מחברת פייבסוק ישראל נמסר כי התביעה לא נוגעת אליה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock
זה מספר שנים, ש-א' (השם אסור לפרסום), אדם פשוט וחסר אמצעים כלכליים, נתון תחת מתקפת טרור רשתית אכזרית ונטולת כל זכר לקיומו של צלם אנוש. זאת, בלא שהאיש עשה כל רע לאיש. מי שהניע את מתקפת הטרור הוא אדם פרטי, אכול שנאה ורגשות נקם; אך מי שנותנת חיים, עוצמה ואפשרות להמשיך את מתקפת הטרור הרשתי במשך תקופה ארוכה, היא - לפי הנטען - חברת פייסבוק.
אותה מתקפה כוללת בין היתר פתיחה של 177 פרופילים מזויפים בפייסבוק; חלקם מתחזים להיות א', חלקם מתחזים למשפחתו ולמכריו של האיש, וחלקם משתמשים בזהות בדויה לחלוטין; אשר המשותף לכולם היא תכלית קיומם - רצח אופיו, שמו, זהותו, כבודו ואף חייו של א'. בין היתר באמצעות הצגת תכנים מיניים קשים בפרופילים המזויפים וייחוסם ל-א'.
את כל הנ"ל טוען א' בתביעה בהיקף 1.5 מיליון שקל שהגיש לאחרונה לבית משפט השלום בהרצליה נגד חברות פייסבוק ישראל, פייסבוק ארצות-הברית ופייסבוק אירלנד, זאת בטענה כי התנהגות פייסבוק מאפשרת את "מתקפת הטרור האינטרנטית" רחבת-ההיקף נגדו, שעיקרה בדברי לשון הרע, פגיעה בפרטיות ורשלנות של פייסבוק "מן החמורות שניתן לדמיין". לטענת א', התוצאות הנובעות מכך הן "מן הקשות שאדם יכול לספוג, דיני נפשות של ממש".
א', המשתייך לקהילת הלהט"בים (לסביות והומואים), טוען בתביעתו, באמצעות עו"ד בן קרפל, כי הפרופילים המזויפים שנפתחו חירבו את יכולתו לשלוט בסיפור חייו; דרך אותם פרופילים, הופצו עליו שקרים - שקרים מתועבים, מיניים, ופוגעניים, שהעמידו אותו מול נידוי חברתי קשה, השפלה חסרת תקדים ואף פחד שמא חייו ייפגעו פגיעה של ממש.
ומה ביקש א' מפייסבוק? - שהחברות בקבוצה יעשו שימוש בכוחן האדיר ושיסירו את התכנים הפוגעניים נגדו - הא (זאת), ותו לא.
אולם, לטענתו, הנתבעות - פייסבוק ישראל, אירלנד וארה"ב - סגרו 117 מתוך הפרופילים המזויפים, אך "בצורה שרירותית שהדעת לא נותנת לסבול - הותירו בחיים 60 פרופילים בזויים ופוגעניים אשר בכל רגע שעובר ממשיכים להשפיל, לבזות ולהרוס כליל את חייו של א' - הכול תחת עיניהן הפתוחות והצופות של הנתבע".
איבד השליטה על חייו ועל כבודו
תלונות על גניבת זהות, פריצה לטלפון הנייד, גניבת תמונות אינטימיות או תקיפה מינית ברשת, הפכו לדבר שבשגרה במחלקות הסייבר בתחנות המשטרה ברחבי הארץ. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי כ-34% ממשתמשי מרחב הסייבר בעולם, בשנת 2015, נפלו קורבן לפשיעת סייבר פעם אחת לפחות; בשנת 2015 נפגעו בישראל כ-230 אלף בני-אדם מפשיעת סייבר.
בכתב התביעה מגולל א' את החשש של רבים מהגולשים ברשת ליפול קורבן להתעללות או לבריונות ברשתות החברתיות; חשש אשר מתממש במקרים רבים. א' מתאר בתביעתו את אחד המקרים הקיצוניים. לטענת א', משנת 2014 ועד לרגע זה, מתעלל בו המטרידן באמצעות הפרופילים בפייסבוק, בין היתר באמצעות גניבת תמונותיו האישיות ותמונותיהם של בני משפחתו וכן מפרופילים שבבעלותם ברשת הפייסבוק, ויצירת תמונות תועבה מפוברקות והפצתן במרחב הווירטואלי.
כן טוען א', שמתעללים בו על-ידי הקמת פרופילים מזויפים בשמו, לשם שליחת הודעות הטרדה לפרופילים אחרים, כמו גם איסוף שמות חבריו, שאליהם הופצו תמונותיו הערוכות והמזויפות. מן התמונות מצטייר מצג שווא - כאילו התובע צולם ותועד בסיטואציות מיניות הומוסקסואליות ומבזות, ואף חמור מכך.
כן, נטען בתביעה כי נפתחו פרופילים מזויפים בשמם של בני משפחתו של א', לרבות אחייניו (חלקם קטינים) וחבריו, ובמסגרתם הועלו פרסומים, סרטונים ותמונות, שבהם נחזה כביכול א' על רקע תמונות מיניות המציגות לשווא, סיטואציות הומוסקסואליות מן הקשות ביותר שניתן להעלות על הדעת.
עוד כותב א' בתביעתו כי "לאחר הקמת ה'תשתית' להרס חיי התובע, החלה מלאכת משלוח הודעות - המבזות, משפילות ורומסות את שם התובע - לפרופיל הפייסבוק שלו, ולפרופילים של חבריו ומשפחתו באופן בלתי פוסק. בנקודה זו, ראוי לציין כי הגם שפייסבוק בחרה להסיר 117 פרופילים פוגעניים, ממאנת היא למחוק את ההודעות שנשלחו דרכם לנמענים רבים ומגוונים. ומדוע? אין לכך כל תשובה".
לטענתו, הוא "איבד שליטה על חייו ועל היכולת לשמור על כבודו - והכול, באמצעות המערך המכפיש שתואר, שקיומו מתאפשר ומתקיים הודות לרשת הפייסבוק ולסגולותיה. אלמלא הכוח והפרסום האדיר של רשת הפייסבוק, לא הייתה כל פלטפורמה כה יעילה לחרב את חייו. לא די בכך, אלמלא הייתה נוהגת פייסבוק בשרירות ובצורה בלתי סבירה בעליל, היה נמנע הנזק שנגרם לתובע, ולכל הפחות - היה קטן שיעור תוחלתו בצורה משמעותית".
יצוין כי א' הגיש תלונה במשטרת ישראל נגד המטרידן, אשר הכחיש כל קשר לכך, ולטענתו המשטרה ובית המשפט עומדים כמו מול שוקת שבורה בלא ראיות נוספות למעשיו. התלונה של א' אף הועברה לחקירה באגף הסייבר של המשטרה, אך היות שנעשה שימוש בשרתי 2IP PROXY במסגרת המתקפה, זיהוי כתובת ה-IP של העומד מאחורי אותה מתקפה אינטרנטית בלתי אפשרי.
ואולם בידי פייסבוק קיימת האפשרות למחוק את התכנים. לטענת א', הבעיה היא שפייסבוק עושה זאת בכלים אוטומטיים, באמצעות תוכנה, ללא התערבות אנושית; ומכאן השרירותיות בהסרת חלק מהתכנים הפוגעניים בלבד ולא כולם. "הייתכן כי ה'עין הבוחנת' וה'כלי האוטומטי', הם אלגוריתמים מתמטיים, הרחוקים מהבנתו ומציפייתו של המשתמש הסביר? הייתכן כי זהו הכלי שתאגיד-על, ששוויו מיליארדים יעניק למשתמשיו ו/או לצדדים שלישיים שעלולים להיפגע מדרך פעולת התאגיד?", כותב א' בתביעה.
טרם הוגש כתב הגנה בתביעה, אולם פייסבוק ישראל הגישה לבית המשפט בקשה למחיקת התביעה נגדה על הסף, בטענה כי היא אינה הצד הנכון בהליך בהיעדר יריבות בינה לבין א'. לטענת החברה, התביעה נוגעת להפעלת שירות פייסבוק שאינו מופעל על-ידי פייסבוק ישראל, אלא חברות אחרות בקבוצת פייסבוק, אשר היא אינה מהווה את הנציגה שלהן בארץ.
פייסבוק ישראל טוענת עוד, באמצעות עו"ד-ד"ר יואב אסטרייכר, ועורכי הדין אריאל רקובר ואליזבטה טראב-מידן, ממשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, כי "עיסוקה של פייסבוק ישראל מתמצה בתחום המחקר והפיתוח, ובתמיכה בפעילויות פרסום ושיווק"; ולכן היא אינה הנתבעת הנכונה.