קרנית פלוג / צילום: רויטרס
בעוד מספר חודשים יגיע ניק קייב להופעה נוספת בארץ, וזו הזדמנות טובה להיזכר בשורה באחד משיריו: "שים לב לתפילותיך, כי הדמעות שיורדות הן בסך-הכול תפילות שנענו". ואכן, אזרחי ישראל עלולים להזיל דמעות על הצלחת הניסיון המתמשך של בנק ישראל להחליש את השקל.
מדוע בנק ישראל שם לו למטרה להחליש את השקל? מתוך החשש שהתחזקות השקל תפגע במנוע הצמיחה של המשק הישראלי - היצוא. התחזקות השקל הופכת את המוצרים שישראל מייצאת ליותר יקרים ופחות תחרותיים בשוק העולמי. כך, עם הזמן, היצוא עלול להיפגע, ובעקבותיו ייפגעו הצמיחה הכלכלית והרווחה הכלכלית של תושבי ישראל.
בנק ישראל טועה כאן - פעמיים. ראשית, הבנק מתבלבל בין המטרה לבין הכלי להשגתה. יצוא אינו מטרה שלעצמה, אלא כלי שנועד לעזור למשק לספק רמת חיים גבוהה לתושבי ישראל. היצוא מספק למשק את המט"ח הדרוש למימון היבוא - אלקטרוניקה, מכוניות, תיירות חוץ, בגדים, ריהוט, נפט, חומרי גלם וכו'. חיזוק היצוא על-ידי החלשת המטבע גורם באופן אוטומטי להתייקרות היבוא, ובכך מטרפד את הטובה שאמורה לצמוח לנו מהיצוא.
טעות נוספת של בנק ישראל היא התעלמותו מהעובדה שהשקל לא מתחזק בחלל ריק, סתם כך. השקל חזק גם בגלל שישראל היא מכונת יצוא אפקטיבית. תעשיית הנשק, התרופות, ייצור השבבים, יצוא ההיי-טק, האקזיטים ועוד - כולם גורמים חשובים מאחורי מאזן התשלומים החיובי של מדינת ישראל. והמאזן החיובי הוא גורם מרכזי מאחורי חוזקת השקל.
במילים אחרות, בנק ישראל רוצה להחליש את השקל כדי להגן על היצוא מפני השקל החזק, כאשר היצוא הוא אחד הגורמים שמחזקים את השקל מלכתחילה. גם כאן אין היגיון כלכלי.
הממד הטרגי בסיפור הזה היא שבסופו של דבר בנק ישראל ינצח, והניסיונות הבלתי פוסקים להחליש את השקל יוכתרו בהצלחה. זאת מאחר שכדי לחזק את השקל דרושה רמה גבוהה של חריצות, עבודה, כישרון, חדשנות, נכונות לקחת סיכונים - כל מה שהוליד את תעשיית ההיי-טק הישראלית. לחזק את השקל זה קשה, אבל להחליש את השקל זה הרבה יותר פשוט. כל מה שצריך זה להדפיס. קלי-קלות, כל בנק מרכזי יכול לעשות את זה.
לכן, בנקודה מסוימת בנק ישראל עלול ללחוץ על דוושת הגז המוניטרי חזק מדי, והלחץ על השקל יגיע למסה קריטית שתגבר על התמיכה של היצוא ותפיל את המטבע. האם הנקודה הזו מתקרבת? כנראה שכן.
לפי המודל האקונומטרי של הכלכלן ד"ר פרנק שוסטק, אנחנו עומדים בפני נקודת פיתול בשער החליפין של השקל מול הדולר. ד"ר שוסטק פיתח מדד ייחודי להיצע הכסף שמנבא, בין השאר, את כיוון שער החוץ לפי הכמות היחסית של הדפסות כסף של בנקים מרכזיים. לדוגמה, אם באופן עקבי, הבנק המרכזי האמריקאי - הפד - מדפיס דולרים בקצב נמוך יותר מהקצב שבו בנק ישראל מדפיס שקלים, הדבר יביא להיחלשות של השקל לעומת הדולר.
מתברר כי הורדת הריבית לאפס בישראל וקניית עשרות מיליארדי דולרים בניסיון השגוי להחליש את השקל, עשו את שלהם. בשנים 2010-2017 בנק ישראל הדפיס בממוצע בקצב גבוה ב-23% מהבנק האמריקאי. לפי המודל של שוסטק, הדפסת היתר הזו תביא להיחלשות משמעותית בשקל החל מתחילת 2018 ותביא את השקל לרמה של 4 שקלים לדולר עד 2019.
המשמעות של ירידה כה חדה של השקל היא שטיולים לחו"ל, בגדים, רהיטים, מזון, סמארטפונים - הכול יהיה יקר יותר. יוקר המחיה הוא כידוע בעיה קשה בישראל, בעיה הנובעת ממכסים, ביורוקרטיה והיעדר תחרות. בזכות בנק ישראל, השקל החזק, שהיה מעין סכר שעזר לעצור את יוקר המחיה, עומד גם הוא לאכזב. 9 מיליון ישראלים יוכלו לפחות להתנחם בעובדה שליצואנים ולעובדיהם יהיה קל יותר.
■ גלעד אלפר הוא חבר במועצה המייעצת לשר האוצר ומועמד במפלגת "זהות".