צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
יאיר לוין, בן ה-52, בעלים ומנהל של מפעל לאלומיניום בצפון הארץ, מעולם לא ייבא רכב מחו"ל לישראל. אולם, בשנת 2012, כשביקש לרכוש עבור רעייתו רכב, החליט לבחון גם את האפשרות לייבא עבורה רכב מחו"ל. חיפושיו אחר גופים המתמחים ביבוא רכבים הובילו אותו אל חברת מיאמי מוטורס, שהציגה עצמה כמי שמתמחה במכירה, יבוא ושיווק רכבי יוקרה. בהמשך, באמצעות החברה, רכש לוין לרעייתו אאודי TT, בתמורה ל-240 אלף שקל.
4 שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2016, זומן לפתע לוין לחקירה פלילית במשרדי רשות המכס, תוך שהוא מתבקש להביא עמו את כל המסמכים והנתונים הקשורים ביבוא הרכב ארצה, ובהם ההתכתבויות, הסכם הרכישה, קבלות ועוד. לוין, שסבר כי העסקה הייתה כשרה מראשיתה ועד סופה, גם בהיבטי המס, הגיע לחקירה, נחקר וחזר לביתו מבלי להבין עד הסוף מה פשר הדבר.
ואז, בינואר השנה - מספר חודשים לאחר חקירתו, ולאחר שסבר כי הבדיקה הסתיימה בלא כלום - שוב הופתע לקבל הודעה מרשות המכס: הפעם הייתה זו "הודעת חיוב", לפיה הוא נדרש להשלים את תשלומי המסים העקיפים ששולמו ב"חסר" עבור הרכב שייבא, בתוספת קנסות, ריבית והצמדה ובסך כולל של 114,024 שקל. לפי ההודעה, שווי הרכב המוצהר ברשימון היבוא, בסך 15,990 אירו, היה שגוי, כאשר לגישת רשות המסים הסכום האמיתי ששולם בפועל הוא 28,406 אירו. ללוין לא היה כל קשר לכאורה לרשומון הזה. הוא לא היה אחראי על הדיווח החסר, ואף לא ידע עליו, אבל לאחר מו"מ עם רשות המסים, ובלית ברירה, הוא שילם לרשות המסים כ-70 אלף שקל על-מנת לסיים את המחלוקת.
עכשיו מבקש לוין להיפרע מחברת מיאמי מוטורס על הנזק שנגרם לו. אלא מה? החברה בינתיים פשטה רגל ונכנסה להליכי פירוק. האם הוא יראה את הכסף? לא ברור עדיין. כך או כך, הסיפור של לוין מציג את הבעיות עליהן אף אחד לא מספר לאנשים פרטיים המתעניינים ביבוא רכבי יוקרה לארץ (ראו גם מסגרת).
מחדלי החברה
בתביעה שהגיש לוין לבית משפט השלום בת"א - באמצעות עו"ד תמיר קלדרון, מומחה למכס מפירמת עוה"ד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-צדרבוים ושות' - טוען לוין כי לא ייתכן שהוא יישא באחריות ובנזק בעקבות מעשי החברה. לטענתו, "החוב הכספי" שלו לרשות המסים נוצר בעקבות הפרת חובותיהם של חברת מיאמי מוטורס ובעליה - שלפי טענות רשות המכס מגיעים לכדי חשד למעשי מרמה - ורק בהיעדר ברירה אחרת, הוא שילם אותו.
"עניינה של התובענה דנן בנזק שנגרם לתובע, בין השאר ובעיקר לאור הפרת חובות החלים על הנתבעים, עת מצא עצמו התובע נחקר ברשות המסים בגין מעשה מרמה, לכאורה, שבוצע על-ידי הנתבעים, שהתובע כלל לא היה מעורב בו, ובעטיו נוצר לו באופן אישי 'חוב כספי' כלפי רשות המכס, אותו נאלץ התובע לשלם על לא עוול בכפו", כותב לוין בפתח התביעה.
לוין מציין כי יבוא הרכב על-ידי החברה וההתנהלות הכוללת אל מול רשות המכס נעשו על- ידי החברה ונציגיה בלבד. זאת, כאשר כל תפקידו היה לאשר מסמכים שנציגי החברה הכינו וערכו עבורו. כך, למשל, צוין בתביעה, כי לוין התבקש על-ידי נציגי החברה לחתום על הצהרות שונות הנוגעות לרכב, כגון הצהרה על גיל הרכב, בקשה לרישיון יבוא, כתב הרשאה לסוכן מכס, ותצהיר נכונות פרטי הבקשה של רישיון היבוא. לדברי לוין, כל הפרטים באותן הצהרות הועברו ומולאו על-ידי נציגי החברה, שכן כל ידיעתו, לטענתו, הסתכמה בדגם הרכב שביקש לרכוש ובמחירו, כפי שהוצג לו.
"הרכב יובא ארצה ונמסר לידיו של התובע, תוך מצג של הנתבעים כי מלוא התמורה שולמה למוכר הרכב בחו"ל, להובלתו ושינועו ביבשה ובים, לתשלומי המסים החלים על הרכב וכו', וכי התמורה ששולמה על-ידי התובע לנתבעים מהווה כיסוי מלא של כל העלויות הקשורות לרכב - במישרין ובעקיפין - וכי אין ולא תחול על התובע עלות נוספת כלשהי, מעבר לזו שהוסכם על-ידי הצדדים ואשר שולמה לנתבעים", נכתב בתביעה.
לוין מציין כי בזמן שהתנהל מול המכס להסדרת החוב, פעל גם מול החברה. זאת, כדי שהחברה תשלם את סכום קרן המס שנגרע מהמדינה (המדינה הסכימה להפחית את החיוב לערכי קרן בלבד). אולם, לטענתו, נציגי החברה התנערו מחובתם והותירו אותו להתמודד לבדו עם דרישות הרשות.
בין לבין, בפברואר השנה, פתחה חברת מיאמי מוטורס הליך של פירוק מרצון בבית המשפט, ומונה לה מפרק - עו"ד קפלן פלג. לטענת לוין, התכתבויותיו בעניין זה עם המפרק העלו חרס, ולכן הגיש את תביעתו.
מאות אנשים נדרשו לשלם תוספת מס על יבוא רכבי יוקרה
יאיר לוין לא היה היחיד שקיבל בשנים האחרונות דרישה להשלמת המסים בגין יבוא רכבי יוקרה מחו"ל. כפי שנחשף ב"גלובס", בשלהי 2013, קיבלו מאות אנשים פרטיים, שייבאו בשנים האחרונות מכוניות יוקרה ביבוא אישי מחו"ל, הודעות גירעון, במסגרתן נדרשו לשלם עשרות ולעתים אף מאות אלפי שקלים תוספת מיסי יבוא.
מדובר ברכבי יוקרה שמחירם ביבוא אישי מגיע למאות אלפי שקלים, כאשר העלות בחו"ל כדי לייבאם לארץ עומדת על כ-40 אלף אירו, ובהתחשב בעלויות המס והעלויות הנוספות, העלות מגיעה לכ-400-500 אלף שקל, ולעתים אף יותר. במקרים שונים דובר על רכבים שעלותם עשויה להיות 700-800 אלף שקל, ואף עלות הקרובה למיליון שקל. בין הדגמים המיובאים לארץ ביבוא פרטי ניתן למנות את: מרצדס S350, ג'יפ גראנד צ'ירוקי, פורד מוסטנג, ראנג' רובר, דיסקברי 3" - כולם רכבי יוקרה.
רשויות המכס טענו כי מחיר הרכב שהוצהר במסגרת רשימון היבוא אינו נכון, ולמעשה הוא נמוך מהמחיר האמיתי של הרכב בעת היבוא. הודעות הגירעון כללו הצמדה, ריבית וקנסות; ובהיעדר תשלום - היבואנים מוזהרים כי יינקטו נגדם הליכי גבייה. במקרים רבים תשלום הגירעון הנדרש ביטל את היתרון ואת הכדאיות של היבוא האישי.
בהמשך, הגיעה הרשות לפשרה עם חלק מרוכשי הרכבים, לפיה הם ישלמו אחוז נמוך מדרישות התשלום שנשלחו אליהם - בשיעורים הנעים בין 25% ל-30% מגובה החוב המקורי שנדרש - ובכך יסגרו את התיק. בתיקים אלה ויתר המכס על מרכיב קנס הפיגורים בדרישות החוב, על הריבית וההצמדה וכן על חלק מהקרן.
הפסד לרוכשים בבית המשפט
אולם, חלק מיבואני הרכב לא ויתרו ופתחו במאבק משפטי נגד דרישות החיוב - מאבק שהסתיים בניצחון של רשות המסים, וחיובם בתשלום המס שנדרש מהם. כך, בנובמבר אשתקד קבע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כי 54 יבואני רכבי יוקרה, שייבאו רכבי יוקרה מיד שנייה בהליך של יבוא אישי, ישלמו תוספת למסי היבוא. זאת, לאחר שרשות המסים חשפה במסגרת חקירה, כי המחירים שהוצהרו ברשימוני היבוא במועד שחרורם של כלי הרכב מפיקוח המכס, לא היו מחירי אמת. סכום החיוב הכולל בתיקים הללו הגיע לכדי 10 מיליון שקל.
הרשות לא פסחה על אף יבואן במסגרת המאבק ואף עצרה בראשית 2016 את מנכ"ל קבוצת איילון מוטורס, זהר כהן, בחשד להברחת רכבי יוקרה בשווי מאות מיליוני שקלים לישראל. בפברואר אשתקד חשף "גלובס", כי רשות המסים בראשות משה אשר מנהלת חקירה סמויה רחבת היקף בענף הרכב והליסינג, בחשד להעלמות מס בהיקף של עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים. החקירה נגעה למספר חברות רכב וליסינג, לרבות חברות מהגדולות בישראל, בהן חברות ציבוריות. כהן היה אחד העצורים במסגרת החקירות הללו, עם מעברה לשלב הגלוי של החקירה המשותפת של יחידת החקירות מכס ומע"מ חיפה והיחידה המרכזית של משטרת ישראל-מחוז החוף. אולם, בית המשפט הוציא, לבקשת כהן, צו איסור פרסום לפרשה למשך מספר חודשים.
לפי החשד, החל משנת 2012 ייבא כהן לישראל כ-500 רכבי יוקרה, תוך שהוא מציג למכס רשימוני יבוא וצרופות הכוללים ידיעות כוזבות בנוגע לזהות הספק או ערך הטובין. בהמשך, לפי החשד, מכר כהן את כלי הרכב באמצעות איילון מוטורס, בידיעה כי הם מוברחים. כהן מכחיש את כל החשדות המיוחסים לו, אך החקירה בעניינו טרם הסתיימה.