גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התכווצות: רווחי יצרניות הבדים הלא ארוגים צנחו בכמעט 90%

אבגול, ספאנטק ועל בד הציגו רווח רבעוני מצרפי של כ-7 מיליון שקל בלבד, בהשפעת שערי מטבע והרחבת הפעילות עם הקמת קווי ייצור חדשים

מחסן הסיבים של ספאנטק בארצות הברית / צילום: רון שטיינבלט
מחסן הסיבים של ספאנטק בארצות הברית / צילום: רון שטיינבלט

פרסום דוחות הרבעון השני של החברות אבגול  וספאנטק  ביומיים האחרונים הצטרפו לדוחות שפרסמה חברת על בד  מוקדם יותר החודש, ויחד הם מסכמים רבעון עגום במיוחד לפעילות הבדים הלא ארוגים. המגמה השלילית מתבטאת בעוצמה בשורה התחתונה שלהן, עם רווח נקי מצרפי של כ-7 מיליון שקל בלבד - לעומת רווח מצטבר של כ-50 מיליון שקל שרשמו השלוש ברבעון המקביל אשתקד.

הצלילה ברווחים המצרפיים של החברות, בשיעור המתקרב ל-90%, נרשמה בהשפעת כמה גורמים בולטים אצל החברות, ובהם השפעות שערי מטבע והרחבת הפעילות עם הקמת קווי ייצור חדשים. ביצועי מניות החברות מציגים גם הם תשואות פושרות מתחילת השנה, בהן בולטת ספאנטק שצללה בקרוב ל-30%. על בד ואבגול רשמו בתקופה זו תשואות אפסיות. זאת לאחר שנים שבהן הפגינו שלוש החברות ביצועים כספיים חזקים ותשואות מרשימות.

האחרונה מבין השלוש לפרסם את דוחותיה הייתה אבגול, שסיכמה את הרבעון השני בהפסד של כ-1 מיליון דולר ואת מחצית השנה ברווח סמלי של כ-200 אלף דולר, אחרי רווחים של כ-7.5 ו-10 מיליון דולר בתקופות המקבילות ב-2016. ההפסד הרבעוני של אבגול נרשם למרות שיפור של כ-4% בהכנסותיה, שעמדו על 87 מיליון שקל, כשהיא מדווחת עלייה במחירי המכירה הממוצעים "אשר עודכנו כלפי מעלה כתוצאה מהתייקרות במחיר חומרי הגלם".

עיקר פעילותה של אבגול מתרכזת בייצור מוצרי בד לא ארוג, המשמש כחומר גלם לשוק ההיגיינה - בעיקר לחיתולים חד-פעמיים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים, מגבונים ועוד. באבגול מסבירים כי במהלך הרבעון השני, "העלייה במחירי המכירה הייתה נמוכה מהעלייה במחיר רכישת חומרי הגלם", כך שבסיכום רבעוני סבלה אבגול מהשפעה שלילית של "מדדי מחירי חומרי הגלם, נטו". מדדים אלה משקפים את "הפער בין מחיר המדד בעת קביעת מחירי המכירה לבין מחיר המדד בעת רכישת חומרי הגלם".

בנוסף, אבגול סבלה מתחילת הפעלת קו ייצור חדש במפעל שלה בארה"ב, שהחל בפעילות בסוף 2016, ולפי אבגול, "כצפוי, הקו טרם החל לייצר ביעילות המקובלת בחברה בתקופת הדוח, כך שהיעילות התפעולית הממוצעת של הקבוצה ירדה". עוד היא מציינת בנושא כי לאחר הפעלת קו הייצור החדש, "לקבוצה עודף כושר ייצור, כך שההוצאות הקבועות ביחס למכירות גבוהות יותר". השפעות אלה התגלגלו לרווח הגולמי והתפעולי של אבגול, שבנוסף סבלה גם מעלייה ניכרת בהוצאות המימון שלה נטו - שקפצו כמעט פי 3 ליותר מ-6 מיליון דולר, בעיקר בשל שערוך הפרשי מט"ח, והובילו לשורה התחתונה השלילית.

רווחי ספאנטק צנחו ב-70%

חברת ספאנטק הציגה צלילה של 70% ברווחיה הרבעוניים, שהסתכמו בקצת יותר מ-2 מיליון שקל ועמדו על סכום דומה בסיכום מחצית השנה - לעומת רווחים של כ-8 וכ-24 מיליון שקל בתקופות המקבילות של 2016. גם השחיקה ברווחי ספאנטק, בדומה לאבגול, נרשמה אחרי שיפור במכירות, שטיפסו ברבעון ביותר מ-11% ל-147 מיליון שקל, שהגיע למרות התחזקות השקל ביחס לדולר שפגעה בפעילות.

אולם בשורה הגולמית גם ספאנטק מציגה נפילה של 23% ל-22 מיליון שקל - אותה היא מייחסת להתחזקות השקל לעומת הדולר והאירו, שינוי בתמהיל המוצרים וכן ל"ניצולת נמוכה של חומרי גלם בקו החדש בארה"ב והמשך יצור דוגמאות ופיתוח מוצרים על-גבי הקו החדש". לפי ספאנטק, במהלך המחצית הראשונה של השנה, הקו החדש שלה בארה"ב "פעל בכ-49% מכושר היצור המתוכנן וזאת בזמן שכל התקורות הקבועות בגין הפעלת הקו נרשמות כבר בדוח הרווח והפסד". עיקר פעילותה של ספאנטק מתרכזת בייצור ושיווק בד לא ארוג המשמש כחומר גלם לתעשיית המגבונים.

הצניחה ברווח הגולמי באה לידי ביטוי גם בשורה התפעולית, כשלכך התווסף גם זינוק של 60% בהוצאות המימון נטו של ספאנטק לכ-5 מיליון שקל בהשפעת שערי מט"ח והשפיע גם הוא על השורה התחתונה.

ספאנטק עלתה לכותרות בשנה האחרונה בעיקר בשל חילופי ההנהלה התכופים שנעשו בה, שבסיומם חזר המנכ"ל גדעון קרסני בתחילת חודש יולי לעמוד בראש החברה, כשנה וחצי לאחר שפרש ממנה לפנסיה. בסיכום מחצית השנה, חילופי ההנהלה הרבים, ומענק של יותר מ-2 מיליון שקל שניתן לקרסני בעקבות פרישתו, הגדיל את הוצאות הנהלה וכלליות של ספאנטק בקרוב ל-40% ליותר מ-14 מיליון שקל.

על בד ירדה גם בהכנסות

לפני שבוע הייתה זו על בד שהציגה בדוחותיה את הסימן הראשון לכיוון השלילי, עם צלילה של 50% ברווחיה שעמדו על כ-8 מיליון שקל. בניגוד לצמד המתחרות, על בד סבלה גם בשורה העליונה שלה משחיקה, והכנסותיה הרבעוניות ירדו ב-7.5% ל-363 מיליון שקל, ולאחריהן הרווח הגולמי נחלש ב-16% לכ-72 מיליון שקל וזה התפעולי צלל ב-38% ל-16 מיליון שקל.

פעילותה של על בד מתרכזת בשלושה תחומים עיקריים - ייצור ושיווק מגבונים לחים, מוצרי היגיינה נשית (טמפונים) ומוצרי ספיגה.

גם בעל-בד, בדומה לאבגול וספאנטק, סבלו משינויי מט"ח ומהרחבת קווי הייצור.

אמנון ברודי, יו"ר החברה, הסביר עם פרסום הדוחות כי "תוצאות הרבעון השני משקפות תקופת מעבר, בה החברה מבצעת שדרוג בקווי הייצור באתר החברה במשואות יצחק ונערכת לתחילת הפעילות המסחרית של קו הייצור החדש בדימונה. אלה, לצד השפעת ירידת שערי החליפין של האירו והדולר אל מול השקל, באו לידי ביטוי בתוצאות הרבעון והמחצית". ברודי הוסיף כי, "אנו מאמינים שההשפעות של תקופת המעבר הן בעלות אופי זמני וכי במחצית השנייה של השנה, תהליכי ההתייעלות בהם נקטנו, השיפור במגמת שערי החליפין, תרומת קווי הייצור החדשים וכניסתו לפעילות של מפעל החברה לייצור נייר בדימונה, יסייעו לחברה בשיפור שורת ההכנסות וגידול ברווחיות".

אחרי התוצאות המאכזבות שהציגו שלוש החברות, כעת צריך לחכות לתוצאות המתחרה שלא"ג, שטרם פרסמה את דוחותיה ושמנייתה נחלשה מתחילת השנה ב-13%.

תוצאות חברות הבדים

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

יותר ישראלים יצאו מאשר חזרו: כמה יעלה לכם לצאת מישראל

כ־15 אלף ישראלים יצאו מהמדינה בתוך חמישה ימים דרך מעברי הגבול היבשתיים, לעומת כ־10 אלף שנכנסו ● בצל סגירת נתב"ג לטיסות יוצאות, טאבה ועקבה הופכות לשער היציאה המרכזי, זאת על אף אזהרת המסע שחלה על מצרים וירדן ● העלויות נעות בין מאות שקלים לאגרות וויזה ועד מאות דולרים לכרטיס טיסה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בתל אביב; ג'י סיטי זינקה בכ-9%, נקסט ויז'ן נפלה בכ-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● מדד הביטוח הוביל את העליות וקפץ בכ-3.8% ● מניות השבבים המקומיות ירדו בעקבות המגמה השלילית בוול סטריט אתמול ● מנגד, מניות התוכנה התאוששו ● אלביט הפכה למניה הגדולה ביותר במדד ת"א 35

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

תקיפות באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: מיליציות כורדיות-איראניות החלו במתקפה קרקעית מצפון עיראק לאיראן

פיקוד העורף מקל את ההנחיות החל ממחר ב-12:00; מערכת החינוך לא תיפתח ● צה"ל תקף את "הקריה של טהרן" - עם חיילים רבים בתוכה ● לראשונה במלחמה: חיזבאללה שיגר רקטות מצרר ● חיל האוויר השלים תקיפה נרחבת לעבר מתחם צבאי רחב-היקף של איראן במזרח טהרן ● שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון ● צוללת אמריקאית תקפה ספינת מלחמה של איראן ליד סרי לנקה; עשרות הרוגים ונעדרים ● עדכונים שוטפים

מכוניות עומדות בפקק תנועה בעוד תושבים נמלטים מתקיפות אוויריות ישראליות בדאחייה, השבוע / צילום: ap, Bilal Hussein

אחרי כל דרום לבנון: צה"ל מפנה גם את כל הדאחיה בביירות

מאות אלפים נדרשים לעזוב את הדאחיה: "נגיד לכם מתי תוכלו לחזור" ● לאחר לילה מרובה אזעקות, התחדש הירי מאיראן ומלבנון • משמרות המהפכה טענו: תקפנו את נתב"ג עם טיל ח'רמשהר 4 ●  פיצוצים עזים נשמעים בבחריין ● דיווח: טראמפ הציע חיפוי אווירי למנהיגי הכורדים אם יפעלו להשתלט על אזורים במערב איראן ● צה"ל בגל תקיפות בדרום לבנון ● איראן תקפה גם באזרבייג'ן, שניים נפגעו; באיראן הכחישו • ההקלות בהנחיות פיקוד העורף נכנסו לתוקף ● עדכונים שוטפים 

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט נסחרת ביציבות ● הבורסה בסיאול זינקה בקרוב ל-10%, אחרי שביום שלישי התרחשה הצניחה היומית הגדולה ביותר שלה אי פעם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות שערים ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת מחיר הביטקוין נסחר ברמת שיא של חודש ונע סביב 72 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב לאחר פתיחת המשק; מניות הבנקים יורדות בניגוד לשוק

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.6% ● מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות מובילים את העליות ● קבלת פנים חמה ליצרנית הכוונות סמארט שוטר, שמזנקת במעל 20% ביומה הראשון בתל אביב ● אלביט הפכה אתמול לחברה השנייה בגודלה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בירוק, עקב הפוגה בעליות במחירי הנפט ● הבוקר - מחירי הנפט חוזרים לטפס ● אבן קיסר הישראלית צללה בכ-30% בוול סטריט

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

מיכה שרייר, מנכ''ל טמבור / צילום: הדס דדון

לפי שווי של 2 מיליארד שקל: טמבור רוצה (שוב) לחזור לבורסה

יצרנית הצבע טמבור בדרך לחזור לבורסה בפעם השלישית ● ההנפקה אמורה להתבצע ע"פ הדוחות הכספיים לשנת 2025 וחלון הזמנים להשלמתה הוא עד לסוף חודש מאי

הבורסה בת''א שוב שוברת שיאים / צילום: Shutterstock

זינוק של פי 3 בשנים ספורות: מחזורי המסחר בבורסה בשיא

מחזורי המסחר הגיעו השבוע לשיאים יומיים ● הזינוק מגיע כחלק מעלייה עקבית בהיקפי הפעילות בבורסה בשנים האחרונות: "קוצרים פירות של השקעה בנזילות וסחירות בבורסה", אמר יניב פגוט, סמנכ״ל המסחר של הבורסה לניירות ערך

מוג'תבא חמינאי, בנו של עלי חמינאי והמועמד המוביל להחלפתו צילום: PA / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן בדרך למשבר חוקתי? שמונה ממועצת המומחים יחרימו את בחירת המנהיג העליון

"מועצת המומחים" צפויה להתכנס היום וזאת על מנת לבחור את המנהיג העליון החדש של איראן ● יחד עם זאת, שמונה מהם צפויים להחרים את הבחירות, וזאת במחאה בשל הלחץ הכבד שמגיע מצדם של משמרות המהפכה לבחור דווקא במוג'בתא חמינאי

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

ענף הבנייה מוגדר חיוני, אך הקבלנים בשטח מתריעים על עיכובים ושיבושים

ענף הבנייה פועל גם בעת מלחמה מתוקף הגדרתו כחיוני ● בשטח, מחסור במרחבים מוגנים בפרויקטים בשלב מוקדם, קושי באספקת חומרי גלם והנחיות הפוכות של חלק מהרשויות המקומיות, משבשים לטענת הקבלנים את הפעילות ● חלק מהמקרים עשויים להגיע אל בתי המשפט

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שתי טיסות ראשונות נחתו בנתב"ג. מסתמן: הטיסות היוצאות יחזרו מיום ראשון

טיסת אל על מאתונה וטיסת ישראייר מרומא נחתו הבוקר בנתב"ג; בהמשך היום צפויות להצטרף גם ארקיע ואייר חיפה ● בתוך כך, משרד התחבורה הודיע כי החל מיום ראשון ובכפוף להתפתחויות הביטחוניות יחזרו גם הטיסות היוצאות - זה המתווה המתגבש

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

משרד האוצר דורש לפתוח את המשק ממחר. ומה עם מסגרות החינוך?

לפי מנכ"ל האוצר אילן רום, העלות של השבתת המשק במסגרת ההגבלות הנוכחיות עומדת על כ-9.5 מיליארד שקל לשבוע, ואילו במעבר מפעילות הכרחית לפעילות מצומצמת ההפסד נחתך בחצי ● עם זאת, ההקלה בהגבלות לא כוללת את פתיחת מוסדות החינוך ● שר האוצר קרא גם הוא לפתוח את המשק מחר: "ניהול סיכונים אחראי מאפשר זאת"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים יורדות?

מדד הבנקים נסחר בירידות של מעל 1%, בניגוד למגמה הכוללת בבורסה בתל אביב ● את הירידות מובילה מניית בנק הפועלים, שדיווח מוקדם יותר על עלייה חדה של 28% ברווח הנקי ב-2025 ● מנהל מחלקת המחקר של IBI, לירן לובלין, ציין כי הדוחות כוללים הרבה הכנסות חד־פעמיות, וכי הם "מעט מאכזבים ביחס לציפיות ברבעון"

איור: גיל ג'יבלי

"בן ערובה של האיראנים": לאן הולכים מחירי הנפט ואיך זה ישפיע לנו על הכיס

חסימת מצרי הורמוז מאיימת להקפיץ את מחיר חבית הנפט ל-100 דולר, וללבות את האינפלציה העולמית ● למרות ההבטחות של טראמפ והגדלת התפוקה של אופ"ק, פרמיית הסיכון מטפסת ● כך הופך הנפט לנשק אסטרטגי במערכה מול איראן - ומה זה יעשה למחיר הדלק בישראל?

רופאים חוזרים לארץ על אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שאלת המיליארדים: מה תעשה המלחמה לעסקה למכירת צים?

בחינה פורמלית לאישור מכירת חברת התובלה הימית ברשות החברות טרם החלה, וצפויה לשקלל את המערכה הנוכחית מול איראן ● הוועד: "מה שקורה מוכיח בדיוק למה אנו נאבקים"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"