בין היתר, לאור העובדה שהם משקפים עליה קלה באחוז הנשים בדירקטוריונים בתום שנת 2016, ביחס לשנה שקדמה לה. בישראל 2015, שיעור הנשים שכיהנו כדירקטוריות של חברות ציבוריות עמד על 16.2% בלבד, ורק 5.1% כיהנו כיו"ר בדירקטוריונים. גם מצבנו ביחס לעולם, לכאורה מעודד: הממוצע העולמי של ייצוג נשי בדירקטוריון עומד על 15% בלבד, ובישראל מתהדרים בחמישה אחוזים נוספים.
אולם, בפועל לא מדובר בבשורה. הנתונים מלמדים הלכה למעשה, כי נשים טרם הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית. בפועל, מגמת "העלייה" ביחס לשנה שקדמה לא מספיק חדה - הנתונים משקפים עלייה של 4.6% ביחס לייצוג נשי בדירקטוריונים; וכ-5% ביחס ליושבות-הראש שלהם. האמנם זה נתון מעודד במדינה שבה הנושא מדובר חדשות לבקרים, והביקורת על מיעוט הנשים בדירקטוריונים מהדהדת מקיר לקיר.
ביחס לעולם, ישראל ממוקמת במקום ה-11 בקרב המדינות, ואולם מקום זה עדיין מדשדש הרחק מתחת למספר מדינות מערביות שהיינו רוצים להידמות להן.
המדינות המככבות בדוח הן אלה שבחרו לשים את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהן, קידמו חקיקה מתקנת בעניין, והובילו מהלכים שיובילו לשוויון אמתי (מתישהו): בהן נורבגיה - עם ייצוג מרשים של 42% נשים בדירקטוריונים בחברות הציבוריות (עלייה של 5.3% ביחס לשנה הקודמת); צרפת עם 40% (עלייה של 10%); שוודיה עם 31.7% (עליייה של 7.4%); ואיטליה שמתהדרת ב-28.1% (עליה של כ-6%).לצד ישראל, מבחינת נתוני הייצוג הנשי בדירקטוריונים, ניצבות אוסטרליה (20.4%), בריטניה (20.3%), דרום-אפריקה (19.5%) וגרמניה (19.5%).
בארה"ב מצב הנשים הרבה פחות טוב מאשר בארץ, כאשר במעצמת העל נרשם ייצוג של 14.2% נשים בלבד בדירקטוריונים. גם אוסטליה, לוקסמבורג, ספרד, שווייץ ואירלנד מדשדשות בביצת ה-15%-16%. בתחתית הטבלה העולמית מככבות לשלילה מדינות כמו מקסיקו (6% ייצוג נשי בדירקטוריונים), רוסיה (5.8%), מרוקו (4.3%) ויפן (4.1%). את הרשימה סוגרות קוריאה ואמירויות ערב עם כ-2.5% ייצוג נשי בלבד.
היי-טק ופיננסים
עוד לפי הדוח, התעשיות בישראל שבהן נשים "מככבות" (באופן יחסי) בדירקטוריונים של החברות הן: תחום ההיי-טק (20%) ובמוסדות הפיננסיים (20%), בהם בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי ועוד. בתחום זה, ניתן להזכיר את ענת לוין, שמכהנת, בין היתר, כיו"ר כלל ביטוח אשראי, כחלק מתפקידה המרכזי בקבוצת כלל כמשנה למנכ"ל; את החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי- בויאנג'ו, המכהנת כיו"ר של חברת ענבל הממשלתית, מתוקף תפקידה באוצר; את תמר יסעור, יו"רית לאומי קארד; את אירית איזקסון, יו"ר הבנק הבינלאומי; ואת אפרת פלד, דירקטורית בבנק הפועלים.
נתון מעניין נוסף העולה מהדוח, הוא שככל שהחברה מדורגת יותר גבוה במדדים, כך גם ייצוג הנשים בדירקטוריונים גבוה יותר. כך, לפי הדוח, במדד ת"א 25, (ב-2016 המדד היה עדיין 'ת"א 25', כיום המדד הוא 'ת"א 35') יש 25% נשים בדירקטוריונים ו-12% בתפקיד יו"ר - נתונים שהם מעל מהממוצע של כלל החברות בישראל.
נתון נוסף העולה מהדוח, הוא כי באותם ארגונים שבראשם עומדות נשים, ונשים מכהנות בתפקידי הנהלה בכירים - יש פי 2 יותר דירקטוריות מאשר בחברות שבראשן עומד גבר. מדובר בנתון מטריד, המעיד על כך שהגברים מעדיפים את בני מינם, במקום בחירה עניינית או אפילו בחירה מודעת שתשקף אפליה מתקנת לטובת נשים.
מעניקות יתרון תחרותי לחברה
נוכח הנתונים העגומים - לפיהם 80% מהדירקטוריונים מורכבים מגברים - מתבקשת השאלה - האם נשים פחות מוכשרות? התוצאות המקצועיות שמביאות נשים המייצגות את המיעוט הנשי בדירקטוריונים, מספקות תשובה שלילית נחרצת לשאלה הזאת. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם מוכיחים פעם אחר פעם, כי דירקטוריות טובות לחברות ומעניקות יתרון תחרותי לחברה על-פני חברות אחרות. על הרקע הזה אי השוויון בין המינים בדירקטוריונים זועק.הקשר הישיר שנמצא בין כהונת אישה כיו"ר, מנכ"לית ודירקטורית לבין שיפור ביצועי החברה, מצדיק עלייה יותר משמעותית בשילוב נשים בדירקטוריונים.
הנושא הזה לא יורד מהפרק ועמד על סדר היום של ועדות הכנסת השונות ימי עיון רבים ועתירות שונות לבג"ץ. חוק החברות בישראל עוסק בצורה מצומצמת בסוגיית ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. במארס 2011 נכנס לתוקף תיקון 16 לחוק החברות, שקבע נורמה של גיוון מגדרי בדירקטוריון, ולפיה "במינוי דירקטור בחברה ציבורית, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, נוסף על החובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, בהתאם לצרכיה המיוחדים של החברה".
על-פי חוק, בחברה שבעת מינוי דירקטור חיצוני (דח"צ), כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני. עוד נקבע בחוק, כי אם האישה היחידה בדירקטוריון היא קרובת משפחה של בעל השליטה בחברה (בת, אחות, אם וכד'), ייתפס המצב ככזה שאין כלל אישה בדירקטוריון, והאסיפה הכלכלית של בעלי המניות תחויב למנות דח"צית שהיא אישה. בחברות ממשלתיות נעשה צעד משמעותי יותר לכיוון השוויוניות, כאשר בהחלטת ממשלה מ-2007, נקבע כי 50% מחברי הדירקטוריונים בחברות ממשלתיות חייבות להיות נשים.
גיוון מגדרי על השולחן
הגם שמצבנו רחוק מלשקף את האידיאל, רו"ח אירנה בן-יקר, שותפה, ומנהלת היחידה לשירות הדירקטוריון בפירמת הייעוץ וראיית-החשבון Deloitte, דווקא אופטימית. לדבריה, "באופן כללי אנחנו במקום יותר טוב מהממוצע העולמי, העומד על 15%, אבל צריך לקחת בחשבון שהממוצע מתייחס גם למדינות שאין בהן שילוב נשים בכלל.
המדינות המובילות בנושא הזה הן באופן לא מפתיע המדינות הסקנדינביות, ששם מעמדן של נשים בכלל, ובקשר לכל מיני חוקי עבודה, טוב יותר ביחס לעולם, ובהן נורבגיה דנמרק ושבדיה וגם צרפת. אז ביחס לאירופה אנחנו במקום פחות טוב. דווקא בצפון אמריקה, כולל את ארה"ב, המצב פחות טוב מישראל, שם פחות מ-15%מחברי הדירקטוריון הן נשים, ורק כ-4% מבעלי תפקיד היו"ר של הדירקטוריון הן נשים - שזה ממש נמוך".
- עדיין לא נפרצה תקרת הזכוכית. 20% זה לא נתון שאנחנו צריכים לחגוג אותו.
רו"ח בן יקר: "זה נכון. אבל כמו כל מהפכה, זה דבר שלוקח זמן, ואני שמחה שהמגמה היא מגמת עלייה. נושא הגיוון המגדרי נמצא בראש השיח הציבורי בעולם ואף קיימת פעילות רבה במדינות השונות מצד הרגולטור או מצד ארגונים המייצגים את דעת הקהל על-מנת להגיע לאיזון בנושא גיוון תעסוקה בכלל ובתפקידים בכירים, ודירקטורים בפרט.
"בארץ הנושא פחות בכותרות. בשנים האחרונות ניתן לא מעט דגש של הרגולטור להפחתה והקלה ברגולציה בכלל, ובדרישות הגילוי בפרט, אך לא ניתן דגש מספיק לנושא הגילוי לנושאי הממשל התאגידי, כגון אפקטיביות הדירקטוריון - וכחלק מכך - גילוי בנושא גיוון מגדרי. ברגע שחברה תצטרך להתייחס באופן ספציפי ומעמיק לנושא הגיוון המגדרי וכיצד הוא מטופל, ומידע זה יהיה מידע ציבורי, לא תהיה ברירה אלא לעסוק בנושא זה באופן פרטני.
"הייתי רוצה לחיות בעולם בו העיסוק בגיוון המגדרי כלל לא רלוונטי, שכן הסוגיה כלל אינה קיימת עוד, והגילוי הנדרש בנושאי ממשל תאגידי יעסוק בעצמאות הדירקטוריון, איכות הדיונים, איזון יכולות הדירקטורים, ניסיונם המקצועי והניהולי; אולם המציאות, לצערי, מחייבת התערבות רגולטורית, שכן בפועל אין מספיק מודעות לחשיבות הנושא, ולכן מטבע הדברים הוא נדחק אחורה. מצבה של ישראל אמנם טובה במקצת ביחס לעולם, אך רחוקה עוד הדרך לשילוב אופטימלי של נשים בתפקידי מפתח בכלל ובתפקידי דירקטוריות בפרט".
חוקי עבודה מטיבים
- איך ניתן להסביר את הפער העצום בין ישראל לבין מדינות סקנדינביה - שם יש פי 2 יותר נשים בדירקטוריונים?
רו"ח בן יקר: "כידוע במדינות סקנדינביות חוקי העבודה מיטיבים באופן מיוחד עם נשים עובדות בהיבטי האיזון בין עבודה לקריירה, כגון שעות עבודה לנשים ואורך חופשת הלידה המגיעה על-פי חוק. לדעתי, קיים קשר בין הדברים, שכן שילוב נשים בדירקטוריונים הינו נושא שהעיסוק בו בוחן את מידת שוויון ההזדמנויות לשני המינים בתפקידים בכירים. לפיכך, לא מפתיע שמדינות שחורטות על דגלן את נושא שוויון ההזדמנויות לשני המינים, מקדמות את שילובן של נשים בדירקטוריונים.
"בנוסף, בעת המינוי לתפקיד דירקטור על המועמד להציג ניסיון מקצועי וניהולי. מטבע הדברים, לאישה המפתחת את הקריירה שלה במקביל להרחבת המשפחה, קשה יותר לצבור ניסיון שכזה. חוקי מדינה בתחום עבודת הנשים המעודדים את הנשים לא לוותר על הקריירה - זאת על-ידי מתן אפשרות להיעדר ממקום העבודה עקב חופשת הלידה לזמן ארוך יותר או לחלקה עם בן-הזוג באופן אופטימלי - יוצרים בסיס טוב יותר לצבירת ניסיון מקצועי וניהולי עבור נשים".
- ודווקא ארה"ב רחוקה מאוד מלהיות שוויונית.
"ארה"ב נמצאת מתחת לממוצע העולמי בייצוג הנשים בדירקטוריונים, אך מובילה בעשייה רגולטורית על-מנת לשפר את המצב. בהתבסס על מחקרים שהראו קורלציה מובהקת בין עלייה בגיוון החברות (ייצוג מגדרי מגוון, ייצוג מיעוטים וייצוג אוכלוסיות מוחלשות) לבין עלייה בביצועי החברות, ארה"ב חרטה על דגלה לשנות את המצב הקיים ולהגיע ל30% ייצוג נשים בדירקטוריונים עד 2020.
ארה"ב הצטרפה לגוף בינלאומי שהוקם ב-2010 הנקרא "CLUB UK" ומטרתו לפעול להעלאת שיעור הנשים בדירקטוריונים ל-30% . כיום, רשות לני"ע האמריקאית דורשת גילוי אקטיבי לגבי הסוגיה - אם נושא הגיוון (diversity) נשקל על-ידי ועדת המינויים של הדירקטוריון בעת בחירת מועמדים וכיצד הוא נשקל".
גילוי על ממשל תאגידי
נתון נוסף העולה מן הדוח הוא חוסר התאמה בין אחוז הנשים בדירקטוריונים לאחוז יושבות- הראש? למשל, יוון מככבת בעניין יושבות-הראש, אבל לא בולטת במספר הנשים בדירקטוריונים, ואילו בנורבגיה המצב הפוך. איך ניתן להסביר זאת?
נתוני המחקר שלנו מראים כי קיים קשר ישיר בין כהונת אישה כמנכ"לית או כיו"ר הדירקטוריון לבין שיעור הנשים בדירקטוריון המפקח עליה. בחברות בהן מכהן מנכ"ל-גבר, שיעור הנשים בדירקטוריון עומד על 14.5%; ובאלה שמכהנת מנכ"לית - שעור הנשים עומד על 28.8%. בחברות בהן מכהן יו"ר-גבר - שיעור הנשים הינו 15.5%; ובחברות בהן מכהנת יו"ר-אישה - שיעור הנשים בדירקטוריון עומד על 28.5%. נכון שיש מדינות שבהן לא נמצא קשר כזה, אך הנתונים הסטטיסטיים הכלל-עולמיים בהחלט מראים על קשר מובהק בין הדברים".
- מה העצות שלך למחוקק הישראלי כדי שנצעד קדימה בעניין?
"כיום קיימת דרישה בחוק החברות למנות דירקטור אחד לפחות מהמין השני, כאשר לא קיים גיוון מגדרי בדירקטוריון. בפועל, דרישה זו מיועדת למעשה לשיפור שיעור הנשים בדירקטוריונים, שכן רוב הדירקטוריונים עדיין מאוישים ברובם על-ידי הגברים. לצערי, רוב החברות מתייחסות לזה עדיין כ'עוד רשומה בצ'קליסט הציות'.
"בממשל תאגידי ראוי לבחור דירקטורים על-פי מומחיותם ומקצועיותם ולא על-פי מגדר. עם זאת, הניסיון לתיקון האפליה הקיימת על-ידי חקיקה - משמח. הוא מצביע על כך שזה חשוב לרגולטור וחשוב לציבור. האם ניתן לעשות יותר? כן בהחלט.
"לדעתי, נושא ממשל התאגידי בכלל לא מקבל מספיק התייחסות בדיווחי החברות, כי הרגולטור לא דורש זאת במפורש. גילוי בנושאי ממשל תאגידי בכלל, ובנושא גיוון מגדרי (diversity) בפרט, הוא אחד הנושאים החמים ברגולציה בינלאומית ובדרישות הגילוי. בארץ מלבד הדרישה שהזכרתי, לא קיימת התייחסות לנושא הגיוון ולא נדרש גילוי מפורש לסוגיה זו בדיווחי החברות. אני סבורה שגילוי בנושא ממשל תאגידי הוא עניין קריטי להבנת איכות החברה, ויש לעשות מהפכה בתחום הגילוי בנושא זה".
